הנה ההמשך........
שלום חבריי,ההמשך...ו מאו יין√ אז בגיל 6 נשארנו אני ואחותי אצל אבא שלי,בהחלה הוא אסר עלינו לבקר את אמא שלי בדירה שלה.היא רק יכלה לבוא אלינו. יש לי אלפי סיפורים על הדברים שאבא שלי העביר אותי במהלך השנים שגרתי אצלו..ואין לי כוח בידיים לספר את כולם... הוא מנע ממני כל סיכוי לאושר ,הוא לא נתן לי ללכת לא לחוגים אחה"צ,לא לחברות,לא לפעילויות בית ספר (אלא אם כן הן היו חובה...),לא למכבי צעיר כשכל הכתה שלי הצתרפה,מה שגרם לי להיות גם מבודדת חברתית תמיד,מה שכמובן גרם לי להעביר את שנותי בבית ספר יסודי כמעט ללא חברים וען הרבה "הצקות מחברים לכתה" ילדים הם באמת יודעים להיות אכזרים כיוון שאין אצלם "פוליטקלי קורקט", חלק מהכתה היו שכנים שלי בבניין שידעו יופי לספר לכולם איך אבא של מאו מרביץ לה ולאמא שלה גם ואיך הוא לא "מרשה" לי לעשות שום דבר!... בנתיים אמא שלי התחתנה שינית עם גבר שהתנאי לחתונה מיצידו היה שאמא שלי לא "תפיל" עליו את שתי בנותיה מנישואיה הקודמים מה גם שהן גם כך נמצאות אצל האבא שמשום מה לא מוכן לוותר על "גידולן" ( למה לוותר על מבשלת מכבסת מנקה ושק איגרוף בחינם???...) (אמא שלי ובעלה הן פרק שלם וארוך אבל אחר אני אספר לכם אותו מתישהו כי יש בו קטע מעניין שיעלה שאלה לגיון שממילא עולה בפורום הזה אחת ליום בערך...שאלה בעיניי אהבה...) בכל מיקרה לא היה לי שום סיכוי אחרי החתונה לעבור לגור אצל אמא שלי.נולדה לנו אחות מנישואין אלו ואין מה לאמר מערכת היחסים שלי אם אמא שלי היתה מורכבת ומסובכת מאוד במהלך השנים. בהתחלה נווווורא כעסתי עליה הייתי רבה איתה 8 פעמים ביום (אני כבר בערך בת 10,11 בסיפור) למה את לא לוקחת אותי מימנו ,אצלה בבית ראיתי סיכוי לחיים טובים יותר.פעם הוא ממש הרביץ לי והשאיר לי סימנים על כל הגוף קראתי לאמא שלי בכוונה והראיתי לה את הסימנים והיא עדיין לא לקחה אותי... זה ניראה כאילו אמא שלי היא הכי רשעית בעולם אבל לא היא לא .היום כשאני בוגרת יותר ועברתי "קצת" בחיים אני מיסתכלת על הסיפור של אמא שלי מהצד.ויש לי יותר סלחנות כלפיה כי אני עברתי חיים לצד אבא שלי והיום אני יודעת שלהיות נשואה למישהו שמשפיל אותך כל היום (כמו שהוא נהג איתי) ומכה אותך(כמו שהיכה אותי) ומזלזל בך ומקלל אותך(כמו שעשה גם לי). זה נורא ואיום!!! ואמא שלי לא ידע הכיצד להתמודד איתו היא נישאה לו מייד אחרי הצבא עברה 8 שנות גיהנום לצידו,ניסיון אחד (לפחות שאנחנו יודעים...) שלו להרוג אותה בהתקף זעם,ותהליך גירושין ארוך משפיל ויקר,איתו. והיא רק רצתה סיכוי לחיים נורמלים על כך שכדי לממש סיכוי זה היא בחרה להשאיר אותנו איתו, כנראה שלסלוח ב א מ ת לגמרי לעולם לא אוכל, אבל כיוון שבכל זאת לאורך כל הדרך היא נישארה לצידינו(בערך) והיתה תמיד ברקע ולא נטשה אותנו לגמרי.ונילחמה איתו כל הזמן כדי לאפשר לנו קצת אוויר נקי לנשימה, בגלל כל זאת הגענו אני ואמא שלי היום לקשר טוב מאוד שאני מאחלת לכל אם וביתה.לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה.. אחותי מנישואין אלה היא אחותי לכל דבר נערה מוכשרת ומדהימה. שלפני כמה ימים ביקשתי ממכם לעזור לה לנצח בתחרות בערוץ הילדים ושוב תודה על עזרתכם היא אספה 1500 שיחות שזה המוווון! ונחזור אלי..בגילאי 15,16,17 זה כבר היה סיפור אחר. יחד עם ההורמונים של גיל ההתבגרות, הדיכאון המתמיד שבו נמצאתי גרם לי להיות מעין פצצה מתקתקת שעלולה להתפוצץ בכל רגע. אחת הסיבות שלא ברחתי מהבית זו אחותי כיוון שחששתי מה יקרה איתה אם אני יעלם (למרות שגם היא בתמודדותה עם המצב למדה לנצל לטובתה את העובדה שהיא המועדפת הבולטת על אבא שלי!, והמישפט "אותך לאבא" היה שגור בפיה 20 פעם ביום כי היא ידעה שזה נשק מצויין פחדתי מהמכות של אבא שלי פחד מוות ומממנו פחדתי בכלל.) ניסיתי באיזהשהו שלב להעזר בעובדת סוציאלית לנוער כדי לצאת מהבית "בצורה חוקית" מה שניקרא, בצו של בית משפט אולי למשפחה אומנת. אבל אין מה לעשות באותו זמן לא היתה מודעות לכל נושא האלימות של הורים כלפי ילדים ועוד בסיפרי חינוך היו עוד ממליצים שגם "מכה קטנה לישבן היא דרך לחנך ילד סרבן" ה י ו ם מבינים איזה נזק יכולה לעשות לילד מכה שכזו מהאנשים עליהם הוא אמור לסמוך יותר מכל, הוריו! ואותה עובדת סוציאלית מטומטמת לא רק שלא עזרה אלא רק הזיקה .היא התעקשה על מפגשים משפחתיים סטייל "קשר משפחתי" שבהן ישבנו אני אחותי אבא ולפעמים גם אמא "ושוחחנו" על "הבעיות" ואני ואבא שלי ערכנו "הסכמים" בהם אני אמורה למלא אחר דרישותיו והוא אמור לתת לי לחיות...( הוא היה נותן לי עונשי ריתוק של חצי שנה (זה המינימום) ויותר!!!! אני ר צ י נ י ת !) ואח"כ כשהיינו מגיעים הביתה המשפט הראשון שלו היה "אני הבאתי אותך לעולם ואם יבוא לי אני גם יהרוג אותך ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות אם הילד שלי!!!" ו"לכי תכיני קפה".. כמה פעמים רציתי להרעיל לו את הקפה ופחדתי מההאשמה ברצח... למה העובדת הסוציאלית היתה מטומטמת???(אני לא סתם מקללת אנשים!) כי היא רצתה להוכיח לי שאבא שלי כן אוהב אותי אז היא סיפרה לו בפגישה של שניהם לבד שניסיתי להתאבד (מה שמעולם לא עלה בדעתי!!!) והיא סיפרה לו זאת כי היא רצתה לראות את התגובה שלו.היא ציפתה כמובן לתגובה מבוהלת ורצון מצידו לעשות הכל בכדי שאהיה "בסדר". אני לא יודעת איך הוא הגיב לידה אבל מהפגישה הזו הוא מיהר הביתה ו"הרג" אותי במכות!!!!! " מה את עושה שטויות ומה את הולכת לספר לחה? מה את רוצה שאנשים יחשבו עלי???" אחרי יומיים הגעתי אל העובדת הסוציאלית הזו סיפרתי לה למה גרמה ואמרתי לה שאני לא רוצה לשמוע ממנה יותר בחיים!!!! שנים אח"כ נפגשנו באוטובוס בטעות והיא התנצלה כי המיקרה שלי חקוק אצלה לכל החיים הייתי המיקרה הראשון בו טיפלה אחרי שסיימה ללמוד ועל הטעות שטעתה איתי לא סלחה לעצה... יופי לה!... הפסקה.... להדליק אורות...ללכת לפיפי... אני אחזור... אוהבת אתכם, אתם יודעים לא???
