התקפי בילבול.

moribat

New member
אל תרשי לו לנהוג!!!!!!

איך את עומדת בלחץ הזה שהוא נוהג לבד, עם סיכון שיהיה לו התקף????? מעבר לסיכון חייו, את יודעת שאם תהיה תאונה, מלבד ביטוח שלא יהיה שווה כלום, הוא יואשם חלילה בהריגה!!!!!!!! אני לא נותנת לבעלי לנהוג. (למעשה, מאז שמתרבים התקפי הערות, הוא לא רוצה לנהוג בעצמו).עד שלא יאזן עצמו לגמרי (או לפחות שההתקפים שיהיו לו יהיו רק התקפי שינה) תטילי וטו על נהיגה.זו זכותך, ולמעשה חובתך. אני שמחה לשמוע שההתקפים לא קורים לבעלך בעבודה. אבל צר לי לשמוע שהוא לא מאוזן.תדעי לך, ברגע שהתקפי הערות קיימים, זה לא יחלוף מעצמו.הוא צריך לנסות ולטפל בעצמו יותר טוב! לפי המידע שנמסר לי מ-qt1 פה, באיכילוב יש את פרופסור נויפלד וברמבם יש את דוקטור שילר ועוד שם שכרגע פרח לי מזיכרוני.יש בטאגליינס את השמות. ואל תבכי בגללי.....אני בטוחה שאת בוכה מספיק .... בתקווה שנזכה בקרוב לחיים ללא התקפים. לימור.
 

qt1

New member
קשה לך אמא לחמוד../images/Emo24.gif

אני לא יודעת איך אני או מישהו אחר כאן יכול לעזור...
המצב בהחלט עגום ואני מסכימה עם הדברים שכתבה לך לימור ,גם אני כתבתי לך לפני כשבוע שכל עוד את לא נוקטת בצעדים , את בעצם משתפת איתו פעולה ואת עושה זאת כבר 4 שנים , הבכי שלך לא מחזק אותך ולא את אביעד שלך,את צריכה למצוא בך את הכוחות לקום ולעשות מעשה כדי להגן על שניכם. בעלך בוחר בדרך משלו, והיא כואבת לך ולא מקובלת עליך , זכותו לבחור בה, זכותך לא להסכים איתו וזכותך יותר מכל דבר אחר היא לחיות בשלום עם עצמך , את היום חיה במחיצת אדם מדחיק מחלה שעלולה להרוג אותו , אחרים וגם אתכם חס ושלום. הלוואי שהייתי יכולה לעזור, ידיי כבולות, אם את חושבת שאוכל לעזור ורוצה שזה יהיה במסר את מוזמנת כמובן. מחבקת אותך ומבינה אותך יותר ממה שאת מתארת לעצמך
 
למעלה