ה' באמת עוזר?

פנדיאני

New member
ה' באמת עוזר?

לפני מס' שעות מתקשר אליי ידיד שהכרתי בעת שהותי בישיבה בקנדה. ההוא הגיע לארץ לפני מס' שנים לחפש את זיווגו. הלה בטלן רציני היה וכל לילה-לילותיים היה ישן אצל מישהו אחר. חיפש את זיווגו. לא היה לו שקל על התחת. איכשהו מצא את זיווגו ואף טרחתי לעלות ירושילמה להשתתף בחתונתו. מהון להון זוגתו נכנסה להריון והם עומדים לחבוק צאצא בקרוב ממש. הבחור מובטל מזה זמן ועכשיו נורא חשוב לו לשלם ביטוח לאומי במועדו, כדי שלא יעקלו לו את המענק לידה. הלוואה קצרה הוא צריך. "עכשיו פשוט אין לי, אבל כשיהיה לי אני אתן מאה שח כל חודש". פעם הייתי מנסח את השאלה הבאה בניתוחים ארוכים הנשענים על השקפת עולם מבוססת; אבל בשעות האחרונות אני לא מסוגל שלא לתהות בקול רם: "למה? למה אנשים מתחתנים אם הם לא יודעים מאיפה לשלם את הטיטולים"? לא תגידו היתה לו עבודה, ופתאום משהו בלתי צפוי קרה. זה הסיסטם וזאת הגישה: "נתחתן וה' יעזור". אז כשאדושם בשמים לא עוזר מרימים טלפון לחבר ומבקשים כמה מאות שקלים. זה דרך זה? נ.ב. הטרולים שמסתובבים כאן באיזור מתבקשים להעביר את המסר הלאה...
 

admor

New member
בוודאי שכן

עובדה הוא שלך אותך שתעזור לו. (ואם אתה תסרב ה' הוא ימצא פרייר אחר)
 
שיחתום אבטלה..וחוצמיזה...

אם עד היום הוא לא ידע להשתמש בכסף, גם עכשיו הוא לא בדיוק יקנה בו טיטולים ואוכל אלה שטויות...!!! ואם הלמך הזה לא עובד... איך הוא יחזיר לך 100 שקל כל חודש?? קיצר... אל תהיה פריאר שלו, ולא שליח של אלוהים... שילך לנקות בתים וירוויח כסף..!
 
חחח

אהבתי את ה"מהון להון זוגתו נכנסה להריון"... באשר לסוגיה שהעלת-הכל ענין של סדר עדיפויות. אני מניח שאתה לא חושש ל"חייהם" של בני משפחת חברך-אולי יסבלו מעט מחוסר נוחות או משהו-לא ימותו בשופו"א. אז הוא ויתר חבריו החרדיים מעדיפים את חוסר הנוחות שבקשיים כלכליים על פני חוסר הנוחות שבלהיות בלעדיה חצי בנד'ם. לא?
 

פנדיאני

New member
לא ממש

התיאוריה הזאת של "סדרי עדיפויות" נראית לי יותר כהתגוננות דיפלומטית מאשר הסתכלות מהותית על הענין. זה כמו שהחרדים חיים בקו של "הסתפקות במועט". תחת מעטה זה ניתן לרשום במכולת עד בלי די; לא לצאת לעבוד גם כשיש לך חובות עצומים; לא לשלם שכ"ד במועדו; ועוד כהנה וכהנה מנהגים רעים. מה הפירוש? אני מסתפק במועט אני. אם הוא היה אומר לעצמו, אני מוכן למיסב איתתא ולגור בדירת ד' על ד' עם שירותים בחצר - העיקר שתהיה לי אישה, ניחא. סדרי עדיפויות יש כאן. אך מה שקורה כאן הוא שאנשים פשוט חיים על חשבון אחרים, ובכאן שאני.
 
"התגוננות"?

