התפרקות
היי - היי ניקור חטוף על הלחי. אתה...נראה...שונה מבתמונה. מאוכזבת? לא, לא, מה פתאום, בכלל לא, ממהרת להשיב, שלא ייעלב לי. רק אז בוחנת אותו. נראה צעיר משחשבתי.. לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. אלוהים אדירים, האם אפטר אי פעם מהביישנות הארורה הזו?! לשניה אחת מציצה מהר מהר והוא מנצל את ההזדמנות שולח בי מבט ממזרי, חודר, מהפנט, מבטיח מפנה מהר את הראש הצידה, נזהרת לשבת לידו ולא למולו, שלא ירגיש בנוח מדי, שלא יצליח להתקרב והוא – משועשע, מנסה לפתח שיחה שתשבור קצת את הקרח (שמצוי כמובן רק אצלי, אלא מה), מתלוצץ על משהו... ואני - אני הורסת תוך שניות תדמית של אינספור שיחות וירטואליות שנונות, קלילות וסקסיות - כן, הא? גיחוך מטופש, ידיים מזיעות, לחיים בוערות. מה לעזאזל את עושה פה? את הרי יודעת "לשם מה התכנסנו כאן". אני לא מסוגלת... למרות שהוא מוצא חן בעינייך, אין טעם להכחיש... אוי טיפשה, הוא יכול ליהיות אבא שלך, טוב נו, תאורטית... מה יש? פעם אחת בחיים שלך תעשי משהו מהנה וטיפשי, לא יקרה כלום! אם מישהו שמכיר אותך היה רואה אותך כאן, לא היו מאמינים לך, לילדה טובה גבעתיים..היו חושבים שירדת מהפסים - ועוד עם גבר שנושק ל - 40! אויש נו, אולי תפסיקי להתנהג כמו פוחלץ ותזרמי קצת? מה יש? מה כבר יקרה? מי בכלל המטומטם שהמציא את המילה הזו? לזרום! פפפף ובעוד הסכיזופרניה אצלי שוברת שיאים, הוא רגוע, מחייך, חיוך מבין כזה. את ממש פקעת עצבים, זה בגללי? אחרי כל מה ש"עברנו"? שוב החיוך הממזרי הזה. זה נורא חמוד, את יודעת, שוב חיוך. מעצבן... הא, לא, שטויות, יש לי פשוט המון על הראש, כל כך הרבה סידורים שלא הספקתי...והפסיכומטרי הזה גם כן... תראה , אני מצטערת, לא הייתי צריכה להשלות אותך...אני לא יודעת מה אני עושה פה. אני בד"כ לא עושה כאלו דברים... תשמע, אני פשוט לא בחורה כזו...וההפרש הזה בינינו – בכל זאת, 17 שנה זה באמת המון, חוץ מזה ש... המחשבות הקדחתניות אודות הניסוח שיביא אותי אל הדרך המהירה ביותר לברוח מהסלון שלו, שניהיה קטן יותר מרגע לרגע, נקטעות בנשיקה אחת קטנה וחמה על הצוואר שלי, שאחריה באה עוד אחת. ועוד אחת. ועוד. ועוד. ועוד. הוא לא מראה סימנים של התקדמות – פשוט ממשיך לנשק לי את הצוואר ופתאום משהו בי מתפרק לגמרי וכל הקיפאון מתחלף ב...חוסר סובלנות. תנשק אותי כבר!! אני צורחת בלי קול, מסיטה את ראשו אליי בעדינות – פראות, קשה פתאום להבחין בין השניים. ומחזיקה את ראשו בין ידיי, הפעם אני מביטה לו ישר בעיניים, מחייכת, ביטחון עצמי לא מוכר לי שולח את אותן ידיים, שגם הן לא מוכרות פתאום לעבר כפתורי חולצתו, מתקשות להוריד את כל הכפתורים הארורים הללו, מנסה להוריד את החולצה שלו באמצע הדרך דרך הצווארון, והוא - מסכן, כמעט נחנק, מקניט אותי - רוצה להמשיך לדבר עוד קצת? חכמולוג... תופסת בשתי ידיי את ישבנו ומצמידה אותו אליי, מתרגשת להרגיש כמה הוא מתרגש...אוי כמה שאני רוצה אותו ולא אכפת לי מכלום, תולשת ממנו את כל הבגדים הכל כך מיותרים, תוך התקדמות מגושמת לעבר חדר השינה שלו, לא יכולה לחכות, נמאס לי מלחכות ונמאס לי מלדבר ונמאס לי מלחשוב כ"כ הרבה ונמאס לי משנינויות והתפלספויות ונמאס לי ממוסכמות ומדימויים מטופשים ופלצנויות ודיעות מלומדות איך בחורה צעירה ומשורתית מ"משפחה טובה" צריכה להתנהג!!!!!! רק רוצה שייגע בי רק לנשק אותו רוצה רק שידרוש אותי רק לשאוף אותו רוצה שיקרע אותי בסה"כ רוצה קצת לטעום ממנו הרבה ממנו רוצה שיכאיב לי רוצה לענג אותו רוצה שיזיין אותי ושיעשה איתי אהבה ואם אפשר גם קצת סקס רוצה לחשוק בו מבקשת שייגנח רוצה לצרוח רוצה לרצות אותו עם חיריק ועם פתח בריש רוצה אותו בתוכי ומעליי ומצדדי הוווווווווווווּ העומד(ת)
