האחים וויזלי
New member
ה5.20 של נסיעה באוטו
את מי אתה הכי אוהב? איזו שאלה דפוקה, את מי אני הכי אוהב במשפחה, כאילו איזו משפחה כבר יש לנו, וזה לא ברור שאני אוהב אותה, הכי בעולם? את מי אתה אוהב, מהבנות? ופה התחילה רשימה ממוצעת של כל הבנות שאמא שלי זוכה לשמוע מדי פעם את השמות שלהן. היא הציעה אותן אחת אחת, מחכה לשמוע שהבן שלה, אוהב, מחבב, רוצה איזו מישהי אחרי שנים שכל קשר בינו לבין בנות היה מקרי בהחלט, שנים שהיא ניסתה לדחוף אותו, שנים שכל ידידה שהתקשרה והיא ענתה אז היא עשתה סימנים עם העיניים כאילו אוטוטו הבן שלה הולך לבחור חליפת חתן, שנים שהיא קיוותה שהחברה מכיתה ג' הייתה אהבה אמיתית. אבל לא, היא כל כך רצתה שהוא יגיד איזה שם, אפילו של בת שהיא לא כל כך אוהבת, מישהי שהיא חושבת לסנובית, או דפוקה, הוא יוכל להפרד ממנה אחר כך, לא סוף העולם, העיקר שתהיה לו איזו בת. ואני, כל כך דיגדג לי לדחוף ברשימת השמות "מתן" או לפחות להגיד דן (
) או דני, אפילו שאין לי סיכוי קלוש עם שני זוגות העיניים האלה, רציתי כל כך להגיד אחד משלושת המושאים, או רק "אני אוהב בנים", או איזו אמירה דרמטית ומחויכת "הבן שלך לא אוהב בנות" רק שלא תעשה תאונה "אותך" לא, אבל לא אמרתי אותי, זה לא לפי הכללים של המשחק אז אף אחת? אבל חייבת להיות! אחת! אחת! מישהי שאתה אוהב *לא עם הראש* מחבב? רק מחבב? *לא* אולי אפילו שונא, מישהי כזאת מעצבנת *לא, לא אמא, אל תנסי אפילו* אה. הסוודר שלי מאחורה? ועכשיו אני חושב, איזו בשורה זאת בשבילה. שאלות כאלה לא באות סתם, היא בטח מנחשת, היא כבר יודעת שילדים כבר לא ייצאו ממני. ואני לא יודע איך עד היום לא סיפרתי לה, איך אני יכול לשמור את זה ממנה, שכל יום היא מרעיפה עלי כל כך הרבה אהבה, ומראה לי שכלום לא משנה, וכל יום היא בודקת ורואה אם לא שכחנו כמה שאנחנו אוהבים אחד את השניה. לא יודע ממה אני פוחד ואיך אני יכול שלא להגיד לה שאני מתלבט, וחושש, ומקנא בהוא שיצא מהארון ואף אחד לא מציק לו וחושב מה יהיה איתי ומדי פעם רוצה לנסוע לאגודה, לראות מה זה, או שעובר איזה גיי ברחוב ואני מסנן לעצמי "איזה הומו". והיום, כשנפרדו דרכינו ובשניה שיצאתי מטווח הראיה שלה לטווח הראיה שלי נכנס איזה חביב עם חולצה צמודה (מדי)- איך אני יכול לא להגיד את זה לאשה שהכי הכי אוהבת אותי בעולם? אחרי הכל, חוץ ממנה אין לי כלום היא הבת הראשונה שאני אוהב, וללא ספק האהבה הכי גדולה שלי פחדן שכמותי
(אני שנשבעתי, לא לפּול על הפנים) זה לא נכתב מתוך עצב (למי יש כוח להיות עצוב כשלפני רבע שעה התעוררתי, יש לי מתכונת, ועוד כמה שעות אני צריך להנות מפרותיו של מנגל?), אולי סתם סוג של מחשבה. ולא, אין לי שום כוונה לכבוד יום העצמאות להפגין קצת עצמאות ביציאה.
את מי אתה הכי אוהב? איזו שאלה דפוקה, את מי אני הכי אוהב במשפחה, כאילו איזו משפחה כבר יש לנו, וזה לא ברור שאני אוהב אותה, הכי בעולם? את מי אתה אוהב, מהבנות? ופה התחילה רשימה ממוצעת של כל הבנות שאמא שלי זוכה לשמוע מדי פעם את השמות שלהן. היא הציעה אותן אחת אחת, מחכה לשמוע שהבן שלה, אוהב, מחבב, רוצה איזו מישהי אחרי שנים שכל קשר בינו לבין בנות היה מקרי בהחלט, שנים שהיא ניסתה לדחוף אותו, שנים שכל ידידה שהתקשרה והיא ענתה אז היא עשתה סימנים עם העיניים כאילו אוטוטו הבן שלה הולך לבחור חליפת חתן, שנים שהיא קיוותה שהחברה מכיתה ג' הייתה אהבה אמיתית. אבל לא, היא כל כך רצתה שהוא יגיד איזה שם, אפילו של בת שהיא לא כל כך אוהבת, מישהי שהיא חושבת לסנובית, או דפוקה, הוא יוכל להפרד ממנה אחר כך, לא סוף העולם, העיקר שתהיה לו איזו בת. ואני, כל כך דיגדג לי לדחוף ברשימת השמות "מתן" או לפחות להגיד דן (
להת'
