התקפים

[gedri]

התקפים

הסיוט הכי גדול שלי הוא שלבת שלי (בת 5.5) יהיה התקף כשאנחנו לא לידה ואף אחד לא יידע מזה. הכוונה היא - שההתקפים (כלליים) של הבת שלי הם מאוד קצרים בין 30 שנ' לדקה והתדירות שלהם היא אחת לכמה חודשים (נגיד אחת לחצי שנה). עד היום (למיטב ידיעתי) היא לא נשכה לשון וגם לא היתה לה בריחת שתן. היא כן מגלגלת עיניים, פעם אחת הקציפה מהפה ומפרכסת בכל הגוף לזמן קצר. לאחר מכן היא מאוד עייפה ורוצה לישון, אחרי מנוחה קצרה היא חוזרת לעצמה כאילו לא היה כלום. מנסיונכם - לפי איזה סימנים אני יכולה לעלות על כך שהיה לה התקף שלא בנוכחותי?

 

[gal126]

התקפים

קודם כל כל אדם וגופו . לאחר התקף בדר"כ נורא עייפים ,כאב ראש, רוצים לישון, בריחת שתן לא חייבת להיות בריחה גדולה אפילו קצת סימן בתחתון. נשיכת לשון לא חייבת להיות גדולה אלא אפשר לראות בצד אחד של הלשון כמו גלים זה סימן לנשיכה. המון בריאות תמר

 

[מכורה לפיתוי שלך]

כל עוד לא משאירים אותה לבד, מי שאיתה

ישים לב... לא?

 

[gedri]

לא מחייב

ההתקפים שלה מאוד קצרים ובגן של 33 ילדים אין עליה השגחה מתמדת. אני חוששת שבתוך כל הבלאגן שבגן עלולים לא לשים לב.

 

[מכורה לפיתוי שלך]

אבל יש תקן לכמה גננות צריך להיות לכמות ילדים

ואם הילדה מפרכסת ולא שמים לב לזה.. לא נשמע שהעבודה מתבצעת כראוי..

 

[אבא של אפי]

לי ניראה שאין בעיה

אם יבחינו-אין בעיה. לא יבחינו-היא חוזרת לעצמה, לפי התאור שלך לא יקרה נזק. אין ברירה אתה צריך להתגבר. זה קשה מאוד. לרוב יבחינו,או שילד אחר יבוא לספר.

 

[אמא של עיליצוק]

מאוד מבינה אותך

אצל הבן שלי התגלתה האפילפסיה קצת לפני גיל שלוש ובמשך כמעט שנה היא הייתה מאוד מאוד פעילה עם כמה התקפים ביום. מאחר והראשון היה גרנד מל ופחדנו מעוד איבוד הכרה, הצמדנו לו סייעת בגן, שהתפקיד שלה היה אך ורק לעקוב אחריו - לספור כמה התקפים יש לו, לתאר לנו איך הם נראו ולהיות מוכנה לתפוס אותו למקרה שיהיה לו התקף כשהוא בקצה המגלשה. היום הוא מאוזן ואין בזה צורך. לכן, אני חושבת שזו החלטה שאתם צריכים לעשות: אם חשוב לכם לקבל דיווח מה וכמה בדיוק קורה לה, אין שום סיכוי שבעולם שהצוות בגן יוכל לשים לב, עם הפרופורציה של צוות לכמות הילדים בגן. במיוחד כשמדובר בניתוקים קלים שקשה לזהות. במצב כזה, אולי תשקלו באמת לקחת מישהו שיהיה שם בשבילה. אם אין שום סיכון בהתקפים האלה וזה לא מהותי לדעת מה וכמה בדיוק היה - אז צריך לקחת נשימה עמוקה נגד הפחד שלנו, ההורים, ולשלוח אותה לגן כרגיל. אגב, אם תבחרו באפשרות הראשונה, בגן עירוני תוכלו לבקש סייעת רפואית ממשרד הבריאות.