ה-צי-לו

[מיכל ותהילה]

ה-צי-לו../images/Emo7.gif

אני כבר ממש מיואשת. זו לא פעם ראשונה שאני פונה, אז אני אזכיר בקצרה. התחלתי לסבול מכאבי גב תחתון בהריון השני והאחרון שלי. קיבלתי מאורטופד חגורת הריון שבעזרתה הצלחתי לתפקד. ילדתי לידה חפוזה ללא משכחי כאבים שבסופה הורדמתי בהרדמה מלאה לתפירת קרע בצואר הרחם. חודשים אחרי הלידה נתפס לי הגב למשך שבועיים ומאז, כ8 חודשים אני לא חוזרת לעצמי. אחרי שהגעתי למצב של כאבים מקרינים ברגל שמאל וצליעה נשלחתי לפיזיוטרפיה. קיבלתי עיסויים וגלים קצרים. קיבלתי ויוקס. סי טי הראה בלט ובקע בשתי חוליות בגב התחתון (לא זוכרת מספרים) אחרי שכלום לא עזר פניתי למכבי טבעי קיבלתי דיקור שלא כל כך עזר וגרם לי בכל פעם לתגובת כאב חזקה. קיבלתי הדרכה בשיטת פאולה שמאד עזרה. אני עכשו מקבלת טיפולי שיאצו שגם די עוזרים. אבל, זה לא זה. אני עדיין כואבת, עקומה, השרירים שלי תפוסים וטווח התנועה שלי מאד קטן. בבוקר אני כל כך נוקשה שאני בקושי קמה ומתלבשת. ודוקא הבקרים מאד אינטנסיבים. הלילות גם הם לא ממש מנוחה כי יש לי תינוקת שקמה לינוק. כך שלא יוצא לי לשכב יותר משעה וחצי שעתים. או שהיא ישנה לידי, מה שגם לא מאד נח. זהו? מגיל 33 עד 120 אני אשאר ככה? אני משתדלת להיות אופטימית, לתרגל, לנוח אבל יש ימים שאני כמעט מתייאשת לגמרי ובא לי לבכות. אני רוצה רק להוסיף שהלידה הראשונה שלי היתה קיסרית ואין לי עודף משקל. מקוה שזה לא ארוך ומבולבל מדי. תודה על ההתיחסות.

 

[דוד כפרי]

לא נוהג להיות נחרץ בעצות כאלה...

וכדאי מאוד שתתייעצי עם המטפלים שלך, אבל: טיפול שעוזר לך, תמשיכי. טיפול שהפסיק לעזור - תחליפי (מטפל או שיטת טיפול). אם שיטת פאולה עזרה, חזרי לזה! אם שיאצו עזר והפסיק לעזור - החליפי מטפל, או חפשי שיטה אחרת. בלי להגיד דברים רעים על אף אחד - טיפול בשיאצו צריך להיות 45 דקות מינימום. הוא לא אמור רק לעשות נעים, הוא אמור להקל על הכאבים. אם הטיפול הפסיק לעשות את זה, תחליפי מטפל או שיטה, או שניהם. רק בריאות!

 

[מיכל ותהילה]

אז ככה

שיטת פאולה אכן עזרה, והיא ממשיכה לעזור. מאד התחברתי לשיטה ואני ממשיכה לתרגל בד בבית. שיאצו גם עוזר, אבל אני מרגישה שזו טיפה בים. כל טיפול הוא כחצי שעה. ביקשתי להאריך את הטיפולים הבאים ל45 דקות.

 

[דוד כפרי]

לתרגל לבד בבית טוב - אני ממליץ מאוד

לחזור ללמוד, ולספר למורה על המצב הנוכחי בצורה מפורטת. יתכן שתרגיל חדש, או תרגיל ישן שתעשי בצורה קצת שונה, יעזור הרבה! לגבי השיאצו - שוב, להחליף מטפל או שיטה. עם כל הכבוד, המטפל היה אמור להגיד לך שחצי-שעה לא מספיקה. שימי גם לב לכך ש-45 הדקות יהיו קרובות ככל האפשר ל-45 דקות טיפול - לדוגמא, נסי להגיע כמה דקות קודם ולהחליף בגדים בשירותים במקום לבזבז על זה זמן בתוך חדר-הטיפולים. רק בריאות!

