התקפים ותרופות

התקפים ותרופות

שלום לכם! לפורום התוודעתי זה עכשיו ,קראתי הודעות ,מסרים ושאלות ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. לצחוק -כי מישהו סוף סוף מבין את מה שאני עוברת, ובכי כי מה לעשות? אפילפסיה לא כיף חיים. לפני 14 שנים עברתי ניתוח מוח ולאחריו עוד אחד ,היה לי התקף גראנד אחד והתקפים קטנים כל הזמן. בתחילה טופלתי באפנוטין וכשתופעות הלוואי היו בלתי נסבלות החלטתי עם הנויירוכירורג שניתח אותי להפסיק את הטיפול ולנסות לחיות חיי שיגרה ללא התרופות. הכל היה פחות או יותר תקין. בחודש האחרון ,לאחר תקופה מתוחה בחיי האישיים היה לי התקף גראנד שכלל גם נשיכות לשון, חבלות גוף ואיבוד הכרה.(הנורא מכל היה שילדי בני ה-4,6 ראו זאת ,לא הבינו מה קורה לי ונכנסו לטראומה) בכל אופן בביקור אצל הנוירולוג הוחלט שאטופל בדפלפט כשהרופא ציין שהוא נותן לי מינון נמוך כדי למנוע תופעות לוואי. קורה דבר מאד מוזר מאז שהתחלתי את הטיפול - אני ב"אטרף" ,כאילו לקחתי כדורים ממריצים ,למרות שכתוב שתופעות הלוואי הן הפוכות. דבר נוסף ההתקפים הקטנים התגברו . קשה לי עם כך ,כי אני עובדת מול קהל ומרגישה שאני לא אני בכלל.אשמח אם תתייחסו.
 

חייםלוי

Member
מנהל
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

כבר ראינו שתרופות אפילפטיות משפיעות בצורה שונה על בני אדם שונים. טופמקס למשל גורמת לבני אדם לרזות אבל יש כאלה שהתופעה הפוכה. כמה שמן את כבר לוקחת את הדפאלפט? אולעי הגוף עוד לא התרגל לתרופה. בכל מקרה כדאי שתתייעצי שוב עם הנוירולוג ותספרי לו שהניתוקים רבים יותר. אולי מה שצריך הוא הגדלת מינון או החלפת תרופה שתטפל גם בניתוקים וגם לא יהיה לה אפקט של סם ממריץ.
 
שלום לילי שלי

לא קל לעמוד במצבים האלה שאת מתארת. גם אותי ראה פעם הבן שלי כשהוא היה בן 4 והוא סיפר לגננת שלו שאמא מתה וקמה... אבל מאז הוא ראה אותי בכמעט מצבים או בנפילות קלו (גם הבנות הקטנות של שכולם גדלו בינתיים) ולאט לאט למדנו להתמודד עם זה למרות שעדין זו חויה מאוד מאוד לא נעימה.... בקשר לתרופה כל אחד מגיב אחרת לתרופות ולוקח זמן (לפעמים פחות) עד שמוצאים את התרופה המתאימה עדיף לא להתפשר ולחפש אותה לברר ולדבר עם הנוירולוגית. זה לא מתמטיקה זה ממש ענין של ניסוי וטעיה. תרופה שטובה ועושה דבר מסויים לאחד יכולה להיות אסון לאחר ולהיפך... המון הצלחה בסוף בעה"ה זה מצליח. רק לא להתייאש
 
למעלה