התקשורת אשמה

התקשורת אשמה

עוד טור של אביב לביא, מבקר התקשורת של עיתון "הארץ". "איתרע מזלם לשבת בחלק הרחוק של האוטובוס, ולכן הם סובלים מפציעות קלות בלבד" )חברת החדשות של ערוץ 2 מציגה: דיווח על הפיגוע במגידו ושיעור בעברית בחבילה אחת(. "את התוצאה קשה לנבא, אבל זה יהיה כנראה משחק עצבני לאללה" )"צומת השרון", אולי בהשראת חיים חפר, מכין את קוראיו למשחק כדורגל במסגרת פסטיבל מרוקו(. בטור שפירסם בעמוד הדעות של "ידיעות", טען הסופר אהרון מגד שהתועמלנים הטובים ביותר לעניין הפלשתיני הם קולנוענים ישראלים שעושים סרטים על הסכסוך מנקודת מבט ביקורתית על ישראל. מגד גם פיתח תיאוריה שלפיה בעולם "אוכלים את הסחורה הזו בתיאבון ודורשים עוד מן המתוק המתוק הזה נגד ישראל". ולראיה: "בפסטיבל קאן השתתף לצד סרטו של עמוס גיתאי גם סרט פלשתיני, אבל סרטו של גיתאי הוא שזכה בפרס". העובדות: "התערבות שמימית", סרטו של הבמאי הפלשתינאי אליה סולימאן, זכה בפרס חבר השופטים של פסטיבל קאן, בפרס הביקורת הבינלאומי ובפרס מטעם הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הקולנוע. "קדמה" של עמוס גיתאי, לעומת זאת, הסתפק בהישג צנוע הרבה יותר - פרס חבר השופטים על תרומה טכנית לקולנוע. "גם יו הפנר, יו"ר ´פלייבוי´, היה מזועזע" )יאיר חסון, הבעלים של ערוץ פלייבוי שנאסר לשידור בארץ, מספק הוכחה חותכת לשמרנות הישראלית(. "את נדב פרי הליכוד מעניין עכשיו בערך כמו שזה מעניין אותי" )רזי ברקאי מלא חדווה לקראת שיחה עם הכתב לענייני מפלגות(.
 
למעלה