ואז מגיע רגע

[אורמור]

ואז מגיע רגע

שאתה מניח הצידה את הדיעות הפוליטיות שלך, שאתה לא מתמקד במה הוא עשה ומה הוא לא עשה במה אהבת ובמה לא. ובלי שום שיפוטיות אתה פשוט חש צער על אדם. ומאחל לו בלבך רק טוב. כי האדם הוא אדם הוא אדם. גם כשהוא ראש ממשלה (כלבבך או לא) אור

 

[שתו רק מים]

ואז מגיע רגע...

שבו כל הזכרונות המודחקים הישנים מהמחלקה הנוירוכירורגית שבים וצפים, ואתה יודע, כמו שידעת אז.. שזה לא ייגמר טוב. גם פה. יום מדוכדך.

 

[Noam גורדון]

ואז מגיע רגע

שהזיכרון חוזר אחרי ההלם וחוזרות מיני עובדות מהעבר הרחוק והקרוב. מאחל לאריאל שלום בהנחה שהפרוגנוזה שהרופאים נותנים לו היא נכונה, שלא ישוב חלילה להכרתו ושלא יחייה כגוויה נושמת. לא מאחל לו את הסיוט עלי אדמות של היות האדם שכיב מרע, הישוב במקרה הטוב אצל כסא גלגלים עם פה זב ריר, חסר יכולת דיבור ובעל מחשבה רבע צלולה. לא מאחל זאת לא לו ולא לאף אחד אחר. הלוואי ויקרה הנס ואריק שרון יקום ממיטתו, ישוב לתפקד, לחשוב, לדבר ולחיות. הלוואי. הלוואי ויכולתי להאמין בזה.

 

[רומי והכבש הראשון]

ואז מגיע רגע

שהגוף נשבר, משהו ניפקע שם, מבחוץ הגוף נראה כמו רוב בני האדם, מבפנים הדם נשאב, העורקים מתכוצים תחת העור, איברים פנימיים נסוגים, ראות מחלחלות את מעט החמצן שנותר בהן, הכל חורק ונסדק, המנשימים, מחברים צינורות, אנחנו גבס לא נוסיף, היכן שחסר חלק, לא נוסיף עוד צינור, על סוג של טיפול שיקרי כזה נוותר, בין קוי הסדק, בין הפצע הצורב נתפלל, ונמשש בזהירות את החשך שבלע לתוכו את הכלי השלם הזה ראש הממשלה. תתעורר, ואם תתעורר רק שלם.

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif אשרי המאמין !

וברגעים אלה שוחררה הודעה שאריק אינו מוגדר כצמח ! אמנם מונשם, אך ליבו ומוחו עובדים ללא עזרה. העיקר שהיו כאלה שכבר הרגו אותו היום, ותכננו את הלוויתו ליום שני. פשוט - לא יאומן. ואני, לא תאמינו, אבל אני קראתי אתמול פרקי תהילים לשלומו. החלטתי שלהזיק - זה לא יכול. אולי רק להועיל. וכעת - אתפנה לתדריך שעומד להתפרסם ברגעים אלה בחדשות. המשיכו להאמין. גם אתה, גורדון.

 

[Noam גורדון]

שני

דברים. 1. איך אני יכול להמשיך מה שלא התחלתי בכלל ומה שלא היה קיים בי קודם ? 2. נניח שפתאום באופן מלאכותי לגמרי, מעושה ולא טיבעי אתחיל להאמין. נו, להאמין במה ? בכך שהכל יעבור, הדימום הראשוני, הבצקת משלושת הניתוחים והפרוגנוזה שניגזרת מהם יגוזו להם לחלל האויר, אריק שרון יחלים, יהיה בריא, יצא עוד שבועיים מביה"ח, יחייך לקהל בענווה ויסע לחווה, ירכב על טרקטורון, יביא שלום לישראל וילטף כבעבר אל ראשי הצאן והבקר ? להאמין היא מילה יפה. אני מעדיף אופציה אחרת, שעבורי היא טבעית הרבה יותר. להיות ריאלי ולא לאונן על משאלות לב, כואב ככל שהמצב יהיה. יותר מאשמח להתבדות ואני מאחל בכל ליבי ומאודי שהמזל יאיר לאריק שרון עם הפנס שלו ויקרה כאן נס רפואי שלא קרה כמותו. אמן ואמן ואמן

