ואהבת לרעך כמוך.
(ראוי לציין למען ההגינות הדברים בהתחלה נכתבו אלה עלידי זאב ק.) ואהבת לרעך כמוך פרשות "אחרי-מות" ו"קדושים" נקראות השנה כשהן מחוברות. במהלך הדברים נשמעת הקריאה להתנהגות שיש בה קדוּשה (ויקרא, פרק יט, פסוק ב): דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלֵהם קדֹשים תהיו כי קדוש אני ה´ אלהיכם: ובעקבות דברים אלה בא מקבץ גדול של כללי התנהגות. בתוך המקבץ אנו מוצאים מקבילות לעשרת הדברות, עם פירוט, הרחבה ותוספות. הדברים ערוכים בסדרת פסקאות המסתיימות במילים "אני ה´" או "אני ה´ אלהיכם". רבים מכללי ההתנהגות הם בעלי אופי חברתי מובהק. הנה דוגמה של סדרת פסוקים המסתיימת בכלל הנשגב "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא, פרק יט, פסוקים ט-יח): ובקֻצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פְאַת שדך לקצֹר ולֶקֶט קצירך לא תלקט: וכרמך לא תעולל ופֶרֶט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזֹב אֹתם אני ה´ אלהיכם: לא תגנֹבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו: ולא תשבעו בשמי לשקר וחִללת את שם אלהיך אני ה´: לא תעשֹק את רעך ולא תגזֹל לא תלין פעלת שכיר אִתך עד בקר: לא תקלל חרש ולפני עִוֵר לא תִתן מכשֹל וירֵאת מאלהיך אני ה´: לא תעשו עוֶל במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפֹט עמיתך: לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני ה´: לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא: לא תִקֹם ולא תִטֹר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה´: סדרת פסוקים זו מורכבת מחמש תת קבוצות. אף שכל אחת מהן עוסקת בהבט מסוּים של היחסים בין בני אדם, הרי שהיא עצמה מורכבת מסדרה של אמירות מתומצתות, שיש להן משמעות משל עצמן גם מעבר להקשר המיידי שלהן. תת הקבוצה הראשונה עוסקת בציווי להתחלק ביבול עם אלה שאין להם. עניינה של תת הקבוצה השנייה הוא ביחסי אמון ובאיסור על גניבת רכוש וגניבת דעת. תת הקבוצה השלישית אוסרת לנצל את החלש והמוגבל. תת הקבוצה הרביעית עוסקת בתקינותם של הליכי המשפט. האמירות שבחלקה השני של תת פסקה זו - "לא תלך רכיל בעמך" ו"לא תעמוד על דם רעך" - הן רבות עוצמה, ומשתמעות גם הרבה מעבר לתחום המשפט. לסיום - כמו בעשרת הדברות - אנו עוברים לתת פסקה העוברת גם אל מעבר לתחום המעשה - אל המחשבה והרגשות. כאשר מישהו חש נפגע, עליו להביא את הדברים לידיעת הפוגע. לכאורה, יתכן שעדיף לא לעורר את העניין, ולנסות להדחיקו. אולם להתנהגות כזאת יש מחיר כפול. מצד אחד, איננו מאפשרים לפוגע להיות מודע למעשיו ולתקן את דרכיו (על כן "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא"). מצד שני, הנפגע לא מאפשר פיוס, ותהליך ההחלמה מן הפגיעה אינו מגיע לכלל השלמה . הדבר עלול להביא לשנאה (ועל כן "לא תשנא את אחיך בלבבך") לנטירה ולנקמה (ועל כן "לא תיקום ולא תיטור"), והוא מכשול גדול לאפשרות של יחסי רֵעות (ועל כן "ואהבת לרעך כמוך"). המבנה הספרותי של הכתוב הוא משמעותי. בכל תת פסקה יש מבנה פנימי, ויש גם הליכה לקראת שיא בתוך תת הקבוצה, ובתוך הקבוצה כולה. תת הקבוצה האחרונה היא מעין סובלימציה לכיווּן עולם הרגש, והאמירה המסיימת שלה אמורה להיות משמעותית במיוחד, וחובקת זרועות עולם - "ואהבת לרעך כמוך" . עד כמה הדברים משמעתיים אפשר ללמוד מדברי רבי עקיבא (תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט, דף מא, עמוד ג) : "ואהבת לרעך כמוך" - ר´ עקיבה או´: זהו כלל גדול בתורה... יש אמירות בתורה שהן בגדר "כללים" הכוללים בתוכם פרטים. לעיתים התורה מציגה הן את הכלל והן פרטים ממנו. על פי רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" אינו עצה טובה גרידא, אלא אמירה הכוללת בתוכה פרטים. ואין מדובר בסתם כלל, אלא ב"כלל גדול". עד כמה זהו כלל גדול, ומה הוא כולל בתוכו? את זה אפשר ללמוד מדברים אחרים של רבי עקיבא (אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פרק כו, ד"ה מעשה באחד): מעשה באחד שבא לרבי עקיבא. א"ל: רבי למדני כל התורה כולה כאחת. א"ל: בני, אם משה רבינו ע"ה שעשה בהר ארבעים יום וארבעים לילה עד שלא למדה, ואתה אומר למדני כל התורה כולה כאחת? אלא בני, הוא כללה של תורה: מה דאת סני לגרמך לחברך לא תעביד. אם רוצה את שלא יזיקך אדם את שלך אף את לא תזיקנו. רוצה את שלא יטול אדם את שלך אף את לא תטול של חבירך. רבי עקיבא מסכם ומכליל את התורה באמירה: "מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך" . זוהי מעין גירסה פרשנית של "ואהבת לרעך כמוך" . מכאן אנו למדים מהו גודלו של "הכלל הגדול". הרמב"ם אמר: ממשנה תורה,הלכות תלמוד תורה,פרק ג הלכה ט. "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה -הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם לרעה לעצמו ונטל חיו מן העולם הבא ....". כלומר בפרוש אם הרמבם היה חיי היום הוא היה בוש ונכלם מרוב הציבור החרדי וממנהיגיו הרשעים שמסלפים רצונו של אלוקים. ממצע שינוי: המדינה חייבת לחתור למתן חינוך חינם מהגן ועד לאוניברסיטה. חינוך צריך לפתח ערכים הומניים, דמוקרטיים, ליברלים ופלורליסטים. יש להטמיע בכל זרמי החינוך תוכנית ליבה כבסיס דעת וחינוך, שמטרותיה שילוב היחיד האוטונומי בחברה עתירת ידע, וחינוך למחויבות אישית, חברתית ולאומית-ציונית . שינוי תעשה לשיפור מעמד המורים והמנהלים ולשיפור תהליך הכשרתם. שינוי חותרת לשוויון הזדמנויות בחינוך, לצימצום הפערים ולקידום כל תלמיד לפי כישוריו. יש להפנות משאבים עדיפים בכוח אדם ובתקצוב לפריפריה ולשכבות החלשות. משרד החינוך לא יסבסד מוסדות חינוך שאינם מלמדים ציונות, אזרחות, מתמטיקה, מדעים ואנגלית . שינוי רואה בחינוך הגבוה בסיס לקידומה המדעי והטכנולוגי של המדינה. מזכויות אזרח. שינוי מאמינה שכל אזרח רשאי להחליט במה יאמין,מה יאכל ....למי ינשא,איך ינשא... לקריאת המצע המלא כנסו לאתר בלינק שלי .
(ראוי לציין למען ההגינות הדברים בהתחלה נכתבו אלה עלידי זאב ק.) ואהבת לרעך כמוך פרשות "אחרי-מות" ו"קדושים" נקראות השנה כשהן מחוברות. במהלך הדברים נשמעת הקריאה להתנהגות שיש בה קדוּשה (ויקרא, פרק יט, פסוק ב): דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלֵהם קדֹשים תהיו כי קדוש אני ה´ אלהיכם: ובעקבות דברים אלה בא מקבץ גדול של כללי התנהגות. בתוך המקבץ אנו מוצאים מקבילות לעשרת הדברות, עם פירוט, הרחבה ותוספות. הדברים ערוכים בסדרת פסקאות המסתיימות במילים "אני ה´" או "אני ה´ אלהיכם". רבים מכללי ההתנהגות הם בעלי אופי חברתי מובהק. הנה דוגמה של סדרת פסוקים המסתיימת בכלל הנשגב "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא, פרק יט, פסוקים ט-יח): ובקֻצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פְאַת שדך לקצֹר ולֶקֶט קצירך לא תלקט: וכרמך לא תעולל ופֶרֶט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזֹב אֹתם אני ה´ אלהיכם: לא תגנֹבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו: ולא תשבעו בשמי לשקר וחִללת את שם אלהיך אני ה´: לא תעשֹק את רעך ולא תגזֹל לא תלין פעלת שכיר אִתך עד בקר: לא תקלל חרש ולפני עִוֵר לא תִתן מכשֹל וירֵאת מאלהיך אני ה´: לא תעשו עוֶל במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפֹט עמיתך: לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני ה´: לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא: לא תִקֹם ולא תִטֹר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה´: סדרת פסוקים זו מורכבת מחמש תת קבוצות. אף שכל אחת מהן עוסקת בהבט מסוּים של היחסים בין בני אדם, הרי שהיא עצמה מורכבת מסדרה של אמירות מתומצתות, שיש להן משמעות משל עצמן גם מעבר להקשר המיידי שלהן. תת הקבוצה הראשונה עוסקת בציווי להתחלק ביבול עם אלה שאין להם. עניינה של תת הקבוצה השנייה הוא ביחסי אמון ובאיסור