היי - היי ניקור חטוף על הלחי. אתה...נראה...שונה מבתמונה. מאוכזבת? לא, לא, מה פתאום, בכלל לא, ממהרת להשיב, שלא ייעלב לי. רק אז בוחנת אותו. נראה צעיר משחשבתי.. לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. אלוהים אדירים, האם אפטר אי פעם מהביישנות הארורה הזו?! לשניה אחת מציצה מהר מהר והוא מנצל את ההזדמנות שולח בי מבט ממזרי, חודר, מהפנט, מבטיח מפנה מהר את הראש הצידה, נזהרת לשבת לידו ולא למולו, שלא ירגיש בנוח מדי, שלא יצליח להתקרב והוא – משועשע, מנסה לפתח שיחה שתשבור קצת את הקרח (שמצוי כמובן רק אצלי, אלא מה), מתלוצץ על משהו... ואני - אני הורסת תוך שניות תדמית של אינספור שיחות וירטואליות שנונות, קלילות וסקסיות - כן, הא? גיחוך מטופש, ידיים מזיעות, לחיים בוערות. מה לעזאזל את עושה פה? את הרי יודעת "לשם מה התכנסנו כאן". אני לא מסוגלת... למרות שהוא מוצא חן בעינייך, אין טעם להכחיש... אוי טיפשה, הוא יכול ליהיות אבא שלך, טוב נו, תאורטית... מה יש? פעם אחת בחיים שלך תעשי משהו מהנה וטיפשי, לא יקרה כלום! אם מישהו שמכיר אותך היה רואה אותך כאן, לא היו מאמינים לך, לילדה טובה גבעתיים..היו חושבים שירדת מהפסים - ועוד עם גבר שנושק ל - 40! אויש נו, אולי תפסיקי להתנהג כמו פוחלץ ותזרמי קצת? מה יש? מה כבר יקרה? מי בכלל המטומטם שהמציא את המילה הזו? לזרום! פפפף ובעוד הסכיזופרניה אצלי שוברת שיאים, הוא רגוע, מחייך, חיוך מבין כזה. את ממש פקעת עצבים, זה בגללי? אחרי כל מה ש"עברנו"? שוב החיוך הממזרי הזה. זה נורא חמוד, את יודעת, שוב חיוך. מעצבן... הא, לא, שטויות, יש לי פשוט המון על הראש, כל כך הרבה סידורים שלא הספקתי...והפסיכומטרי הזה גם כן... תראה , אני מצטערת, לא הייתי צריכה להשלות אותך...אני לא יודעת מה אני עושה פה. אני בד"כ לא עושה כאלו דברים... תשמע, אני פשוט לא בחורה כזו...וההפרש הזה בינינו – בכל זאת, 17 שנה זה באמת המון, חוץ מזה ש... המחשבות הקדחתניות אודות הניסוח שיביא אותי אל הדרך המהירה ביותר לברוח מהסלון שלו, שניהיה קטן יותר מרגע לרגע, נקטעות בנשיקה אחת קטנה וחמה על הצוואר שלי, שאחריה באה עוד אחת. ועוד אחת. ועוד. ועוד. ועוד. הוא לא מראה סימנים של התקדמות – פשוט ממשיך לנשק לי את הצוואר ופתאום משהו בי מתפרק לגמרי וכל הקיפאון מתחלף ב...חוסר סובלנות. תנשק אותי כבר!! אני צורחת בלי קול, מסיטה את ראשו אליי בעדינות – פראות, קשה פתאום להבחין בין השניים. ומחזיקה את ראשו בין ידיי, הפעם אני מביטה לו ישר בעיניים, מחייכת, ביטחון עצמי לא מוכר לי שולח את אותן ידיים, שגם הן לא מוכרות פתאום לעבר כפתורי חולצתו, מתקשות להוריד את כל הכפתורים הארורים הללו, מנסה להוריד את החולצה שלו באמצע הדרך דרך הצווארון, והוא - מסכן, כמעט נחנק, מקניט אותי - רוצה להמשיך לדבר עוד קצת? חכמולוג... תופסת בשתי ידיי את ישבנו ומצמידה אותו אליי, מתרגשת להרגיש כמה הוא מתרגש...אוי כמה שאני רוצה אותו ולא אכפת לי מכלום, תולשת ממנו את כל הבגדים הכל כך מיותרים, תוך התקדמות מגושמת לעבר חדר השינה שלו, לא יכולה לחכות, נמאס לי מלחכות ונמאס לי מלדבר ונמאס לי מלחשוב כ"כ הרבה ונמאס לי משנינויות והתפלספויות ונמאס לי ממוסכמות ומדימויים מטופשים ופלצנויות ודיעות מלומדות איך בחורה צעירה ומשורתית מ"משפחה טובה" צריכה להתנהג!!!!!! רק רוצה שייגע בי רק לנשק אותו רוצה רק שידרוש אותי רק לשאוף אותו רוצה שיקרע אותי בסה"כ רוצה קצת לטעום ממנו הרבה ממנו רוצה שיכאיב לי רוצה לענג אותו רוצה שיזיין אותי ושיעשה איתי אהבה ואם אפשר גם קצת סקס רוצה לחשוק בו מבקשת שייגנח רוצה לצרוח רוצה לרצות אותו עם חיריק ועם פתח בריש רוצה אותו בתוכי ומעליי ומצדדי הוווווווווווווּ העומד(ת)