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

נראה שההריון השני הזה היה טעון מאוד

וזה עדיין לא עבר... את צריכה לשנות טקטיקה, כיוון בחיים בכלל. נראה שאת מתקשה לזרום עם הדברים, הקיום 'כבד' עליך והגוף מחפש מנוחה. אני מציעה קודם כל לשנות מיקוד. לא חשוב מה יהיה בגיל 100, ולצורך העניין, גם לא חשוב מה יהיה מחר. המיקוד צריך להיות כאן ועכשיו. המיקוד צריך להיות: מה את צריכה כרגע, מה גופך מבקש? ארגני לעצמך עזרה מתאימה, נוחי כמה שצריך. בררי לעצמך את רגשותייך לגבי החיים שיצרת לעצמך, בררי לעצמך את מקומך היום ביחס לחלומותייך. מה חשוב ל ך! עד כמה את רחוקה מלחיות כמו שאת רוצה, ומה צריך לקרות כדי שחזרי לפוקוס? את מבינה, הגוף הוא בסך הכל כלי תקשורת. הוא מנסה לומר לך משהו, ולפי השתלשלות העניינים, כפי שאת מתארת אותם, את לא ממש מקשיבה

מבחינת שיטות טיפול. את קודם כל צריכה ללמוד להשתמש בגוף נכון - יציבה. לצורך זה, את מוזמנת לחפש לך מטפל בשיטת אלכסנדר, או קבוצה של פלדנקרייז, יש עוד מטפלים במגע ובתנועה - בררי איתם אם הם יכולים לטפל בך. במקביל, חפשי מטפל הוליסטי שיסייע לך ליצור את השינוי שדרוש לך בחייך. חשוב שאם הבית תקום בבוקר עם השמש בליבה, ועם חיוך על פניה. האימא היא מרכז הבית והמשפחה. כשהאימא רוקדת, כל הבית חי בשמחה. ותאמיני לי, מגיע לך להיות מאושרת ומסופקת בחייך. מקווה שהצלחתי לעזור, אם לא, המשיכי לשאות

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo3.gif לשאות = לשאול, כמובן!

 

[מיכל ותהילה]

מעניין מה שכתבת

דוקא תקופת ההריון (גם הראשון) היתה תקופה נעימה. הלידה היתה מאד טראומטית עבורי. חלק ממה שכתבת לא מתחבר אלי בגדול אני חיה את החיים שבחרתי ומרוצה מהם מאישי, ילדי, מה שאני לומדת ועושה בשעות הפנאי. בקטן את צודקת. אני לא קשובה מספיק לצרכים היומיומיים שלי: מנוחה, תזונה... לגבי מטפל הוליסטי, יש לי ידיד מטפל שהאיר את עיניי לגבי ה"שולם" שאני צריכה לעשות עם דברים בחיי. אז עשיתי שולם עם כמה דברים, ופתאום השבוע גיליתי עוד ברוגז אחד. אני ממש שונאת עבודות בית, ונמנעת מהם ככל יכולתי. אולי המצב הרפואי שלי מאותת לי לעשות שולם גם עם זה. ובאמת אני נמצאת כרגע במצב שאני אשמח לנקות ולסדר ולהרגיש טוב בתמורה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

הגוף מדבר בשם התת מודע...

בגלל זה, קשה לנו לראות את הדברים עם ההגיון שלנו. בגלל זה, ה'בגדול' לא משמעותי. זה ה'קטן' שמכתיב את המציאות. אם את שונאת עבודות בית, אולי תקחי עזרה... תני לגוף את המנוחה שהוא צריך, ותני לו תנועה שהולמת את צרכיו (למשל: פעילות מהנה לעומת עבודות בית

) יש מקום לבדוק את הטראומה של הלידה מבחינת הרעיון שעומד מאחוריה: מה זה בשבילך להיות בהריון, מה זה 'לוקח' ממך, ומה זה 'נותן' לך. מה זה בשבילך ללדת, מה זה 'לוקח' ממך, ומה זה 'נותן' לך. למה את לא קשובה לצרכים היומיומיים שלך? מה זה אומר עלייך, כאדם? כמובן שאפשר למקד את השאלות אחרת... הכל תלוי בבחירות שלך, המודעות (קצת) ובעיקר, הלא מודעות. זה יכול להחזיר אותך למקומות אחרים בחייך, וחשוב לקחת את זה בחשבון. אמרת ליעל, שרעיון בגידת הגוף נגע לך בכאב. התבונני בבגידה. איזו סיבה יש לגוף לבגוד? במה בדיוק הוא בוגד? ובעיקר, מי בגד בך בעבר... או מתי את בעצמך בגדת בחלומותייך? שוב, זה יכול להיות קטן-קטנטן אבל משמעותי להתפתחותך.

 

[יעל קליימן]

קודם קבלי ../images/Emo24.gif

כי זה מתסכל ולא קל... ולצערי אין לי אלא לאמר שאין פתרונות קסם אפילו לא ברפואה המשלימה , הגוף ובעיקר הכליות עבדו שעות נוספות בהריון ועכשיו הם עובדים כדי להחזיר את המצב לאיתנו.. זה לוקח זמן , ודורש מנוחה ותירגולים ואולי זה נראה מוזר ולא קשור אבל גם תזונה נכונה יכולה לזרז את תהליך ההבראה. כתבת שעברת דיקור שלא עזר .. וצר לי על כך חשובעם זאת שתטופלי בצורה רחבה היינו גם יעבוד "סיסטמטית" על הגב והתפיסות ( אוסטאופט? כירופרקט? רפלקסולוג?) וגם יטפל בחולשה הצועקת הצילו שחווה כל אישה אחרי לידה , ופה לדיקור ולצימחי המרפא בהחלט יש הצלחות יפות. הייתי ממליצה לך גם לעבור קורס ביוגה או בטאי צי , משהו שיתן לך כלים לטיפול עצמי במצבי נוקשות וכד' ( חבל שלא היית במפגש האחרון , נאוה נתנה תרגילים במיוחד בשביל מצבים כאלו..). ולסיכום ..

