אושר....מלא אושר......./images/Emo13.gif../images/Emo13.gif
היה מדהים ממש אין לי מילים.... מהשערים כבר הורגשה אוירת עמיר זה היה נראה כמו הקרנה של הופעה נדירה. הקהל [שברובו הגדול דומני שהגיע בשביל עמיר] היה נרגש ולחוץ רק כדי להיכנס ולראות את הגדול מכולם.. ההופעה התחילה עם מישהו לו מוכר [טוב...ככה נהוג קצת סלטים לפני הסטייק...] תוך כדי שהאולם מתמלא בערימות של אנשים ללא דחיפות ללא מריבות מי שנכנס הודה לאל שלפחות הוא שם. באויר כבר היתה תחושה שזה הולך להיות משהוא ענק... וכשגידי גוב פרט את הפריטה הראשונה שלו בגיטרה ..רק אז הבנתי שההופעה מתחילה.. באמת זמר ענק לא נס ליחו. כמו יין שהולך ומשתבח עם הזמן.. הקול הצרוד שלו והגיטרות [החזקות מאוד.שהיו שם] .יחד עם קולו השמיימי של עמיר [אויי כמה שהוא מוסיף בשירתו לשירים הישראלים הישנים האלו] עשו לי את הגירסה הכי מופלאה ל"שלל שרב". התמוגגנתי מנחת... ואז האיש שכבר עשרה חודשים כולנו מחכים לראותו על במה יחד עם כל האנשים האהובים...כמו מלאך כולו לבוש לבן..זקן שהולך וגדל מיום ליום. וכמובן עם החיוך הכל-כך כובש ...הוא היה משוחרר כאילו זה לא עוד הופעה שהוא עומד כמו נר ולא זז.. הלך,בא,חייך,חיבק,לחש..[זה עמיר בגודל הטבעי ללא מחיצות...] והם התחילו את "מי תירצי. תוך כדי שאגות הקהל... [תשואות משום מה זה מילה חלשה לאתמול בערב] וכשגידי..[עמיר אומר גדעון ..] ירד מהבמה. החגיגה התחילה.... הכל עד לכאן... מיד אחרי זה החגיגה הגדולה עם " את אינך" כמובן עם אבי אחיו [שמשום מה אתמול היה די משוחרר ולא מופנם.[אולי באר שבע.מיטיבה עימם]..[שעובד בימים אלו על דיסק חדש]....ישר לאחר מכן.."כל נשימה".. [זויקי כל השיר הזה נזכרתי בך. מלמעלה ראו איך התפוגגת....]. ואז ההפסקה המסורתית של עמיר.. בהשאירו את אבי לבד עם "סימנים".... וכשחזר עמיר בכוחות מחודשים אחרי הפסקת ה"שתי שאכטות"..[מישהו זוכר???]. התחיל הקצב בידיים וברגליים עם "הלהיט הענק.." מורה לחיים".. רק שתדעו שמי שלא קם מהרגליים בשיר הזה זה רק בגלל שהוא לא יכל טכנית.קשה מאוד להישאר במקום עם השיר הזה.. ואז באה הבשורה הכי עצובה שאני מכיר.. ו ל ס י ו ם. . ואז עמיר נתן בשאגה.בצבא הכי חזק שבעולם... כאן הוא נעצר והקדיש את השיר לילדה הקטנטונת.והוסיף ברכה קטנה. ואז המשיך. את התקווה האמיתית... ואז כמובן אחרי הירידה והעליה המסורתית ל"הדרן". נדב ביטון הגדול מכולם התחיל את הניגון של" ניצחת איתי הכל".. ולאחר מכן שוב " הכל עד לכאן"... ולבסוף בעקבות עוד תרומה של אחד הנוכחים עמיר שב לבמה לשיר את "שלכת". מה אומר ומה אדבר חוויה כזו לא חוויתי הרבה זמן.. מי יתן ונזכה לכאלה דברים לעיתים יותר קרובות .ובנסיבות הרבה יותר שמחות... שמחתי לראות את כולכם...
