ה-ה-ה-טיול!
שלומססססססס הטודוס!
מי שלא ראה שמחת בית ממן - לא ראה שמחה מימיו!
הגעתי ראשונה הביתה. היה כיףףףףףףףףףףףףףףףף!! אם נרצה להזמין שוב אצל ממן תשובתו תהיה: לא! עופו מפה! מה שעשינו לו מהבית - חבל"ז
התחלנו את הסופ"ש בהשתלטות על המלון, כדי שהמנהל יבין במדויק עם מי יש לו עסק
. אחר כך יצאנו לשיט בסירה ואפילו אני (אני! הפחדנית) עליתי לסירה והודעתי שאם לא ארגיש טוב, אני יורדת באמצע
כמובן בפוטש מהיר פשריקה לקחה את המקרופון
מהמדריך ותוך דקות כל נוסעי האניה- אנחנו והזרים, יצאנו במחול סוער לצלילי "לה וידה דו פור אל ראקי", איילה הלהיבה בשירים עבריים וגברת אחת חשבה שככה זה צריך להיות, אז גם היא עלתה לשיר.
בערב, חיים עושה קידוש יפהפה בסוכה של ממן בחצר, כולם שרים וכל הברכות ובחוץ בחצר שולחן ארוך ארוך עמוס בכל טוב שרק אפשר לרצות. כל כך הרבה אוכל, שחיים חשב לקחת את המקרופון ולקרוא בקולי קולות לכל עניי טבריה לאכול! אחרי האוכל-פותחים בסירטקי סוער מושון ושבי של בוליסה הלומי יין ואוזו וככה עד חצות שרנו מהשירון של פשריקה לצלילי האקורדיון של איילה. כל השכונה מסביב שלחה נציגים להשתיק אותנו. אבל אותנו אי אפשר להשתיק
ולכן רק בחצות הואלנו בטובנו להתפזר. את יום המחר אני משאירה לאחרים לספר (ויש מה!) תודה למנהלות על הארגון (אגב מי שלא ראה את רותי בטבריה- לא מכיר את רותי: פעם ראשונה הייתה נינוחה מאושרת ולא ממהרת- כי בעלה החמוד היה איתה) תודה למשתתפים תודה רבה רבה למואיס על השי הנחמד ששלח לנו
ותודה לכם שחיכיתם לנו בבית
שלומססססססס הטודוס!
