ואולי???

[p4s]

ואולי???

אני 37. היא 34.
קצת יותר מ12 שנים יחד.
קצת יותר מ 10 שנים נשואים.
2 ילדות מושלמות.
אין בעיות כלכליות (אני מרוויח די הרבה ובנוסף בחודשים האחרונים היא החלה להרוויח בצורה נאה - אפשר לחסוך כל מה שהיא מרוויחה ועוד קצת ממה שנשאר ממה שאני מרוויח)
בית בבעלותנו ביישוב נחשק - לפני כחודשיים סיימנו את המשכנתא. חושבים על בניית בית שני "בית החלומות"......
שנינו מוצלחים בכל תחום שנגענו. בנינו את הכל בכוחות עצמנו ולא קיבלנו כלום מאחרים - לא מההורים ולא ירושות.... יודעים לעבוד קשה אבל תמיד ידענו לפנות ולהקדיש זמן גם לילדות...נראים טוב (היא נראית מדהים) .. חכמים .. באוניברסיטה ובעבודה - תמיד הכי טובים. ואפילו חברותיים...
...........
אני אוהב אותה !!!!!! רוצה אותה !!!! רוצה שיהיה לה ולי ולילדות המדהימות שלנו רק טוב - כמו בכל תחום אחר.....
.........
.........
שנים של ריבים וכעסים..... 4 (!!) טיפולי זוגיות שונים... יחסי מין כמעט ואין.... האשמות הדדיות....
........................
אני טיפוס מאוד דומיננטי בטבעי... בד"כ דברים סובבים סביבי. לא בכוונה. זה יוצא ככה.....
היא מאוד דומיננטית גם כן... אבל קצת פחות ממני... זה מתסכל אותה כל כך!!!
היא אמרה לי אתמול שזהו זה... היא לא יכולה יותר....
מצד אחד אני יכול להבין. המצב באמת מתסכל וקשה. רוצה חיים יותר טובים עבורה. היא ראויה לזה יותר מכל אדם שאני מכיר!
מצד שני - לא מוכן לוותר עליה ועל האפשרות שניתן לשפר (תמיד היה לי את האומץ לפעול כנגד כל הסיכויים - בכל תחום... עם עבודה קשה זה הצליח.... איתה - לא.... לא יודע מה עוד לעשות???)
...
...
ואולי למישהי / מישהו פה יש עצה?

 

[I C E M A N 7]

קללת המנצחים

אני חושב שהעצה הכי טובה לאנשים מהסוג שלך היא ללמוד לקבל שלא הכול ניתן לשליטתך. ללמוד לוותר. ללמוד לקבל גם את הכישלון.
זה לא יהיה קל, אולי גם בלתי אפשרי, אבל לא נראה שיש לך ברירה.

הנח לה להוביל, וקווה לטוב.

 

[p4s]

"ואולי? אכן אולי!!"

"הנח לה להוביל, וקווה לטוב" - למרות החשש מהתוצאות, זה מרגיש לי פשוט כל כך נכון!
מאתמול לא עלה חיוך על שפתיי עד עתה!
ידידי, קצר וקולע..... אין לי מושג מי אתה, אבל אני חייב לך

בדקות האחרונות רצו לי דברים בראש בעקבות מה שרשמת. תודה!!

 

[רון חיים1]

לא בטוח...

שלו לך, קרא בבקשה את מה שרשמתי לך למטה ואז את זה:
אישה לא רוצה להוביל! לא באמת...
אבל במקרה שלכם, היא רוצה להרגיש שגם היא יכולה להיות יותר טובה בדברים ושאתה מתחשב בדעות שלה...
ואני אומר את זה כי אמרת שלרוב הכל סובב אותך....

אישה לא רוצה להוביל, אבל היא כן רוצה להרגיש שהכל (או הרוב) סובב אותה!
במיוחד אם היא תחרותית ואוהבת להיות מצליחנית...
מה שלתחושתי היא לא מרגישה בקשר שלכם...