 

[שתו רק מים]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifאמן

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif ובכל זאת -

אין צורך לאונן. רק להמשיך ולהאמין! כל בר דעת מבין שמי שלא מאמין - לא יכול לאחל בכל ליבו ומאודו שהמזל יאיר לאריק שרון עם הפנס שלו, ויקרה כאן נס רפואי שלא קרה כמותו. לכן - תפסיק לאונן ותמשיך <ואולי תתחיל> להאמין. ולמען הרקע הכללי - אחוז קטן מאד מחולים שלקו בדימום תוך גולגלתי, (הידוע יותר במושג "שטף דם במוח") מצליחים להישאר בחיים אחרי ניתוח אחד בלבד. שרון - עבר שלוש פתיחות גולגולת תוך פחות מ-36 שעות - ועדיין שורד ! כשאריק שרון (שדווקא בגלל אופיו הלוחמני עורר בי חשש רב ערב היבחרו לראשות הממשלה), כשהוא יוצא למלחמה - הוא מנצח <כך ההיסטוריה>. תגידו מה שתגידו, אבל המושג הקלישאי "נלחם על חייו" מקבל אצלי בפעם הראשונה את המשמעות הממשית שלו. אולי מוגזם מדי לצפות שיחזור לתיפקוד מלא, אבל בהחלט מצפה עבורו שיחזור לביתו <כך או כך>, ויהנה ממשפחתו.

 

[אטיוד5]

נשמע לי די מופרך לומר

"נלחם על חייו" כשהוא מחוסר הכרה. מלחמה היא מעשה של ההכרה עד כמה שאני מבין.

 

[softy]

כנראה שאתה טועה

הגוף במנותק מהמוח הוא זה שנלחם על חייו. במצב כזה של טראומה כל הגוף מתגייס על מנת לשמר את עצמו בחיים, במצב שכזה מתרחשים בתוך הגוף הרבה מאוד תהליכים שכל מטרתם היא למנוע מוות.

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif "נס רפואי"

הוא דוגמה מצויינת. כבר היו דברים מעולם שרופאים עשו כל שביכולתם על מנת להיטיב מצבו של חולה, ולפי כל הדיאגנוזות - לא נראה היה כל סיכוי להתאוששות - אך לאחר מספר ימים החל החולה לגלות סימני התאוששות והחל לתפקד,,, לעניות דעתי היו גם מקרים שאפילו אדם שהוגדר כ"צמח" - חזר לחיים תקינים גם כעבור תקופה ארוכה. <ותקן אותי, סופטי, אם אני טועה>. אגב, היום בחדשות השעה 19:00 בערוץ 2 - התראיין הפרופסור שניתח את אריק שרון לטלוויזיה הארגנטינאית, ורמז לראשונה שמאחר וחלקו הימיני של המוח נפגע - אם יחזור רהמ"ש להכרתו יתכן שהמוטוריקה שלו נפגעה, אך החשיבה והדיבור יחזרו אליו <שזה תואם פחות או יותר את המצב אליו ייחלתי עבורו בהודעתי הקודמת>.

 

[softy]

../images/Emo45.gif

כל הדיאגנוזות והפרוגנוזות גם יחד לא יכולות לקבוע בוודאות את מסלול החלמתו של חולה, לכן המציאו הרופאים את צמד המילים "נס רפואי", הווה אומר "אין לנו מושג איך זה קרה".

