התקפי זעם "trouble two " ????

התקפי זעם "trouble two " ????

הגברת בת כמעט שנתיים, ופתאום היא מחליטה שבא לה שירימו אותה למשל על הידיים , ואם אני אומרת לה ומסבירה לה שאני לא יכולה היא מתיישבת על הריצפה , צורחת ומכה את הרצפה בשתי ידיים. בעיקרון אני לא מתרגשת מההתנהגות הזו, אני מבקשת ממנה בצורה יפה לקום, לבוא אליי ומציעה שנלך יד ביד, הבעיה היא שאני בהריון (ואני לא מוכנה להיכנע לה), מה שקורא בסופו של דבר זה שהיא אכן באה מרצונה אבל זה מלווה בצרחות ובכי עד השמיים. האם אני נוהגת צורה נכונה לדעתכן ? האם יש משהו שאני יכולה לעשות אחרת ? אני רוצה לציין שמאז ומעולם כל דבר שהיא מבקשת ושהוא בגדר אסור, מסוכן או בלתי אפשרי מבחינתה אני תמיד נותנת לה הסבר פשוט למה לא. אודה על תגובותיכן, המשך יום נעים
 

אילתית 2

New member
אצלנו בת שנה ו10 חודשים

וכן בתקופה האחרונה התחילה להיות ממש ממש עקשנית כמו שאומרים "גיל שנתיים..." לא נשכבת על הריצפה אבל כשלא מקבלת מה שרוצה - ולמדה להגיד "מיד!!" ממש דורשת אז עומדת ומתחילה לבכות - ממש בשניות בכי רציני עם דמעות וכל ההצגה אני מסבירה מדברת מנסה לא לייחס יותר מדי תשומת לב לכך מסבירה ואח"כ משנה נושא ומעבירה אותה להתעניין במשהו אחר ויש עובד... מה לעשות בגיל שהם בודקים את הצבת הגבולות ומנסים אותנו בכל דבר כמו שהיא זורקת משהו ואומרת לי "אמא תרימי" כשאני אומרת לה שהיא זרקה והיא תרים אומרת לי החכמה "לאאאא נפל" יש לה המון יציאות שלרב אני לא יודעת אם לצחוק או לא אני גם בהריון וכשהיא מבקשת שאני סתם ירים אותה (למרות שכל ההריון אני מרימה אותה ברגיל) אבל כשהיא מחליטה שהיא לא רוצה ללכת ושאני ירים אותה (שמו שקורה כשיוצאים מהגן או מהבית ורוצה שאני ירים אותה לאוטו - אני מלהיבה אותה על משהו אחר מושיטה לה יד ואומרת לה בואי נראה אם נמצא בחוץ ליד האוטו כלב או חתול והיא ישר מתלהבת ויוצאת בריצה תנסי להסביר לדבר אבל לא בלחץ ואם לא עובד להסב את תשומת ליבה למשהו אחר
 
אני חושבת שפשוט מאוד את צריכה להתעל

להתעלם מההתקפים הללו לא יחס לזה חשיבות ולא לתת לה יחס, להתעקש על שלך אם אמרת לה בצורה יפה לקום לבוא אלייך וללכת יד ביד היא תפנים את זה, כרגע היא חוקרת ובודקת את הגבולות שלה וההתקפי זעם הללו מוכרים, גם מלראות את ד"ר פיל וגם מניסיון פשוט צריך להתעלם, לא להתייחס, ואחרי הרגיעה להגיד בקול רגוע אימא לא מוכנה להתנהגות הזאת, לאט לאט היא תשתנה ושהיא תגיב בשינוי לטובה תתני לה פידבק חיובי. זה שאת מצרפת הסבר זה מעולה וזה טוב מאוד, תמשיכי ככה היא בודקת אותך, את הגבולות האדומים שכל ילד צריך ואת החוקים.תרגישי טוב.........
 

happy00

New member
לדעתי את עושה מה שצריך

צריך סבלנות ואורך רוח, לא להתרגש מהצרחות, ולא להתייחס. הרבה פעמים גם משתטחים על הריצפה כשלא מקבלים משהו. במקרה כזה אפשר גם לפעול בגישת ההומור - לצחוק על זה ולמשל להגיד: אתה הולך לישון? רוצה כרית? העיקר לא להראות שאת המצוקה. וזה עובר לבד עם הזמן.
 
למעלה