אז מה שכן, אל תנסה לשלוט בדברים, כי אז היא מאבדת את המשמעות שלה ומרגישה שהיא לא חייה כפי שהיא רוצה...
במקום לתת לה להוביל.. מה שכרגע אתה יודע מה הכיוון שלה (וזה לא הכיוון שלך), תתחיל להוביל את הקשר למקומות שהיא תרגיש
חשובה, נאהבת, שכיף לה ושגם היא טובה (גם יותר ממך) ושיש לה מקום כשאתה לידה.... תגרום לה להרגיש תמיחשובה ואהובה ושאתה תמיד תהיה שם בשבילה במקום שם להתחרות בה!!!
זה ההובלה שהיא צריכה, לא חוסר הובלה....

הכיוון הוא נכון, אבל יש לשים לב לדברים הקטנים... אצלנו הגברים הם פחות מעניינים אותו, אצל נשים זה ההפך...

תחשוב על זה...

בהצלחה.

 

[I C E M A N 7]

שלילי, גבר

אני כמעט שומע עד לכאן את מעבד המוח שלך עובד.
לא להניח לה להוביל כטקטיקה להחזרתה לתחום שליטתך.
להניח לה להוביל בקטע של לשחרר שליטה.
אולי אני צריך לשנות את המוטו ל"הנח לה להוביל, ותתכונן לרע".

 

[אייבורי]

בעיה באמת

עבודה מוצלחת -יש
ילדים מושלמים - יש
אישה כוסית - יש
בית שווה - יש
זיונים - אין

ס"ה הכל טוב, אתה יכול לשבת בכורסת האמריקן קומפורט ולנוח

 

[p4s]

חחח,

בכיף עם כל דבר אחר שהיה חסר חוץ מהספציפי הזה

 

[רון חיים1]

הצעה חשובה

שלום לך,

כמה שאלות והצעה לאחר מכן:
בנות כמה הילדות?
אם הבנתי נכון, הריבים זה עניין של כבר 4 שנים (מתוך ה 12)?
מה הנקודה שבה או שסביבה התחילו המריבות?

לגבי ההצעה שלי, למרות שחסרים קצת נתונים:
התחושה שלי היא שרוב הזמן הפוקוס שלכם היה סביב הישגיות - בית, ילדות מקסימות, לימודים, הצלחה בחיים, ביסוס כלכלי וכו...

ישנם 2 דברים שעניין זה עלול לגרום והם נובעים מסוג הפוקוס שלכם:
ראשית משהשגתם את רוב הדברים שרציתם, אתם מחפשים מטרות גבוהות יותר אולי, אבל לאחר שנים של "מירוץ" זה מעייף...
שנית, מהמילים שבחרת להשתמש במה שכתבת, הפוקוס שלכם הוא על להרגיש בעלי משמעות וראויים לאהבה אחד של השני.

כפי שהסברתי פה מספר פעמים, יש לכל בני האדם 6 צרכים בסיסיים, שכל פעולה שאנחנו עושים בחיים נועדו לספק אחד או יותר מהם.
הצרכים אם: ביטחון, גיוון, הצורך בלהרגיש בעל משמעות וראוי לאהבה, הצורך באהבה ובקשרים בין אישיים (פה הדגש זה בהרגשת האהבה בניגוד לקודם שזה הוצרך להרגיש להיות ראוי לה),
הצורך בצמיחה, והצורך בנתינה לאחרים מעבר לעצמך.

העניין הוא, שכשהפוקוס שלכם הוא בלהרגיש בעלי משמעות ובלספק ביטחון, שמכל הסיפור שלך אני מבין שאלו שני הדברים שהכי התפקסתם עליהם, הם חוסמים את
התחושה עצמה של "להרגש את האהבה עצמה".
מה גם שכשהיא מרגישה (כפי שאמרת) שהיא קצת פחות טובה, זה פוגע לה באגו, במיוחד אם היא תחרותית וגם מפוקסת בצורך במשמעות... כי אתה כאילו "יותר" משמעותי...
אז זה מרחיק את הרגש שאוהבים אותך עוד יותר, גם אם ברמה השכלית יודעים ומבינים שבן הזוג אוהב, זה מנתק את הרגש מההבנה ומייצר חוסר עמוק בצורך הזה.