אין לי על מה ולמה להתגונן-אני עובד נצר למשפחת עובדים. "הכל ענין של סדר עדיפויות" התכוונתי בהקשר הזה של "להתחתן ולקוות שהכל יסתדר" - אם בא לך אתה יכול להרחיב אותו-כן, הוא נכון גם בהקשר שלך. אפשר לנסח כל ערך תוך עשיית שימוש במילה "מעדיף" - זה עובד ככה: אפשר לומר "אני רואה ערך בחיי אדם ופסול במעשה רצח" ואפשר לנסח "אני רואה ערך בחיי אדם אשר על כן אני מעדיף שלא לרצוח - את המילה "מעדיף" אני מצליח לשרבב כאן, משום שכל רצון/ערך שהוא לא טוטאלי, מוחלט, הוא לא יותר מאשר העדפה. אני לא "מעדיף" לא לשבור בנין בן ארבע קומות ביד אחת, אני לא יכול לשבור בנין של ארבע קומות ביד אחת. לעומת זאת כל מצב שאני יכול לו ואינני רוצה בו אני בהחלט "מעדיף" לא לחוות אותו. אז ככה שכן, ה"הכל עניין של סדר עדיפויות" הוא משפט שאני יכול לעמוד מאחוריו גם בהקשר הזה שלך. באשר לטענה שהם "מנצלים" וכו' גם אותה אפשר לנסח אחרת. לדוגמא כך: "על פי עולם הערכים שלי/על פי ההעדפה שלי, על האדם לעבוד למחיתו ולדאוג בעצמו לפרנסתו-אנשים שסדרי העדיפויות שלהם לא עולים בקנה אחד עם סדרי העדיפויות שלי-לדוגמא כאלה שמנצלים אחרים-אני לא סובל אותם... שלא תחשוב, אני לא מה"מחבבי דתיים" ההיפך, אני חושב שהם מהווים נטל כבד על הציבור ושיש להפסיק לאלתר את הקיצבאות שהם מקבלים עד השקל האחרון-אני מאמין שבכוחה של הממשלה "לרענן" שם את סדרי העדיפויות. אבל אין לי טענה אליהם. מה הם אשמים שהם חיים במדינה של פראיירים? מה הם אשמים בכך שנותנים להם כל מה שהם מבקשים? איך אתה רוצה שיהיה לאדם שמרוויח כסף גם בלי לעבוד, חשק לעבוד? איך??? אני מעיד על עצמי שמים וארץ, שאילולי הייתי יודע שאם לא אעבוד לא יהיה לי כסף-לא הייתי אפילו מהרהר לצאת לעבודה בהתנדבות-למה מי מת? "ניצול?" על הזין שלהם ניצול-נראה לך שילד מרגיש "נצלן" כשאמא מכינה לו אוכל??? הוא רגיל-הוא נולד לתוך זה-הם לא רואים את האדם העובד שעומד מאחרי הקצבאות שלהם-הם רואים בנק וכסף שנכנס כל חודש-למי יש ראש לחשוב מי עובד בשביל זה? למי יש ראש לחשוב בכלל כשביבי מקצץ ומקצץ וקטיושות נופלים בלב שכונות חרדיות בחיפה? למי???
 
אולי... אבל אתה תמיד יכול

לומר ל"חבר" (גם כן, חבר!) שלך שיש לך התמכרויות ובזבוזים משלך כדי למממן!
 

uri80

New member
דיברנו על משהו דומה לא מזמן... ../images/Emo13.gif

ניסחת את זה יפה: "הלה בטלן רציני היה" ובעצם נתת לעצמך את התשובה. לעזור לחבר זה דבר רצוי - למעשה חובה. כשזה הופך לדרך חיים זו כבר לא עזרה. הכסף שאתה מרויח לא גדל על העצים אלא מושג בעבודה קשה - העבודה שלך. לא מבין מה ההגיון בכך שהוא ינוח ואתה תעבוד עבור שניכם. זרוק אחד כזה לכל הרוחות. מצטרף לזאת שמעלי -עזור לאלה שרוצים לעזור לעצמם.
 

פנדיאני

New member
אורי

אין כמוני שמעריך עבודת כפיים ובלבד שלא להזקק לציבור. כשאני רואה את המודעות של וועד הרבנים לעניני צדקה, אני מתפוצץ מזעם. יש לי כבר תשובות מוכנות לילדות של חסדי נעמי שאוספות מצרכים. [אבל אני גר בקומה 4 באיזור לא הכי דתי, אז לא יוצא לי...] אולם, אחרי ככלות הכל, עם כל התיאוריות והפרשנויות; כשמדובר בחבר קרוב אני לפעמים מתגמש. זה שדיברנו עליו פעם שעברה קיבל מתת. הנוכחי - לא.
 

uri80

New member
כל אדם יכול לעבור תקופות קשות ואז

בוודאי שרצוי וצריך לעזור לו. ברגע שזה הופך להיות דרך חיים של מישהו, שם מסתיימת סבלנותי. שים עין גם ע החברים. הם נמדדים דווקא כשאתה הוא שנזקק לעזרה ולא הם. יש יותר מדי חברויות של אינטרסים לצערי. לעומת זאת חברים שקרובים אליך גם ללא אינטרסים -על אלה צריך לשמור כעל בבת עינך.
 

pinprick

New member
לצערי, הרבה פעמים אני מגלה שזה נכון

דרך החיים הכלכלית של ההורים שלי מנוגדת לכל היגיון. ועדיין הם חיים די יפה. אמא שלי מסוגלת לצאת מהבית גםם אם אין אוטובוס כי היא יודעת שהיא תסתדר, והיא באמת פוגשת איזה חברה שבדיוק בכיוון! גם אחותי כזו. היא התחתנה בלי שום ביסוס כלכלי. יש לה ילד, והם איכשהו משלמים הכל. (כולל מכללה בשבילה) יש אצלינו במשפחה עוד כלמיני דוגמאות כאלה, שלפעמים זה כבר מגוחך. (אמא שלי משוכנעת שאליהו הנביא עזר לי בתיאוריה בנהיגה) לפעמים זה מפחיד אותי. להיות בצד של "הרעים"...
 
מזכיר לי חבר שלי

חבר שלי, ירושלמי וותיק ממאה שעורים אמר לי פעם כך אני לא רוצה שילדי יפלו למעמסה על הציבור, אז מגיל צעיר אני מלמד אותם לשנורר לבד < ואין בכאן מה להוסיף >
 

naty 1

New member
מי אתה?

יא פוץ !!! לך תחפש'ך כינויים אחרים עד שאני עולה על אברם כלבבי אתה חייב לבוא ולהרוס? לפחות אתה כותב סביר קורין אותך אולי אבזץ?
 
למעלה