67 זה עוד סבירהתרעה לפני אסון
בתקופה האחרונה מצב התחבורה הציבורית בגוש דן קרוב לאסון. כמה דוגמאות : 1. קו 67 ברמת גן. קו שפעם הייתה לו תדירות גבוהה, התדירות שלו השתנתה לרעה, אני מוצא את עצמי מחכה לו בתחנה הרבה זמן, הרבה מעבר לזמן הסביר, וגם אין כמעט בקו הזה אוטובוסים מפרקיים כמו בעבר. אתמול נסעתי עם קו 67 בשעה 11 וחצי בבוקר באוטובוס לא מפרקי והוא היה פשוט עמוס עד אפס מקום, ליד הנהג עמדו 4 אנשים ואני לא מגזים, כשהוא פתח את הדלת הם כמעט נפלו, ממבט מבחוץ על האוטובוס זה נראה כמו קופסת סרדינים, גם בשעות הצהריים ואחר הצהריים קו 67 עמוס ביותר ומגיעים אוטובוסים לא מפרקיים, אני לא יודע מתי נציג של משרד התחבורה עמד ברחוב ביאליק ברמת גן בשעה 4 או 5 אחר הצהריים וראה מה קורה בקו 67, אנשים נדחפים לאוטובוס, אני מתריע שיתרחש שם אסון בנפש, זה רק עניין של זמן. 2. הערב בשעה 8 וחצי הייתי ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן וחיכיתי לקו 67 במשך עשרים דקות. בזמן הזה חלפו על פניי עשרות אוטובוסים מפרקיים ולא מפרקיים של קווים 51, 66 ו-82 של דן. כאן באמת צריך לציין שהתדירות שלהם מאוד גבוהה והיו רגעים שעברו 2 אוטובוסים אחד אחרי השני של אותו קו, אבל תשמעו, הסתכלתי על האוטובוסים האלה והייתי בהלם, האוטובוסים היו מלאים עד אפס מקום וזה בלשון המעטה, כמו בקו 67 אנשים עמדו ליד הדלת הקדמית וקשה לי לתאר את הצפיפות שראיתי באוטובוסים האלה, אפילו מוניות השירות בקווים 51 ו-66 היו מלאות עד אפס מקום וגם הן עברו בתדירות גבוהה. אני יודע שאין הרבה מה לעשות כי התדירות של קווים 51, 66 ו-82 היא גבוהה מאוד אבל עדיין האוטובוסים צפופים וזה עניין של זמן עד שיתרחש שם אסון. אני כותב את הדברים האלה לא מתוך היסטריה, אלא באמת מתוך רצון ותקווה שמשהו ישתנה ובקרוב מאוד, כי יתרחש שם אסון.
אני הייתי צוהל משמחה אם הייתי יודע ש67 זה הוא הקו לבית שלי. אני ב52 מחכה חצי שעה לפחות וגם רוב הזמן יש עומס. מה שהכי מפחיד זה הקטע עם הקשישים, מרוב העומס הפיסי של הנהגים הם לא מסתכלים על איך שהקשישים יורדים.