מצטרפת לכל סעיף וסעיף של נעמי ../images/Emo24.gif
נעמי-טוב לראותך
מסכימה שאי אפשר להחריב את הבריאות ולהקריב את שלמותך הפיסית והנפשית על מזבח הילודה. לא מוצאת לזה טעם. הכי קל זה להמשיך עוד טיפול ועוד אחד ועוד אחד ולהישאב למערבולת המייסרת הזאת בתקוה שהנה בטיפול הבא יהיה הריון. צריך לקחת פסק זמן ולחשוב מה חשוב באמת,אבל באמת חשוב-גנים או ילד? ביום יום מי שמגדל ילדים, מתעסק עם הגידול ולא עם דרך הגעתם למשפחה.הטיפולים גורמים ל"הולד" מטורף בכל תחומי החיים-אני זוכרת את התקופה הזאת כסיוט מתמשך, אם את רוצה לקרוא - תחפשי את הודעת ההריון שלי שנכתבה רגע לפני שחתמנו עם עמותת "טף" בגלל שלא היתה לנו סבלנות לחכות לאימוץ ארצי. כיום אני אמא בת 4 וממתינה בארץ לאימוץ - שוקלים אימוץ בין ארצי וחושבים על הדרך לממן את ההליך בינתיים במידה והמוקפאים שלי לא יניבו ילד. מחבקת אותך על ההחלטה שקיבלת