על גניבת רכוש וגניבת דעת. תת הקבוצה השלישית אוסרת לנצל את החלש והמוגבל. תת הקבוצה הרביעית עוסקת בתקינותם של הליכי המשפט. האמירות שבחלקה השני של תת פסקה זו - "לא תלך רכיל בעמך" ו"לא תעמוד על דם רעך" - הן רבות עוצמה, ומשתמעות גם הרבה מעבר לתחום המשפט. לסיום - כמו בעשרת הדברות - אנו עוברים לתת פסקה העוברת גם אל מעבר לתחום המעשה - אל המחשבה והרגשות. כאשר מישהו חש נפגע, עליו להביא את הדברים לידיעת הפוגע. לכאורה, יתכן שעדיף לא לעורר את העניין, ולנסות להדחיקו. אולם להתנהגות כזאת יש מחיר כפול. מצד אחד, איננו מאפשרים לפוגע להיות מודע למעשיו ולתקן את דרכיו (על כן "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא"). מצד שני, הנפגע לא מאפשר פיוס, ותהליך ההחלמה מן הפגיעה אינו מגיע לכלל השלמה . הדבר עלול להביא לשנאה (ועל כן "לא תשנא את אחיך בלבבך") לנטירה ולנקמה (ועל כן "לא תיקום ולא תיטור"), והוא מכשול גדול לאפשרות של יחסי רֵעות (ועל כן "ואהבת לרעך כמוך"). המבנה הספרותי של הכתוב הוא משמעותי. בכל תת פסקה יש מבנה פנימי, ויש גם הליכה לקראת שיא בתוך תת הקבוצה, ובתוך הקבוצה כולה. תת הקבוצה האחרונה היא מעין סובלימציה לכיווּן עולם הרגש, והאמירה המסיימת שלה אמורה להיות משמעותית במיוחד, וחובקת זרועות עולם - "ואהבת לרעך כמוך" . עד כמה הדברים משמעתיים אפשר ללמוד מדברי רבי עקיבא (תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט, דף מא, עמוד ג) : "ואהבת לרעך כמוך" - ר´ עקיבה או´: זהו כלל גדול בתורה... יש אמירות בתורה שהן בגדר "כללים" הכוללים בתוכם פרטים. לעיתים התורה מציגה הן את הכלל והן פרטים ממנו. על פי רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" אינו עצה טובה גרידא, אלא אמירה הכוללת בתוכה פרטים. ואין מדובר בסתם כלל, אלא ב"כלל גדול". עד כמה זהו כלל גדול, ומה הוא כולל בתוכו? את זה אפשר ללמוד מדברים אחרים של רבי עקיבא (אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פרק כו, ד"ה מעשה באחד): מעשה באחד שבא לרבי עקיבא. א"ל: רבי למדני כל התורה כולה כאחת. א"ל: בני, אם משה רבינו ע"ה שעשה בהר ארבעים יום וארבעים לילה עד שלא למדה, ואתה אומר למדני כל התורה כולה כאחת? אלא בני, הוא כללה של תורה: מה דאת סני לגרמך לחברך לא תעביד. אם רוצה את שלא יזיקך אדם את שלך אף את לא תזיקנו. רוצה את שלא יטול אדם את שלך אף את לא תטול של חבירך. רבי עקיבא מסכם ומכליל את התורה באמירה: "מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך" . זוהי מעין גירסה פרשנית של "ואהבת לרעך כמוך" . מכאן אנו למדים מהו גודלו של "הכלל הגדול". הרמב"ם אמר: ממשנה תורה,הלכות תלמוד תורה,פרק ג הלכה ט. "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה -הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם לרעה לעצמו ונטל חיו מן העולם הבא ....". כלומר בפרוש אם הרמבם היה חיי היום הוא היה בוש ונכלם מרוב הציבור החרדי וממנהיגיו הרשעים שמסלפים רצונו של אלוקים. ממצע שינוי: המדינה חייבת לחתור למתן חינוך חינם מהגן ועד לאוניברסיטה. חינוך צריך לפתח ערכים הומניים, דמוקרטיים, ליברלים ופלורליסטים. יש להטמיע בכל זרמי החינוך תוכנית ליבה כבסיס דעת וחינוך, שמטרותיה שילוב היחיד האוטונומי בחברה עתירת ידע, וחינוך למחויבות אישית, חברתית ולאומית-ציונית . שינוי תעשה לשיפור מעמד המורים והמנהלים ולשיפור תהליך הכשרתם. שינוי חותרת לשוויון הזדמנויות בחינוך, לצימצום הפערים ולקידום כל תלמיד לפי כישוריו. יש להפנות משאבים עדיפים בכוח אדם ובתקצוב לפריפריה ולשכבות החלשות. משרד החינוך לא יסבסד מוסדות חינוך שאינם מלמדים ציונות, אזרחות, מתמטיקה, מדעים ואנגלית . שינוי רואה בחינוך הגבוה בסיס לקידומה המדעי והטכנולוגי של המדינה. מזכויות אזרח. שינוי מאמינה שכל אזרח רשאי להחליט במה יאמין,מה יאכל ....למי ינשא,איך ינשא... לקריאת המצע המלא כנסו לאתר בלינק שלי .