היה מדהים ממש אין לי מילים.... מהשערים כבר הורגשה אוירת עמיר זה היה נראה כמו הקרנה של הופעה נדירה. הקהל [שברובו הגדול דומני שהגיע בשביל עמיר] היה נרגש ולחוץ רק כדי להיכנס ולראות את הגדול מכולם.. ההופעה התחילה עם מישהו לו מוכר [טוב...ככה נהוג קצת סלטים לפני הסטייק...] תוך כדי שהאולם מתמלא בערימות של אנשים ללא דחיפות ללא מריבות מי שנכנס הודה לאל שלפחות הוא שם. באויר כבר היתה תחושה שזה הולך להיות משהוא ענק... וכשגידי גוב פרט את הפריטה הראשונה שלו בגיטרה ..רק אז הבנתי שההופעה מתחילה.. באמת זמר ענק לא נס ליחו. כמו יין שהולך ומשתבח עם הזמן.. הקול הצרוד שלו והגיטרות [החזקות מאוד.שהיו שם] .יחד עם קולו השמיימי של עמיר [אויי כמה שהוא מוסיף בשירתו לשירים הישראלים הישנים האלו] עשו לי את הגירסה הכי מופלאה ל"שלל שרב". התמוגגנתי מנחת... ואז האיש שכבר עשרה חודשים כולנו מחכים לראותו על במה יחד עם כל האנשים האהובים...כמו מלאך כולו לבוש לבן..זקן שהולך וגדל מיום ליום. וכמובן עם החיוך הכל-כך כובש ...הוא היה משוחרר כאילו זה לא עוד הופעה שהוא עומד כמו נר ולא זז.. הלך,בא,חייך,חיבק,לחש..[זה עמיר בגודל הטבעי ללא מחיצות...] והם התחילו את "מי תירצי. תוך כדי שאגות הקהל... [תשואות משום מה זה מילה חלשה לאתמול בערב] וכשגידי..[עמיר אומר גדעון ..] ירד מהבמה. החגיגה התחילה.... הכל עד לכאן... מיד אחרי זה החגיגה הגדולה עם " את אינך" כמובן עם אבי אחיו [שמשום מה אתמול היה די משוחרר ולא מופנם.[אולי באר שבע.מיטיבה עימם]..[שעובד בימים אלו על דיסק חדש]....ישר לאחר מכן.."כל נשימה".. [זויקי כל השיר הזה נזכרתי בך. מלמעלה ראו איך התפוגגת....]. ואז ההפסקה המסורתית של עמיר.. בהשאירו את אבי לבד עם "סימנים".... וכשחזר עמיר בכוחות מחודשים אחרי הפסקת ה"שתי שאכטות"..[מישהו זוכר???]. התחיל הקצב בידיים וברגליים עם "הלהיט הענק.." מורה לחיים".. רק שתדעו שמי שלא קם מהרגליים בשיר הזה זה רק בגלל שהוא לא יכל טכנית.קשה מאוד להישאר במקום עם השיר הזה.. ואז באה הבשורה הכי עצובה שאני מכיר.. ו ל ס י ו ם. . ואז עמיר נתן בשאגה.בצבא הכי חזק שבעולם... כאן הוא נעצר והקדיש את השיר לילדה הקטנטונת.והוסיף ברכה קטנה. ואז המשיך. את התקווה האמיתית... ואז כמובן אחרי הירידה והעליה המסורתית ל"הדרן". נדב ביטון הגדול מכולם התחיל את הניגון של" ניצחת איתי הכל".. ולאחר מכן שוב " הכל עד לכאן"... ולבסוף בעקבות עוד תרומה של אחד הנוכחים עמיר שב לבמה לשיר את "שלכת". מה אומר ומה אדבר חוויה כזו לא חוויתי הרבה זמן.. מי יתן ונזכה לכאלה דברים לעיתים יותר קרובות .ובנסיבות הרבה יותר שמחות... שמחתי לראות את כולכם...
