ואז היא אמרה לי....
תחזיקי לי את היד. וראיתי את הריסים מרפרפים מעל המבט המושפל כמו פרפרים מבוהלים. ואת העור החיוור נמתח על הפנים, כאילו מתאמץ מעצמו לשמור מהתפרקות. ואת הדמעות המהוססות מתגלגלות ומסמנות דרכים לא ברורות לאורך לחיי השעווה... וכפות הידים חופרות ומתחפרות זו בזו מחפשות עירסול שקט ונחמה. והנמשים החצופים בקצה האף כאילו פלשו למקום לא להם... מה הם עושים כאן תחת אור הניאון במקום לרקוד עם הגלים לאור החמה... ובפי... לא היו מילים כי מילים לא יוצרות מציאות ומילים אין בהן די נחמה... ועכשיו רק - מגע ושתיקה. (מוקדש לכל אלה שפגשו פעם... את תחתית הבאר השחורה)
תחזיקי לי את היד. וראיתי את הריסים מרפרפים מעל המבט המושפל כמו פרפרים מבוהלים. ואת העור החיוור נמתח על הפנים, כאילו מתאמץ מעצמו לשמור מהתפרקות. ואת הדמעות המהוססות מתגלגלות ומסמנות דרכים לא ברורות לאורך לחיי השעווה... וכפות הידים חופרות ומתחפרות זו בזו מחפשות עירסול שקט ונחמה. והנמשים החצופים בקצה האף כאילו פלשו למקום לא להם... מה הם עושים כאן תחת אור הניאון במקום לרקוד עם הגלים לאור החמה... ובפי... לא היו מילים כי מילים לא יוצרות מציאות ומילים אין בהן די נחמה... ועכשיו רק - מגע ושתיקה. (מוקדש לכל אלה שפגשו פעם... את תחתית הבאר השחורה)