דופק על דלתי מרום
New member
התרמילאי..
אני פותח בשתי מילים. איזה באסה. מה חושב לעצמו הנשר שמתנוסס לו בשגרירות ארה"ב ברחוב הירקון בת"א? לפני חודש קבעתי ראיון לקבלת ויזה - אתם יודעים תמיד טוב להחזיק איזה דבר מה ביחד האחרת. אני אומנם מחזיק בכרטיס טיסה לקולמביה ומתכוון לטייל בדרום אמריקה אבל חשבתי שאולי העניינים יתגלגלו לרוחב - אז שאני אהיה מוכן מבעוד מעוד. במשך חודש שלם - אספתי ניירות, אישורים וכתובות ושלמתי חשבונות. תן לזה שם - תשלם להוא פה - בשביל האישור הזה גם צריך לשלם... משכו ממני איזה אלף שקל... ככה מבלי לשים לב - כאילו אני שמתי לב אבל שיהיה... בקיצור - אמש מצאתי את עצמי מול המראה מתגלח - מסדר ת'צורה - בכל זאת על הבוקר אני בשגרירות. בשיא התמימות חשבתי ביני ובין עצמי שהתור שלי ב 11 אז אני אבוא ככה בהקדמה של רבע שעה - אבל היה לי טרמפ למקום אז הגעתי שעה לפני וטוב שכך. חיכתי בתור - כמו גדול. חתימות ומילמולים באנגלית "נבר מיינד נבר מיינד". אני עומר בתור ומלמל לי את "אצל ציון הירקון פינת טרומפלדור..." ומנסה לדמיין לעצמי את הביקור המשמש ובא "אצל ציון" מייד אחרי שאני אקבל ויזה. אז זהו שהגברת שמאחורי השמשה - ומעבר לדלפק - נראה לי עונה לשם מונה ליזה.... חשבה שאנוכי מתכוון לשהות ולעבוד בארה"ב (מה שנכון נכון) ובעברית עם מבטא אמרה ש"אני מתנצלת אבל כרגע אתה לא יכול לקבל ויזה לארצות הברית.." בשארית כוחתי ניסיתי עוד להסביר איזה דבר-מה אבל לא הלך... אז הרמתי את הראש - וטבעתי בפיתה עם שניצל אצל ציון. בלי ויזה לארה"ב - אבל עם הרבה אהבה בפיתה וגעגוע למאירק'ה.
אני פותח בשתי מילים. איזה באסה. מה חושב לעצמו הנשר שמתנוסס לו בשגרירות ארה"ב ברחוב הירקון בת"א? לפני חודש קבעתי ראיון לקבלת ויזה - אתם יודעים תמיד טוב להחזיק איזה דבר מה ביחד האחרת. אני אומנם מחזיק בכרטיס טיסה לקולמביה ומתכוון לטייל בדרום אמריקה אבל חשבתי שאולי העניינים יתגלגלו לרוחב - אז שאני אהיה מוכן מבעוד מעוד. במשך חודש שלם - אספתי ניירות, אישורים וכתובות ושלמתי חשבונות. תן לזה שם - תשלם להוא פה - בשביל האישור הזה גם צריך לשלם... משכו ממני איזה אלף שקל... ככה מבלי לשים לב - כאילו אני שמתי לב אבל שיהיה... בקיצור - אמש מצאתי את עצמי מול המראה מתגלח - מסדר ת'צורה - בכל זאת על הבוקר אני בשגרירות. בשיא התמימות חשבתי ביני ובין עצמי שהתור שלי ב 11 אז אני אבוא ככה בהקדמה של רבע שעה - אבל היה לי טרמפ למקום אז הגעתי שעה לפני וטוב שכך. חיכתי בתור - כמו גדול. חתימות ומילמולים באנגלית "נבר מיינד נבר מיינד". אני עומר בתור ומלמל לי את "אצל ציון הירקון פינת טרומפלדור..." ומנסה לדמיין לעצמי את הביקור המשמש ובא "אצל ציון" מייד אחרי שאני אקבל ויזה. אז זהו שהגברת שמאחורי השמשה - ומעבר לדלפק - נראה לי עונה לשם מונה ליזה.... חשבה שאנוכי מתכוון לשהות ולעבוד בארה"ב (מה שנכון נכון) ובעברית עם מבטא אמרה ש"אני מתנצלת אבל כרגע אתה לא יכול לקבל ויזה לארצות הברית.." בשארית כוחתי ניסיתי עוד להסביר איזה דבר-מה אבל לא הלך... אז הרמתי את הראש - וטבעתי בפיתה עם שניצל אצל ציון. בלי ויזה לארה"ב - אבל עם הרבה אהבה בפיתה וגעגוע למאירק'ה.
