התשובות שלי
אני קורא בעברית. האנגלית שלי לא מספיק טבוה כדי לקרוא ספר כל כך רציני בעזרתה. הכי אהבתי את הספר הרביעי, הארי פוטר וגביע האש. הראשון והשני היו קיטשים, החמישי והשישי היו אפלים והשלישי היה מן מעבר מהצבעוניות של הספרים הראשונים אל המסתוריות של הספרים האחרונים. לכן השלישי היה הספר החשוב בסדרה עד כה - הוא סימל את התבגרותו של הארי ואת נקודה המפנה בעלילה. בעוד בשלושת הספרים הראשונים רולינג לא העיזה להגרות דמות מקורבת להארי והכל הלך לו חלק, בספרים האחרונים היא מקשה עליו, הורגת את חבריו ונהיית, אם זה נכון לומר, יותר מציאותית. אבל הארי פוטר וגביע האש הכיל את כל האלמנטים שיש בשאר הספרים. קודם כל אליפות העולם בקווידיץ' - סוף סוף, אחרי שלושה ספרים, יוצאים קצת ממסגרת הוגוורטס (ולאו דווקא לסמטת דיאגון, המחילה או דרך פריווט). חוויה מעניינת, אווירה צבעונית וכייפית. טורניר הקוסמים המשולש, שבו בשתתף הארי, היה הצרי המרכזי והמעניין בספר. הפעם זה לא רק תעלומת אבן החכמים, חדר הסודות או האסיר מאזקבאן. זה שלוש (אני זוכר נכון?) תעלומות שהארי מנסה לפתור רק בשביל לנצח בטורניר. החיבה (לשווא) לעין-הזעם מודי, שהייתה דמות מעניינת ונחמדה בספר. איזה באסה היה לגלות שהדמות הזאת היא בכלל לא מודי, אלא מתחזה. היה מוזר לקרוא על מודי בספר החמישי, ולנסות לשכוח שכל מה שקראנו עליו בספר הרביעי, לא נכתב עליו. לאן הוא נעלם בספר השישי? החזרה של וולדמורט - זה מה שהפחיד את הארי ודמלבדור ארבעה ספרים, ובסופו של דבר זה מתגשם.
אני קורא בעברית. האנגלית שלי לא מספיק טבוה כדי לקרוא ספר כל כך רציני בעזרתה. הכי אהבתי את הספר הרביעי, הארי פוטר וגביע האש. הראשון והשני היו קיטשים, החמישי והשישי היו אפלים והשלישי היה מן מעבר מהצבעוניות של הספרים הראשונים אל המסתוריות של הספרים האחרונים. לכן השלישי היה הספר החשוב בסדרה עד כה - הוא סימל את התבגרותו של הארי ואת נקודה המפנה בעלילה. בעוד בשלושת הספרים הראשונים רולינג לא העיזה להגרות דמות מקורבת להארי והכל הלך לו חלק, בספרים האחרונים היא מקשה עליו, הורגת את חבריו ונהיית, אם זה נכון לומר, יותר מציאותית. אבל הארי פוטר וגביע האש הכיל את כל האלמנטים שיש בשאר הספרים. קודם כל אליפות העולם בקווידיץ' - סוף סוף, אחרי שלושה ספרים, יוצאים קצת ממסגרת הוגוורטס (ולאו דווקא לסמטת דיאגון, המחילה או דרך פריווט). חוויה מעניינת, אווירה צבעונית וכייפית. טורניר הקוסמים המשולש, שבו בשתתף הארי, היה הצרי המרכזי והמעניין בספר. הפעם זה לא רק תעלומת אבן החכמים, חדר הסודות או האסיר מאזקבאן. זה שלוש (אני זוכר נכון?) תעלומות שהארי מנסה לפתור רק בשביל לנצח בטורניר. החיבה (לשווא) לעין-הזעם מודי, שהייתה דמות מעניינת ונחמדה בספר. איזה באסה היה לגלות שהדמות הזאת היא בכלל לא מודי, אלא מתחזה. היה מוזר לקרוא על מודי בספר החמישי, ולנסות לשכוח שכל מה שקראנו עליו בספר הרביעי, לא נכתב עליו. לאן הוא נעלם בספר השישי? החזרה של וולדמורט - זה מה שהפחיד את הארי ודמלבדור ארבעה ספרים, ובסופו של דבר זה מתגשם.