ה"חברותא" החדשה שלי
אתמול בערב ישבתי על המסנג'ר והנה עולה ידידי הוותיק משכבר הימים אונליין. החלפנו "שלום שלום", ומהון להון, הראיתי לו את עצמי במצלימת ווידאו, ושוחחתי במיקרופון. הבחור התלהב כולו, אמר שהולך להשיג מיקרופון וכו' וכו', כדי שנוכל לנהל שיחות על המסנג'ר. מהון להון, שאלני אם ברצוני לקבוע "חברותא" מעל גבי הנט. השבתי לו שנכון להיום אינני דתי (- "אין תפילין כל בוקר"?), אך אני מוכן לקבוע איתו חברותא לשם הפאן בעלמא. אני לא מוכן להתחייב על קביעות, אבל מעת לעת, אני מוכן. קיצער, לפני שעה קלה, הבחור שולח לי קבצים של שיחות של הרבי (מחב"ד) ולמדנו חצי שיחה של הרבי. לקחנו "רש"י שיחה" על פרשת בוא. היתה נוסטלגיה. אין ספק. להזכר בסגנון הלימוד של רבינו. לקרוא את השיחה באידיש (שיחותיו של רבינו כמעט כולם כתובות באידיש). לסכם. לקרוא סעיף סעיף. ממש כמו בימים "הטובים" בישיבה. אממה, בהמשך למה שכתבתי בשרשור עם סלסרו לגבי דרך לימודו של הרבי, הפעם שאני לומד את השיחות ואני לא הולך כעיוור אחרי הרבי, הרבה יותר קל לי לגלות את האקרובטיקה של רבינו זי"ע. כל סעיף שאני קורא, כל סוויץ', כל קנייצ', אני מחפש את התחמון. ואז אני מגלה חוסר עקביות. הסברים דקיקים שלא לומר פתלתלים. [דוגמא: הרבי מחדש שם חידוש נפלא, שאם אני בא לספר על משהו שעתיד לקרות, במידה ואני בטוח שזה עומד לקרות חל על זה לשון "עדות". ולכן כאשר משה רבינו מתרה בפני פרעה על מכה מסויימת שהולכת לנחות עליו (פרשת השבוע היא פרשת בוא, להזכירכם) הוא יכול להחיל על זה לשון "עדות" כי משה בטוח שזה יקרה. שאלתי את ידידי, והלא, עם פרעה יחזור בתשובה ויחליט להרפות את ליבו ולשחרר את בנ"י הוא ייפטר מהמכה?! כך שמשה רבינו לא בטוח שאכן המכה בוא תבוא. מיד אנו שמים לב להערת שוליים: "ואף שבאם פרעה הי' עושה תשובה ושולח את בנ"י, הי' נפטר מהעונש על מה שלא שמע עד כה . . בכל זה, מכיון שמצד "לא שמעת עד כה" יענש בודאי (ורק שע"י התשובה יכול לחדש שינוי בזה) שייך ע"ז לשון העדאה"]. אחרי ככלות הכל, היה לי כיף להזכר בנ"ל, וכיף לי שאני יכול ללמוד תורה ללא כיפה על ראשי וללא נטילת ידיים. וכיף לי שאני יכול לעשות דברים כי אני רוצה ולא כי אני צריך. אין לי ספק שהרבי "שלנו" מבריק עם אנליזה גאונית. דווקא משום כך יש לי המון חוסר אימון באדם הזה. אני לומד את ה"רש"י שיחה", ואני בטוח באלפיים אחוז, שגם לרבי עצמו היתה בעיה לומר את השיחות האלו במידה ורש"י היה חי... כי זה כל כך לא "פשוטו של מקרא" כפי שהרבי מתיימר להעיד על השיחות האילו.
אתמול בערב ישבתי על המסנג'ר והנה עולה ידידי הוותיק משכבר הימים אונליין. החלפנו "שלום שלום", ומהון להון, הראיתי לו את עצמי במצלימת ווידאו, ושוחחתי במיקרופון. הבחור התלהב כולו, אמר שהולך להשיג מיקרופון וכו' וכו', כדי שנוכל לנהל שיחות על המסנג'ר. מהון להון, שאלני אם ברצוני לקבוע "חברותא" מעל גבי הנט. השבתי לו שנכון להיום אינני דתי (- "אין תפילין כל בוקר"?), אך אני מוכן לקבוע איתו חברותא לשם הפאן בעלמא. אני לא מוכן להתחייב על קביעות, אבל מעת לעת, אני מוכן. קיצער, לפני שעה קלה, הבחור שולח לי קבצים של שיחות של הרבי (מחב"ד) ולמדנו חצי שיחה של הרבי. לקחנו "רש"י שיחה" על פרשת בוא. היתה נוסטלגיה. אין ספק. להזכר בסגנון הלימוד של רבינו. לקרוא את השיחה באידיש (שיחותיו של רבינו כמעט כולם כתובות באידיש). לסכם. לקרוא סעיף סעיף. ממש כמו בימים "הטובים" בישיבה. אממה, בהמשך למה שכתבתי בשרשור עם סלסרו לגבי דרך לימודו של הרבי, הפעם שאני לומד את השיחות ואני לא הולך כעיוור אחרי הרבי, הרבה יותר קל לי לגלות את האקרובטיקה של רבינו זי"ע. כל סעיף שאני קורא, כל סוויץ', כל קנייצ', אני מחפש את התחמון. ואז אני מגלה חוסר עקביות. הסברים דקיקים שלא לומר פתלתלים. [דוגמא: הרבי מחדש שם חידוש נפלא, שאם אני בא לספר על משהו שעתיד לקרות, במידה ואני בטוח שזה עומד לקרות חל על זה לשון "עדות". ולכן כאשר משה רבינו מתרה בפני פרעה על מכה מסויימת שהולכת לנחות עליו (פרשת השבוע היא פרשת בוא, להזכירכם) הוא יכול להחיל על זה לשון "עדות" כי משה בטוח שזה יקרה. שאלתי את ידידי, והלא, עם פרעה יחזור בתשובה ויחליט להרפות את ליבו ולשחרר את בנ"י הוא ייפטר מהמכה?! כך שמשה רבינו לא בטוח שאכן המכה בוא תבוא. מיד אנו שמים לב להערת שוליים: "ואף שבאם פרעה הי' עושה תשובה ושולח את בנ"י, הי' נפטר מהעונש על מה שלא שמע עד כה . . בכל זה, מכיון שמצד "לא שמעת עד כה" יענש בודאי (ורק שע"י התשובה יכול לחדש שינוי בזה) שייך ע"ז לשון העדאה"]. אחרי ככלות הכל, היה לי כיף להזכר בנ"ל, וכיף לי שאני יכול ללמוד תורה ללא כיפה על ראשי וללא נטילת ידיים. וכיף לי שאני יכול לעשות דברים כי אני רוצה ולא כי אני צריך. אין לי ספק שהרבי "שלנו" מבריק עם אנליזה גאונית. דווקא משום כך יש לי המון חוסר אימון באדם הזה. אני לומד את ה"רש"י שיחה", ואני בטוח באלפיים אחוז, שגם לרבי עצמו היתה בעיה לומר את השיחות האלו במידה ורש"י היה חי... כי זה כל כך לא "פשוטו של מקרא" כפי שהרבי מתיימר להעיד על השיחות האילו.