התקף זעם

[ASP zone]

התקף זעם

הדמות שלי הולכת לחטוף התקף זעם מאוד משמעותי. עכשיו רציתי לשאול איך אפשר לשחק את זה? בעיה ראשונה: אין לי את כל הזמן שבעולם, גם אנשים אחרים צריכים לשחק אבל הדמות שלי כל כך עצבנית שהיא לא רוצה לתת לאף אחד לדבר. בעיה שנייה: צעקות, דמעות וכו. איך אני משחק את זה? אני לא יכול לצעוק כי הקול שלי חזק גם ככה (ואם אני אצעק זה לא יהיה טוב תאמינו לי). איך אני גורם לשחקנים האחרים ולי לחשוב שמדובר שמישהו כועס על כל העולם, המישורים העליונים ואחותם. בעיה שלישית: הדמות שלי מדברת לאט והיא לפעמים קוטעת את עצמה (עקב פגם בדיבור). איך דמות כזאת יכולה להישמע כעוסה? בעיה רביעית: איך אני יכול לקבוע מה סף העצבים של הדמות לפני שהיא מתחילה לפחם שם את חבריה לקבוצה? אני יודע שאני מחליט, אבל מה נראה לכם הגבול. אני לא יודע איך הקבוצה שלי תגיב אבל מה שבטוח זה הולך להיות ממש מעניין. תודה, עומר.

 

[Nihau]

בוא נעבוד על זה לאט, צעד צעד.

1. דמות מעוצבנת מספיק רוצה וצריכה לרצות את כל הבמה לעצמה. כשמישהו כועס הוא צועק כדי שסוף סוף יבינו אותו יבינו שעשו לו רע. זה בסדר גמור. מה שכן אם אתה מתכוון לעשות מונולוג חוצב להבות כתוב אותו קודם במפורט על נייר, תקרא אותו חמש שש פעמים ותראה אם המקצב נכון, אם אתה מעביר בו מה שאתה רוצה להעביר נכון, אם אתה אומר את כל הדברים כמו שרצית שהם *יובנו מהדמות*. תקציב לעצמך 5 דקות (זה ה מ ו ן זמן) לדבר. תראה מה אתה מספיק. 2. יש כל מיני סוגים של כעס. כשצעקות לא עוזרות לדבר בשקט בקול עצור שמבהיר שמאחוריו יש גל אדיר שהולך לשטוף את כולם עושה את העבודה, להטיל כל מילה כאילו היא אבן בשומעים לא חייב להעשות בצעקות. לסנן את המילים בזעם, לצרוח בהתחלה כדי להשיג את תשומת הלב ואז לדבר בשקט בתוך הדממה שהשתררה. נסה בעל פה כל מיני גרסאות, אני לא ממליצה לצעוק את כל השיחה אלא אם יש לך מקום פתוח ורשות להרביץ למי שמפריע לך. לאנשים קשה יותר להקשיב לצעקות ויש משהו פנימי בנו שמחייב הקשבה לקולות נמוכים מעוצבנים, כמו נהמות של חיות טרף. דמעות יתאימו אם הרגש חזק מספיק כדי ליצור תסכול על חוסר היכולת להביע את כולו בבת אחת, לתת לכל הלחץ להשתחרר. או לחלופין דמעות של מאמץ לא לתת לזעם להשתלח חופשי עד כדי כך מתוך הכרה בתוצאות. 3. דמות כזו תגמגם אפילו יותר ותתעצבן על עצמה עוד יותר בתהליך, תלווה את דברים עם הרבה תנועות ידיים נסערות ואפילו תטיח אגרופים בחפצים, קירות ואנשים באיזור אם הם לא יתנו לה להגיד את כל מה שהיא רוצה להביע. דמות כזו יכולה לנהום מעומק הגרון כתוספת לחוסר היכולת לבטא במילים ספציפית מה היא רצתה כרגע להגיד. להחטיף אגרוף במי שמשלים את המשפטים שלה לא נכון או אפילו נכון, לנעוץ מבטים מזרי אימה בחבריה שלא מבינים מה היא רוצה להגיד ולנער את כל העצמות למי שנראה שלא מקשיב. 4. הגבול הוא סף המוסר שלה, אם לפי המוסר שלה הגבול עובר בלהרוג חברים זה אומר שיש לך חופש מוגבל למכות פיסיות כמו אגרופים ואחיזות עד ירית קליע קסם לבין הרגליים של מישהו כאזהרה (כמו לירות כדור מאקדח ליד האוזן של מישהו כדי לקבל את תשומת ליבו בלי לפגוע בו). דבר אחד אחרון אל תתן להשלכות העתידיות הקבוצתיות של מה שהדמות אומרת או עושה להפריע לך לעשות אותם אם הם אכן הדבר שהדמות הכי רוצה לעשות. דמות מעוצבנת לא תעשה שיקולים כאילה וזה רק יהרוס לך את ההזדמנות לשחק כזה קטע טעון. בהצלחה.

