אצלנו זה גם התחיל
מהשלמת הברות. בן שלי גם מאוד אוהב ספרים, גם לשבת לבד לדפדף וגם מבקש הרבה שאנחנו נקרא לו. מגיל שנה קראתי לו לפחות 10 ספרים ביום ואפילו יותר. בהתחלה (אחרי גיל שנתיים) הוא גם התחיל להשלים הברות אחרונות במילים כאשר עצרתי את הקריאה. ואני חושבת שזה גם תקשורת, הרי הוא מבין שאני מחקה לו ומשתף איתי פעולה בזה שעושה מה שאני מצפה ממנו. אחרי זמן קצר הוא התחיל לדבר בהברות, כלומר היה אומר הברה אחרונה של המילים גם בלי קשר לספרים, למשל היה אומר "לה" כשראה חתולה. אחרי עוד מספר חודשים הוא כבר התחיל להשלים מילה שלמה בסוף המשפט בזמן הקריאה, למשל הייתי קוראת לו "פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו, יש לו הכל מרק ו..." והוא היה אומר "עצם". לא הסתפקתי רק בספרים (והיינו קוראים איזה 20 ספרים ביום לפחות), עשיתי אותו הדבר גם עם שירים. כלומר שרתי והייתי עוצרת בסוף השורה ומסתכלת על הבן שלי שישלים והוא התחיל לעשות את זה גם. מה אני אגיד לך באבחון בהתפתחות הילד לפני 3 חודשים היינו בדיוק בשלב הזה של התפתחות הדיבור. אני זוכרת ששרתי את "המוצץ נפל וקיבל מכה" באבחון ובן שלי השלים חלק מהמילים בשיר. באותו זמן הוא עדיין לא היה משתמש בדיבור לצורך תקשורת, למרות שידע כבר המון מילים, לפחות 100. מאז טיפולים פעמיים בשבוע עם קלינאית תקשורת ודגש שלנו בבית על להשתמש במה שהוא כבר יודע להגיד לצורך תקשורת. היום אנחנו התקדמנו המון: צירופי מילים, משפטים של 2-3 מילים לפעמים, הוא מבקש דברים שרוצה (לפעמים הוא עוד פעם מתחיל לבכות במקום לבקש את מה שהוא רוצה, אבל מספיק שאשאל אותו "מה אתה רוצה?" בשביל שהוא יענה לי). עוצר מילים ענק שכבר מזמן הפסקתי לספור. מתחיל לענות כן/לא. למד מספר של מושגים מופשטים כמו גדול/קטן. ואת הספרים הוא היום מדקלם מהתחלה עד הסוף לבד (הוא כבר שיגע אותי לגמרי עם "אליעזר והגזר"). הוא בן 2.9 היום (בגיל שנתיים לא דיבר בכלל). אני חושבת שקריאת ספרים וזה שדרשתי השלמת הברות ומילים תרמה המון להתפתחות הדיבור אצלו, בהתחלה כשהוא התחיל לדבר אף אחד חוץ ממני לא היה מסוגל להבין כלום, ואני חושבת שזה שתרגלנו כל הזמן להגיד מילה (גם אם זה רק להשלים משפט בספר) עזר לו לפחות לפתח את ביטוי המילים מספיק טוב שאחרים יבינו אותו, והרי ברגע שאנשים אחרים מבינים אותו הם מנסים ליצור איתו תקשורת וזה כבר שלב הבא שאליו הוא לא היה מגיע אם קודם לא היה לומד להגיד את המילים ברור. היום אין לבן שלי בעיה לחזור על כל צליל אפשרי (הופיעו בעיות אחרות כמו אכולליה, אבל זה כבר משהו אחר). אז בהצלחה! ודרך אגב קריאת ספרים אפשר להפוך לעניין תקשורתי מאוד. אפשר לשאול שאלות תוך כדי קריאה. בהתחלה כאשר התחלתי לעשות את זה בן שלי נורא התרגז והיה מתחיל לבכות ודורש להמשיך (רצה לשמוע בדיוק אותו דבר כל הזמן), אבל לא התייאשתי ולאט לאט הוא התרגל והיום הרבה פעמים הוא אפילו עונה לי על השאלות. אני מאוד נהנת לקרוא ספרים לבן שלי, אנחנו יושבים מחובקים וחוץ מתקשורת מילולית נוצרת אינטימיות שלדעתי גם תורמת המון, אני חושבת שבן שלי התקדם יחסית יפה עד עכשיו הרבה בזכות הספרים.