תוסיף לזה, שכנראה מהמירוץ שלכם בתוספת גידול הילדים, כנראה שהרבה גיוון אין לכם בחיים, שזה הגורם מספר אחת לנפילה במשיכה בין בני זוג (כשחסר גיוון).

אני משאר שצמיחה אתם כן מרגישים ביחד, אך עם זאת אתם מרגישים פחות תרומה אחד לשני, כנראה (וזה ספקולציה שלי פה כי חסר לי נתונים) בגלל שהיא מרגישה שהיא מתחרה בך ואתה
תמיד "מנצח" (האם אני צודק?).... התחושה שלי היא שזה רק הרגשה שלה, ושאתה כן מרגיש תרומה אדירה כלפיה... כי אתה ה "יותר טוב"... (האם אני צודק גם פה?)...

לכן, בכדי לפתור את המקרה, אם הוא עדיין לא סופי מבחינתה (ואל תקשיב למילים שלה... תראה מה היא באמת מייחלת לו, וזה לרוב רואים בשפת הגוף), אתה צריך לתת לה להרגיש כמה דברים:
1. שהיא יותר חשובה מהכל - מהכסף, מהגו שלך לצורך בלהיות הכי טוב ולהצליח, ואפילו יותר מהילדים!!!
2. תן לה להרגיש שאתה אוהב אותה, לא משנה מה היא תעשה - ותפסיק להתחרות בה לחלוטין!!! (הכוונה שהיא לא תרגיש בתחרות, לא אם אתה עושה את זה או לא).
3. תתחילו לגוון בחיים - קח אותה לארוחות ערב רומנטיות, קח אותה לסופש בחו"ל לבד אתה והיא... (אמרתם שכסף יש אז תתחיל להשתמש בו, אל תחסוך אותו למצבה יפה על הקבר בסוף החיים)...
4. תן לה להרגיש שגם היא תורמת לך בהמון דברים, לא רק שאתה עושה את זה. זה יעזור לה להרגיש יותר ראויה לאהבה שלך, שאני משאר שזה אחד מהמרכיבים הבעיתיים שיושבים אצלה בתת המודע.

מעבר לזה קשה לי להיכנס עמוק יותר, כי חסר לי המון נתונים, אבל מהשפה שהשתמשת ומאיך שהצגת את הדברים, אלו התחושות שעלו לי.
בהצלחה!
(ואשמח לדעת אם פגעתי בנקודות הנכונות...)

 

[p4s]

ראשית - תודה

שלום רון,
ראשית - תודה על תשובתך. אתה בהחלט "קולע" (גם בתיאור שלך בתשובה השניה) פחות או יותר להלך העניינים בבית. (חחחח, 4 סבבים של טיפולים זוגיים מ 400 ל 800 ש"ח שעה ואני חייב להגיד לך שלא ידעו לתאר את מה שאתה תיארת על סמך מספר משפטים שרשמתי

את "המפה" קראנו שנינו כבר מתחילת הקשר.. בהיכרות - אני נדלקתי על איך שהיא ניראית - והיא נדלקה על זה שבמפגש הראשון קרו שני דברים: "לראשונה היא בחרה את הגבר" ולא הוא אותה, ובנוסף גרמתי לה "לרדוף אחרי" קצת... זה היה לה קסום ומושך והקשר פרח.

כשהיכרנו יותר למדנו לגלות והעריך תכונות נוספות אחד אצל השני. הביטוי של התכונות זהה - שאיפות לצד יכולות ותוצאות. עם זאת, אנחנו "הפוכים" בדרך - וזה רקע ל"בלאגן".
אשתי מגדירה מטרה, לפני פעולה מגדירה ומנתחת את הדרך, הולכת בדרך ומגיעה למטרה. חושבת בצורה מובנית ושיטתית, ועובדת מול יעדים ורשימות מסודרות - בסוף על הכל יש "וי".
אני פועל שונה. אני חושב "מבולגן" ויצירתי. בעולם שלי "פתרון תמיד קיים ולעולם אין רק דרך אחת לפיתרון" ואני פשוט מתמודד בלמצוא את הדרך. לפעמים גם הגדרת המצב מחדש בכל שלב ושלב תוך יצירת מצב חדש.