. קחי את הזמן , אל תלחמי בגוף - אהבי אותו על אף שנראה כאילו הוא "בוגד" בך, טפלי בו בכל דרך שעושה לך טוב , תנוחי הרבה ( ככל האפשר) וקבלי כל עזרה אפשרית - הזמן, הטיפולים והחשיבה החיובית יעשו את שלהם.. בהצלחה יעל

 

[מיכל ותהילה]

יעל

מה שכתבת על בגידת הגוף, שוב מעלה בי דמעות. אני באמת חש נבגדת. אני כל השנים מתעמלת בשיטות שונות, שומרת על אורח חיים בריא, תזונה נכונה, יציבה נכונה. באמת בגידה. לגבי כירופרקט הרופאה הממיינת של מכבי אמרה לי בזמנו שזה נראה לה טיפול אגרסיבי מדי למצבי. לגבי טאי צ'י אני עושה כמה תרגילים שקיבלתי מחבר. לגבי מנוחה אני די מתלבטת משום שדוקא תנועה ותזוזה משפרים את יכולת התנועה שלי ואת טווחי התנועה ונמוחה הופכת אותי לקרש. מצד שני אני באמת בקושי נחה...

 

[דוד כפרי]

"כמה תרגילים שקיבלתי מחבר" ../images/Emo4.gif

טוב, אז אני פרפקציוניסט ונודניק, אבל מי החבר? האם הוא מדריך טאי-צ´י, או מישהו שלמד קצת? פנה אלי פעם מישהו שאמר "כואב לי הגב, אמרו לי לעשות את התרגיל הזה, אבל זה רק כואב יותר". הסתכלתי עליו 10 שניות, הראיתי לו איך לעשות את התרגיל בצורה נכונה לו, והכאב בביצוע התרגיל נעלם. פגשתי אותו כמה חודשים אחרי-כן, ומצב הגב שלו טוב בהרבה. הדרכה נכונה מאוד חשובה בתחום הזה, ומאוד כדאי שתהיה לאורך זמן - התרגילים שאת עושה צריכים להשתנות כשמצבך משנה.

 

[יעל קליימן]

שינוי בקו החשיבה..

הגוף לא בוגד בך .. הוא מנסה לחפות על חולשה קשה שגרמה לו ההריון והלידה , הטחול ה "אדמה" עברה רעידה קשה והיא חלשה דבר שכנ"ל לגבי הכליות שמקושרות לכאבי גב.. לפי התאור שלך יש פה הרבה מעורבות של כבד שאחראי על הגידים והשרירים והוא מאופיין בכאב שמוקל בתנועה אבל אין זה סותר : אכילה נכונה ומנוחה אינם נוגדים פעילות גופנית מתונה ומבוקרת .. הכל שאלה של מינון וחלוקה . מטפל בקיא ידע להדריך אותך ולהתאים לאורח חייך את המינונים הרצויים. הרבה בריאות יעל

 

[מיכל ותהילה]

ותודה גם לך, שלומי../images/Emo13.gif

 

[SideKick]

קרש הצלה...

את מתארת מצב שבו כאבי גב התפרצו אצלך בזמן ההריון ושוב לאחר הלידה. את גם מספרת על עצמך שתמיד היית פעילה פיסית בסוגי התעמלות שונים. לי נשמע שהגוף שלך זועק לעזרה ולתנועה שמתאימה לו. החלפת חיתולים, נקיון הבית והרמת צעצועים הם לא סוגי תנועה שהגוף אוהב בדרך כלל, ולכן לא הייתי בונה על אלה כעל מקור התזוזה והחזרת האנרגיה למקומות הנכונים בגוף. אם את מרגישה שתנועה מהירה מפחידה אותך מדי בשלב הזה את יכולה לבחור בשיטה רגועה, כמו פלדנקרייז, ש"מלמדת" את הגוף לזוז נכון. אם את סומכת על עצמך ועל יכולת ההקשבה לגוף שלך בתנועה מהירה יותר, את יכולה להתעמל בזהירות, לעשות יוגה או טאי צ'י. יש גם שיטה נוספת שתגיעה לארץ בעוד כמה חודשים - ריקוד שעוזר לתנועה בריאה של הגוף ולעבודה על מרכזי האנרגיה. אבל אל תחכי. התחילי לפעול מיד. בד בבד, פנייה להומיאופתיה כדי לתמוך בתהליך ולהקל מעט מעל הכאבים, תמיד יכולה לעזור. בברכת הרגשה טובה יותר והצלחה בכל מה שתבחרי. ובבקשה אל תשכחי לעדכן אותנו בדרך שבחרת וגם בתוצאות.