 

[Ferenheit]

רק עם הדבר האחד האחרון

אני לא מסכים.

 

[Nihau]

ברור לי למה גם.

הדבר האחרון הזה נובע מעשרות מיקרים של משחק הולך ונהיה יותר מתוסכל בגלל שאני עושה א השיקולים הללו ולא מאפשרת לדמויות שלי להתבטא כדי לשמור על דינמיקה קבוצתית ואז כשהקש שובר את גב הגמל כולם צועקים עלי OOC והדמות שלך מטורללת לגמרי... או לפחות זה שעיצבן אותי. זה נאמר מתוך נסיון רב ועומס תיסכול מדברים כאילה בדיוק. אולי טעיתי.

 

[ASP zone]

השאלה היא:

אם אני יצליח לשחק את זה כמו שצריך. השאלה השנייה היא האם זה באמת נחוץ. אני חשבתי על לחלל כנסייה שקידשנו לאחרונה ע"י שפיכת דם והתזתו על המקום. אני יעשה את זה כי אנחנו עזרנו לImmortals (הלב, פטרה וזירצ'ב אם אתה מכיר) והם בתגובה חיזקו רק את הכוהן שקידש את הכנסייה. אחד מחברי נפל בקרב על ההגנת הכנסיה והם לא החזירו אותו לחיים או לפחות נתנו לנו סימן שהוא יהיה בסדר כי הוא נהרג ע"י רפא. משמע שהוא יכול היה להפוך לרפא בעצמו והדמות שלי לא בטוחה מה קרה לו. זה בתור התחלה. דבר שני אחד מחברי הקבוצה רוצה להסתלק, וזה אומר שמותו של חברי יהיה לשווא. אני זה ששכנע את כל הקבוצה להשאר ולהגן על הכנסייה ולא הרווחתי מזה כלום חוץ מאשר חבר מת. נכון אנחנו נשארנו שם בשביל לקחת חפץ קסום מTomb כי הוא נועד לנו אבל זה לא משנה. הדמות שלי הייתה מגנה על הכנסייה בכל זאת. היא גם גרמה הכי הרבה נזק לרוחות ולאדונם עם שני כדורי אש קטלניים וכו וכו. כך שהדמות שלי לוקחת קרדיט גדול על כל העסק. בנוסף שאר הדמויות יורדות על הדמות שלי בגלל צורת הדיבור שלה. הן קוראות לה קוסם אפס וכו. כשהם קיבלו את החפצים הקסומים שהם היו אמורים לקבל לאחר שהצלנו כפר קטן והפכנו לאבירים אני קיבלתי מגילות ולא את המטה שהייתי אמור לקבל (שהיה מאוד חזק מסתבר כי סטפן קרמייקוס לקח אותו בטענה שהוא מחפש אותו). ועוד הרבה חרא שהדמות שלי ספגה. הרבה מאוד. תודה על הרעיונות.

 

[Nihau]

אפשר הסבר קטן?

חילול הכנסייה הוא מעשה- אכן נובע מתוך זעם אבל הוא מעשה מחושב, אלא אם אתה מתכוון לבצע אותו בסצנה כזו: ...צועק בחרון וברגע של חצי טירוף על החברים המזוייפים שלי ועל הimmortals חסרי המצפון אני שולף את הסכין שלי וחותך את כף ידי עמוק, מניף את היד המדממת אל על ומתיז את הדם לכל עבר בסלידה ותיעוב, על המזבח! על הספסלים! על הארונות! על רצפת היש המבריקה המחורבנת! על החברים המטומטמים והאפאטים שלי ועל הכוהן המלוקק! על כולם! בעודי צועק... ואז ממשיך את הקטע המילולי שלך.

 

[panters]

משחק

אתה לא צריך לצעוק במציאות כדי להביע כעס זהו מ"ת לא במת תאטרון (למרות שזה מספיק קרוב) אני משחק כעס באמצעות קול שקט דווקא ומאוד מאוד תקיף

 

[619 Rey Mysterio]

כשאתה מדבר תנשום עמוק!!

ותכה את האוויר כל פעם שאתה ממש כועס (בהתקף זעם)