כמובן שיש לנו חילוקי דעות רבים בנוגע ל"דרך" - כמעט בכל נושא ונושא. הפער התחיל להיווצר כאשר היא בהתמודדויות הראשונות (איך לא? נושאים כספיים.....) התעקשתי על דרכי - והצלחתי. היה לה קשה מאוד לקבל את העובדה שצורה לא מסודרת כל כך יכולה להגיע לתוצאות מוצלחות כל כך.
מכיוון שאני מבחינתי "סבלתי מירידות וביקורת סידרתית" על הדרך שלי, עשיתי את אחת הטעויות הגדולות.. בריבים - התחלתי לנפנף בזה כאשר היא עלבה בי. ואני מבין שזה פגע והשפיעה עליה הרבה יותר מאשר העלבונות שלה עלי. אני מומחה ביצירת מצבים חדשים. עבורה - אני עירערתי את היסודות הקבועים עליהם היא מבססת את דרכה.

כיום, למרות שהיא אשה מדהימה ומוצלחת בכל תחום, מולי - היא בקושי מסוגלת לדבר. מכיוון שהיתה לי "תשובה ניצחת" לכל הערה מעליבה שהיא שלחה מולי ואני במקום לנתב את השיחה לכיוון בונה השתמשתי בתשובה - זה כמובן כיבה אותה יותר ויותר.

במקום ל"ענות" לה על משפטים שמטרתם היחידה לעלוב בי ונבעו מתסכול עצמי שלה - הייתי צריך לראות את המצב בעיניים שלה ולהגיב שונה... .
ההצדקה שלי מול עצמי היתה - "מה היא רוצה ממני? אני אוהב, דואג, רואה רק אותה מול עיניי, מפרנס טוב, לא בוחל בשום משימה - לא בגידול הילדות ולא בעבודות בית (בתחילה כן התווכחנו על עבודות בית, אני התעקשתי על "עוזרת" כי לא היתה סיבה מבחינתי להתעסק בזה כשאנחנו יכולים להרשות את זה לעצמנו כלכלית - אבל כיום יש "פשרה" - עוזרת לנקיונות הבסיסיים - אבל כביסה וכו' אנחנו שנינו עושים)."
אוי, כמה שטעיתי......
- ככל שאני "עוזר" ועושה יותר - זה רק מקצין את הפער. במשך השנים האחרונות כל תלונה שלה לקחתי ל"משימה" נוספת שביצעתי. היא היתה אומרת "אני לא מספיקה כי אני מתעסקת עם X" - ישר הייתי לוקח ועושה גם את זה...
אני חשבתי שאני מקל עליה. (היא הרי עושה פחות - מה היא לעזאזל רוצה????)..... אבל לא חשבתי על זה שהיא הרי סופרמנית - היא לא צריכה אותי בשביל הדברים האלה!!!!!!!! אם היא תכננה משימה - ברור שכבר ברור לה שהיא משיגה אותה ואין בעיה! בזה שאני "התערבתי" למעשה גם לא סיפקתי לה את מה שהיא צריכה וגם הגברתי את הבעיה! היא התלוננה לא בשביל "עזרה" ממני..... אלא בשביל הדברים שכתבת - לקבל הערכה!!!!!

ואני כמו אדיוט ממשיך בזה שנים! מחפש עוד ועוד דברים "להקל" במקום פשוט לשתוק, ללטף וכן - גם צריך להבליג עם היא פולטת שטות וגם אם זה עליי ולכיווני.....

אני מבין שכיום כשהיא מסתכלת עליי היא רואה חסרונות שיש בה........

יש דרך לתקן????