 

[שתו רק מים]

אין לי מושג גדול בנושא

אבל כל מנותח מוח שראיתי בחיי - וראיתי לא מעט - מעולם לא חזר להיות האדם שהיה. תמיד יש שינוי באישיתו של המנותח. אנשים שראיתי עם פגיעה נרחבת כמו שתוארה מעולם לא חזרו להיות האנשים שהיו. הלוואי שאתבדה, אבל בעיניי - ואני מדגישה בעיניי כי זה לאור ההיכרות האישית שלי את הנושא - להישאר בחיים אחרי פגיעה מוחית כזו משולה לגורל גרוע ממוות.

 

[softy]

זה ברור

כל שטף דם במוח משאיר אחריו צלקת אחרי שהוא נספג, המיקום של הצלקת הוא זה שיקבע איזה נזק נגרם למוח ובעקבותיו לגוף עצמו. אין אפילו צל של ספק ששרון לא יצא משם אדם רגיל, השאלה היא רק בכמה כבוד גופני ושכלי הוא ימשיך לחיות את שארית חייו.

 

[שתו רק מים]

נכון.

 

[Noam גורדון]

סיכמת בדיוק רב ../images/Emo45.gif

ולך עיניים אומר, איש איש ואופן התמודדותו. את המשיכי לאונן ברומנטיקה ואני אשאר בדרכי שלי ושתיהן אגב, בסדר גמור. איך שלא יהיה, התקווה של שנינו זהה. שנינו רוצים בטובת שרון, בהחלמתו, בהמשך חיים מכובדים שיהיו לו ובנס רפואי שיקרה לו כפי שכבר הוזכר כאן (ואני מקבל את איך שסופטי רואה את העניין). עיזבו אתכם מכל עניין ה"מלחמות", אלו סתם מילים. העובדה פשוטה אף אם לא מובנת מאליה - יש לאיש גוף חזק מאוד וזה משרת אותו מאוד עכשיו, זה הכל וזה לא מעט. אני עדיין מקווה לבשורות טובות. לאמר שאשמח אם לכשיתעורר הוא גם ידבר וניווכח כולנו שהקוגניציה שלו שמורה באיכות גבוהה, זה אנדרסטייטמנט. אני אצהל ואהיה מאושר. כנראה שגם אזיל דימעה ואתרגש מאוד מאוד משימחה. הלוואי.

 

[שתו רק מים]

דווקא הגוף שלו

פה יעמוד לו לרועץ. האוברוויט שלו שיתפרק עתה עלול לייצר בעיות משניות שלא לדבר על בעיות בפסיותרפיה. כשצד ימין של המוח נפגע - עלול להיווצר גם שיתוק חלקי של צד שמאל והמשקל יפריע מאוד לטיפול.

 

[Noam גורדון]

במצבו

הוא יורדי ה-ר-ב-ה מאוד במשקל ולבטח הוריד כבר עכשיו עד עתה כמות ניכרת. ולא התכוונתי למשקלו אלא לחוסנו. האיש בנוי טוב מבחינה גנטית ולמרבה מזלו הוא נצר למשפחה מאריכת ימים. עם כל משקלו, עד היום הוא סבל רק מלחץ דם גבוה על פי מה שמסר. גופם של חולים רבים אחרים החסונים פחות ממנו פשוט לא שורדים טראומות כפי שהוא שרד ויש קשר ישיר והשוק בין חוסן הגוף לבין עמידותו בניתוחים למשל, שלא לדבר על יכולת החלמה. מבחינה זו הוא במצב טב יחסית.

 

[אטיוד5]

בדרך כלל ...

כשאומרים על אדם שהוא "נלחם על חייו" מדברים על משהו הכרתי, משהו של המוח. מדברים על כח רצון. מדברים על תהליך מחשבתי. לכל אלה אין ולא כלום עם גוף שבצורה עצמאית ומנותקת מהמוח נלחם על חייו.

 

[softy]

אתה יודע

זה כמו שאומרים "ניצח את הסרטן", הרי ברור שהחולה עצמו לא יצא למלחמה בסרטן ובטח לא ניצח אותו, זה הגוף על כל מערכותיו הוא זה שניצח את הסרטן, לא השתתף שם שום מנגנון של תהליך מחשבתי, לפחות לא בצורה אקטיבית.