ה"בילוג" והשפעתו

e-magine

New member
ה"בילוג" והשפעתו

אני לא אוהב את המונח "לנהל בלוג". אני אוהב את המונח בלוגינג, אולי נקרא לו בעברית בילוג. אני מבלג, אנחנו מבלגים, הן מבלגות... אחד הבלוגים שמצאתי לא מזמן (סליחה אבל הוא באנגלית) שמוגדר ע"י הבלוגרית כבלוג הלימוד שלה, שמו מטמג'ניק. הבלוג עוסק בבילוג ומחקר, במחקר הבילוג, במידע במשקל יתר, בהתמכרות לבילוג, בילוג בתוך אירגון ובעוד כל מיני נושאים. לפי מה שהבנתי,לבעלת הבלוג קוראים ליליה אפימובה. היא דוקטורנטית רוסיה שחיה בהולנד ומבלגת באנגלית. באחד הפוסטים שלה, היא שולחת אותנו לפוסט בבלוג שנקרא "חיית ידע". בעלת הבלוג כותבת פוסט על האפקטים הבלתי נראים של הבילוג. Invisible effects of blogging Though I am -a not very active- beginner, blogging does change my life (well, some aspects of it). I have this imaginary audience in the back of my mind since I started my blog. When I read a book or paper, I do this just a bit more reflective and I articulate my ideas a bit more elaborate than before. Nobody notices, as I do this while thinking for myself. These private reflections and articulations feel good and seem even useful to me. So far, in many instances I do not take the time to write down things in a post. Maybe some day, some of those ideas appear in my weblog, maybe not. הבלוגרית ג'נין סוואק, היתה פעילה רק 3 חדשים בבלוג זה. בפוסט אליו אני מפנה, היא כותבת: "למרות שאני בלוגרית מתחילה ולא מנוסה במיוחד, הבילוג משנה את חיי (או לפחות היבטים מסויימים שלהם). יש לי מאחורי הראש קהל דמיוני מאז שהתחלתי את הבלוג. כשאני קוראת ספר או עבורה (או אולי עיתון, ההערה שלי e) אני קצת יותר מהורהרת ומנסחת את דעותיי בצורה יותר רהוטה ומסודרת מקודם. אף אחד לא שם לב לזאת כי זה מתרחש בתוך המחשבה שלי. אולי אכתוב בהמשך חלק מהמחשבות בבלוג שלי ואולי לא" בהמשך, ג'נין שואלת האם גם בלוגרים ותיקים חשים כך. אני שואל את מי שמבלג, האם יש לבילוג השפעות בלתי נראות על חייכם?
 

י.ש.

New member
הבילוג משפיע

אני כותב בבלוג כחמש פעמים בשבוע. חלק מהכתבות נערכות בצורה ספונטנית כתגובה מיידית למשהו שראיתי או קראתי בדרך כלל באינטרנט (בלוגים, פורומים, אתרי חדשות וכדומה משמשים במקרים רבים כמקור או כגירוי לתגובה). אני מתכנן את השקעת הזמן לכתיבה בבלוג. ללא תכנון כזה לא הייתי מצליח בכתיבה. לפעמים אני מעלה כתבה לפורום בתקווה לקבל תגובות שישמשו חומר מפרה למחשבה ולכתיבה. את רגעי הפנאי אני מנצל לעיתים קרובות לשיטוט ברשת בנושאים שסימנתי לעמי וביניהם נושאים הקשורים בארועי היום - אישים, מועדים, מקומות וכדומה. כאשר אני קורא ספר ונראה לי שהתוכן מתאים להרשם בבלוג אני מסמן בסימניות נייר קטנות את העמודים שנראים לי מתאימים. כך גם בקריאת כתב עת, בדרך כלל בנושא מחשבים או בנושא צילום. לאחר שאני מצלם, אי בוחר מספר תמונות העתידות לעלות לבלוג. כאשר אני בנסיעה ונמצא מספר ימים ללא מחשב וללא חיבור לאינטרנט או כאשר אני עסוק מסיבות אחרות, אני נזקק לפעמים למספר ימים כדי לשוב ולכתוב. גם אם מרחפים בראשי נושאים הנראים מתאימים לקריאה. לעיתים אני אפילו מכין ראשי פרקים רשומים על פיסת נייר או בגב כרטיס ביקור והם שמורים עימי בכיס. בדרך כלל יש בראשי איזה צמד נושאים העתידים להתפתח לרשומה בבלוג ולפעמים יש ברשותי מספר רשומות שמורות בזכרון הבלוג ומוכנות לפרסום בלחיצת כפתור. כאשר השיחה מזמנת לי הזדמנות מתאימה, אני מספר לבן השיח שאני כותב בלוג בנוסף לאתר שאני עורך.
 

xslf

New member
משפיע במידה מוגבלת למדי

השתמשתי במנוע של בלוג לאתר שלי כדי שיהיה לי יותר קל ומהיר לעדכן ולכתוב דברים שממילא רציתי לכתוב, כך שהבילוג לא ממש השפיע על הרגלי הכתיבה וצורת הניסוח שלי. מה שכן, אני מודעת יותר לזמן שעובר בין עדכון לעדכון, ואם עובר יותר משבוע בלי שאעלה שום פוסט, רגשות אשם על הזנחת הקוראים הקבועים שלי מתחילים לחלחל. לא שזה מונע ממני לקחת מידי פעם (ללא התראה מוקדמת) הפסקות מבילוג
 

BellA עלמה

New member
שאלה

מה לא בסדר או מה שאתה לא אוהב במילה לנהל בלוג manage a blog זה מה שאתה בעצם עושה שאתה כותב לא?
 

e-magine

New member
I'dd rather be blogging

than managing a blog כל הדברים שניהלתי עד היום נראים לי הרבה יותר מורכבים, אפילו ניהול פורום. לכתוב תור שבועי, לכתוב יומן, לכתוב זכרונות, לכתוב בכלל, אלה דברים מכובדים וחשובים אבל אני לא כל כך רואה את המרכיב הניהולי בהם. יש אנשים שמנהלים חברות, מנהלי כ"א, מנהלי יצור ותפעול, מנהלי אגפים ומחלקות, מנהלי בנקים, מנהלי ידע, גם אם יש בבלוג איזשהו מרכיב ניה עניין של טעם.ולי הום נראה לי מאד מצומצם ולכן "אני מנהל בלוג, נשמע לי רצת נפוח.
 
אני חושב שהבלוג

במידה מסויימת משקף את המוח שלי , מה שעובר בו או איך שהוא נראה רק בצורה ויזואלית / או כתובה. לפחות משקף חלק ממנו. והאני די משועשע לקרוא פוסטים קודמים שלי
 
למעלה