 

[מריוס זכריה]

רק הערה קטנה

נשמע שאתם שני טיפוסים תחרותיים. ומה לעשות, בכל תחרות יש רק מנצח אחד. נשמע שאתה ניצחת בתחרות מולה, והפסדת את הקרב.

אני מכיר זוגות שבהם שני הצדדים תחרותיים. זו בעיה רצינית.

 

[p4s]

ומה הם עשו?

מה קרה עם הזוגות האתה מכיר?

 

[מריוס זכריה]

כל אחד הוא סיפור שונה וזה לא ממש רלוונטי לך

בסך הכל רציתי להאיר זווית מסוימת.
בגדול, יש סיכוי אם אחד הצדדים (ורצוי שניהם) מסוגלים לעצור את הדהירה שלהם. זה לא קל.

אני רואה שאתה מוצף מכל מה שעולה כאן וזה סבבה.

אני מייעץ לך כרגע להישאר על הקרקע ולא להיסחף יותר מדי. נבהלת מהרעיון של פירוק המשפחה, ואתה טיפה'לה מגיב בהיסטריה. אז קודם כל תרגיע את עצמך. שום דבר לא מוכרע ביום אחד.

אם תרצה לעשות שינוי בחיים, זה לא יכול להיות רק כי אתה רוצה שהיא תישאר איתך. ובוא לא נשכח את הבעיה הקטנה: גם אם היא נשארת, אין ביניכם סקס. וזה אומר שהבעיה לא תיפתר בזה שהיא תישאר.

אם אתה מסוגל להדביק אותה בהתלהבות שלך לשינוי, אז אולי תנסו את הטיפול החמישי. אבל לא אתפלא אם היא לא כל כך מהר תידבק בהתלהבות שלך. יש בזה משהו טיפה קריזיונרי ופניקרי. שוב: זה לא רע. רק שקשה לבנות על זה.

אני שוב אומר לך: פרידה היא לא כזה דבר רע, לשניכם. והיא לא חייבת להיות סופית. אם האהבה שלה אליך נגמרה על באמת, אז כן, הפרידה תהיה סופית ושום סלטה שתעשה עכשיו לא תשנה את זה. אם האהבה לא לגמרי מתה, יכול להיות שחוויה מטלטלת של פרידה כן תזיז משהו.

ושוב: אני די המום מהנתון שלך על 4 טיפולים [ אני מניח שאתה מתכוון לארבעה תהליכים עם התחלה, אמצע וסוף, ולא 4 פגישות, כן? ]. זה המון. אני אישית לא מכיר אף זוג שעשה כל כך הרבה טיפולים. לא ברור לי מה עברתם ואיך, אבל אפ באמת זה מה שעברתם - אז צריך להיות ריאלי ולומר ש-3 פעמים גלידה, אבל 5 פעמים? לא יודע. האמת שדי מסקרן אותי מה עברתם, אבל אנ מודה שזה יותר ברמה המציצנית/סקרנות אישית.

 

[רון חיים1]

יש הרבה יותר מה לעשות מרק לתקן...

היי גבר,

קראתי את מה שרשמו לך פה וגם את התגובות שלך, אז אני אתן לך פה תשובה כוללת.

יש לך הרבה יותר מה לעשות מאשר רק לתקן.
ולמזלך הטוב יש לך גם שליטה על זה.
אבל מה, אתה צריך לדעת כמה דברים בשביל לעשות את זה. ארשום לך אותם פה בקצרה, אבל זה הרבה מעבר למה שניתן לרשום פה בכמה משפטים.

ראשית בכל דבר בחיים יש לנו את האשליה שיש לנו שליטה. למעשה יש לנו דיי הרבה שליטה על הכלכלה שלנו, על העבודה שלנו וכו,
כי בהתאם למאמצים שלנו, יש קשר ישיר להישגים... גם אם למעשה הכל בעולם הזה הוא אשליה (מה לעשות, בעוד שניה אפשר למות וכל התכנון שלנו בפח, לכן זה אשליה...... )


אני רוצה להסביר לך בקצרה (יחסית) משהו על הרמות של זוגיות (ציינתי את זה פה לפני יומים, אז סורי לאלו שקוראים את זה שוב) ולשקף לך מה באמת קורה מתחת לפני הדברים:

בקשר זוגי יש 4 סוגים של סגנון תקשורת. על הרביעי נדלג כי כרגע הוא לא רלוונטי בשלב זה
(אתה יכול לקרוא עליו אם תעבור לדף 2 או 3 בפורום איפה שכתבתי אותו), אבל אדבר בקצרה על ה 3 הראשונים:

1. קשר ברמה הראשונה זה קשר שכל צד דואג לצרכים של עצמו קודם, ורק אם בא לו הוא מתחשב בצד השני (לפי מה שהסברת אתם ברמה הזו).
קשר מסוג זה מתאפיין בהמון משיכה פיזית אבל בהרבה פיצוצים, מריבות וקנאה, ואפילו מייצר אובססיה מסויימת אחד כלפי השניה.
קשר מסוג זה גם לא מספק את כל הצרכים של בני הזוג וזה למעשה הגורם לכל הבעיות...

2. קשר ברמה השניה הוא קשר מסוג של אני אתן/יעשה לך/עבורך אם אתה תעשה עבורי. שלב לפעמים אתם פה לפי מה שרשמת (אבל אתם יותר ברמה הראשונה).
בקשר הזה יש חברות טובה, אבל המשיכה יורדת עם הזמן. בני הזוג מרגישים יותר כמו שותפים מאשר חברים אינטימיים, כי אם הזמן זה ממש נהיה כמו עסק.
זה קשר בריא יותר מהרמה הראשונה, אבל גם בו יש כאב, כי חסרה התשוקה והתחושה שאוהבים אותך לא בגלל מה שאתה עושה אלא בגלל מי שאתה...

3. הקשר ברמה השלישית הוא קשר שכל צד קודם חושב ופועל עבור קיום הצרכים של הצד השני, בלי כל התחשבנות אם הוא מקבל משהו בחזרה.
זה קשר שמבוסס על אהבת אמת, שלא תלויה בדבר, כי את אוהבת אותו לא משנה מה הוא עושה, ולכן את תתני בלי לחקות שהוא יתן משהו ובלי להתחשבן.
בקשר הזה יש גם אהבה וגם תשוקה, וזה למעשה קורה כי כל ששת הצרכים האנושיים שלנו מתממשים בתוך הקשר.

מהסיפור שלך, הקשר שלכם מתמקד בשלב הראשון, ומדי פעם מתנהל לפי השלב השני שהוסבר פה.
עכשיו, קשר את זה לששת הצרכים שהסברתי לך עליהם, ותבין שרוב הפוקוס שלכם ברמת המשיכה, ההתנהלות והתקשורת, מבוסס על הסוג תקשורת הראשון ועל הצורך במשמעות (מששת הצרכים).

זה הדפוס הכי אידיאלי לפיצוצים, לחוסר תחושת אהבה (כזו שבאה מהלב ומחום) אבל מייצרת המון משיכה מינית ופיסית, כפי שתיארתם שהיה בהתחלה....
אבל מה - עם הזמן, זה מעייף... זה מרגיש לבד... וכשמשיגים אחד את השניה, כפי שאמרת, שבהתחלה היה לה קשה, ולמעשה ייצרתה לה קושי כל הדרך, זה שימר את המשיכה,
עד..... עד שנגמר לה הכוח.... ואז בוםםםםם הכל מתרסק במהירות ומתדרדר, כשאתם למעשה לא מבינים מה קרה....

סגנון זה עובד למעשה כמו מים על סלע בים... הוא אוכל הכל מלמטה עד שלבסיס אין כוח להחזיק את מה שלמעלה ואז הכל קורס...

לגבי מה אתה יכול לעשות - זה מאוד פשוט, ולמזלך את כל מה שקרה ניתן להשיב ביום אחד!!! (כן, כל הלא מאמינים למיניהם מוזמנים להטיף לי....)
אבל מה, בשביל שזה יקרה, אתה חייב לשנות גישה. מגישת האני ואני ואני שלך, ומהגישה של אני הכי חשוב, ואני הכי צודק, ולי יש את ההוכחות,
אתה צריך להבין שבמקום להילחם על איזו דרך יותר נכונה, צריך פשוט להנות מהדרך, לא משנה של מי היא... כי שניכם מצליחנים ולשניכם יש שכל,
אז הדרכים של שניכם יכולה לעבוד... וגם אם תעבוד 97% במקום 100%, מה זה משנה אם אתה נהנה מהדרך ובכל זאת משיק את מה שאתה רוצה + נהנה מהחיים ומהזוגיות שלך.

משאתה מבין את זה, שחרר את האגו שלך... אבל את זה ניתן לעשות רק מתוך הבנה - ולפני שאתה צריך להבין אותה אתה צריך להבין את עצמך...
כלומר מה ההתנהגות הזו מנסה לספק לך מתוך ששת הצרכים (יכול ליות ולרוב יותר מאחד או שנים).
ואחרי שתבין את זה, שאל את עצמך מה ההתנהגות שלה מנסה לספק מששת הצרכים....
וכשיהיה לך את שתי התשובות האלו, תבין מה הכוונה החיובית של שניכם מההתנהגות הזו, ואז תוכלו למצוא דרך חיובית יותר לספק את אותם צרכים.....

רשמת באחד השירשורים שהיא נידתה "לרדות" בך או איך שלא הגדרת את זה ואז נפנפת לה בהישגים שלך....
פה הטעות שלך ידידי... זו הטעות הגדולה שלך - יחסת לה כוונה שלילית במקום חיובית....
מה שהיא ניסתה לרמוז לך זה "גם אני חשוב, גם אני מצליחנית... הגיע הזמן שתודה בזה..." ואתה עשית רק ההפך... חשבתה שהיא רוצה להוריד אותך,
במקום להבין שזה צעקה שלה בשביל לתפתח את העיניים ותראה אותה במקום רק את עצמך...

בוא תתחיל פה, תעשה את זה, ותחזור אלי לפה אחרי שתספר את התוצאות ונמשיך הלאה....
ממילא חפרתי ברמות בשירשור הזה יותר מידי בשביל הודאה אחתת.... תכף תפוז צריכים עוד "הארד דיסק"

בהצלחה גבר!
מהצורה שאתה כותב, אני בטוח שיש לך רצון ויכולת לשנות את הכל תוך זמן קצר ביותר!
תן לה להרגיש חשובה ושהיא מספר אחת ותראה את זה משתנה לך מול העיניים יותר מהר משאתה חושב שאפשר.

 

[רון חיים1]

ובכל זאת עוד הסבר קצר...

אני רק רוצה לקשר לך את כל מה שאמרתי לנקודה אחת:
כשאתה רואה רק את עצמך, כם אם אתה באמת טוב יותר או מצליחן יותר,
זה גורם לה להרגיש שהיא לבד, שאתה רואה רק את עצמך, והיא מאבדת את הביטחון לידך ואת תחושב המשמעות שלה.
וכל זה גורם לה לשים מחסומים לגביך, מה שחוסם לה את הכאב, אבל גם חוסם לה את הרגש כלפיך....
וכשכל מה שבניתם מבוסס על רגש המשיכה שלה, כשזה נחסם עם המחסומים שלה... למעשה לא נשאר לה כלום...
ואז הכל קרס.
כשאתה לא שם אותה מקום ראשון וכשאתה מתנהל מאדו וכשאתה מייחס לה כוונות שליליות במקום להבין את המצוקה שלה ולמה היא התנהגה כך באמת,
ומסתכל רק על פני השטח... היא מאבדת גם את האמון, מה שגורם ליותר מחסומים ולפחות רגש....

ואמרתי שניתן לשנות את זה ביום, כי בדיוק כשיש הכי הרבה פיצוצים, אפשר לבנות את האמון הכי מהר בחזרה...
אם תחסל את האגו ותעשה מה שכתבתי לך, היא תתחיל לראות שסוף סוף הבנת אותה...
אבל אז יבוא סדרת הבדיקות שלה, והיא תקצין את ההתנהגות ותעשה בדיוק ההפך ממה שאתה מצפה,
בדיוק בשלב שבו אתה תרגיש שסוף סוף הצלחת לאזן את זה....

אז כשזה יקרה - ואני מודעי לך שזה יקרה 10000%!!!!!
אל תהיה פוסי ותחזור לאגו שלך - זכור את המילים שלי - זה בדיקה שלה אם אתה באמת משתנה או שתחזור לדפוסים הישנים שלך.
ועד שהיא לא תהיה 100% בטוחה שזה השתנה, היא תוציא לך את המיץ!!!!

ואני אומר לך את זה בשביל שתדע מה הולך לבוא ותכין את התגובות שלך מראש אם אתה רוצה להציל את זה....
תזכור שלאחר שיהיה יותר טוב, אם פתאום היא הופכת את זה לגהנום, זה בשביל לבחון אותך... ואם תעבור את המבחן... כמו שהכל התדרדר בפתאומיות,
כך פתאום הכל יחזור להיות שקט ושלו... ובנקודה הזהו, אם תצליח לעמוד בזה, הזוגיות שלך תהיה יותר טובה משהיתה אי פעם...

זכור את המילים שלי....
בינתיים עוד לא פספסתי (אחרי שעברתי את כל הנחס הזה בעצמי והטסטי את עצמי לחו"ל בשביל ללמוד אצל מספר אחד בתחום את כל מה שאני יודע כדי שזה לעולם לא יחזור על עצמו)

 

[מפלצת או ילדה]

חן, תגידי

שטיפת המוח האגרסיבית הזו של הלומד אצל מספר אחד בתחום תימשך עוד הרבה זמן?

 

[chenby]

אין חוק

נגד חפירה בפורום.

עדיין

 

[רון חיים1]

גם לי יש שאלה

חן, גם לי יש שאלה -
אין חוק נגד מפלצות ו/או ילדות קטנות מתחת לגיל 13
שמידי פעם פולטות רפש ודיבה על אחרים כי הן מריגשות קטנות, בודדות בעולם,
חסרות תחלית בחיים ושמנסות להוריד אחרים בשביל להרגיש קצת חשובות?
(במקום לנצל את זמנה בלעזור לאחרים)

כי זה כבר יותר מעניין...


ואוגי-פלצת יקרה, אם מה שאני כותב נראה לך "שטיפת מוח אגרסיבית" פשוט אל תקראי את מה שאני כותב! (הגיוני לא?)
כי אני כותב את זה לאנשים שכן רוצים לקרוא ושלהם זה כן עוזר... את בהחלט מוזמנת להפסיק לקרוא את מה שאני כותב...
אפילו ממולץ... מחקרים מראים שהשיטה שאני עובד בה עובדת רק על אנשים ולא על מפלצות... אז עד שתחליטי אם את מפלצת או ילדה,
אני מציע לך טיפול מסוג שונה (אומרים ששוק חשמלי יותר יעיל על מפלצות במקרים כאלו)... מצד שני אני לא דוגל בהתעללות בבעלי חיים,
מממ... מצד שלישי מפלצות לא נחשבות בעלי חיים..... דילמה!!!

חן, מה את אומרת על זה? מה כדאי להמליץ לה?

 

[רון חיים1]

אויש, מכל הדיבור על מפלצות מתחיל לגרד לי בגב

 

[מפלצת או ילדה]

אני הולכת לכתוב להנהלת הפורומים שגם הם יידעו שאתה למדת אצל הכי טוב בתחום.
אם כבר לזמבר אותנו, החפים מפשע, לפחות שתשלם לתפוז שכר דירה.

 

[chenby]

אין חוק

נגד מפלצות בפורום...
ילדים תלמדו להסתדר...