התפרצויות זעם

kofman maria

New member
התפרצויות זעם

רציתי לשאול לגבי כעסים והתפרצויות. הבן שלנו בן 5.5 ומאד כעוס. הוא מתפרץ מאד מהר ובעוצמה. היום עד שהגענו לגן בקשתי ממנו לעסות איתי דרך יותר ארוכה וקפצנו איתו רוב הזמן עד שלאט לאט השתפר מצב רוחו גם כן די מהר.
אנו עובדים איתו על זה ומבקשים להכנס לחדרו בזמן שהוא מתפרץ אך שאלתי קשורה יותר לעתיד. האם ניתן לצפות שעוצמת הכעסים תפחת בהדרגה ואם כן אז מתי. אולי השאלה להורים שהיו בעצמם עם ADHD והתפרצויות זעם איך זה היום? ומה עזר לכם להירגע כשהיתם ילדים.
קשה לראות ילד במצב הזה. האם ריטלין עזר למישהו להפחית רמת הכעסים. כי אם להתעלם מבעית קשב כשלעצמה נושא של כעסים והתנהגויות הרסניות כרגע הוא מרכזי. אנו בשלב נסיונות של המינון וצורת מתן אך אני די מפחדת שלא נגיע לשליטה עם כדור.
 

seaking

New member
במקרה הזה אני רואה את העניין מהזווית ההתנהגות

ית


כלומר עניין של חיזוקים להתנהגות שלו. חיזוקים לא חיבים להיות מתן חיזוק בפועל אלא יכול להסתכם בתגובה. למה אני מתכוון.

התפרצות הזם הנה התנהגות שהמטרה שלה היא ליצור אפקט כל שהו. אם נוצר אפקט כל שהו אזי ההתפרצות עובדת...

אפקט יכול להיות כל תגובה להתפרצות שמקדמת את האינטרסים שלו, גם לא את הגלויים. למשל לנהל דיאלוג תוך כדי ההתפרצות יחזק את ההתפרצויות.

מה לעשות לדעתי:
כאשר יש התפרצות לעצור הכל, ולתת להתפרצות להסתיים - לשלוח אותו לחדרו "שם אתה יכול לצעוק. אנחנו נדבר כשתסיים."
לא להסביר, לא לרצות, לא להרגיע. לתת לדברים לקרות בקצב שלו ושהוא יבין שההתפרצות לא מניעה שום דבר אלא רק מעכבת.

אחרי ההתפרצות לשוחח עליה, מה קרה, מה רצה, מה חשב שישיג, מה הפסיג בעקבות - אם רצה ארטיק למשל (סתם דוגמה) לא ייתכן שיקבל אותו הרי... ואז להסביר כיצד היה עליו לפעול ואף לתת לו להתנסות בכך בצורה של משחק.

אני מאמין שגם אם לא יפחתו לפחות הוא ילד להוציא את זה במקומות הנכונים. ולאט לאט לעשות עיבודים נכונים לדברים.
 

kofman maria

New member
תודה רבה אנחנו כל הזמן מנסים לשלוח לחדר אך

אני צופה בהתרצויות גם כשמשחק עם חברים במגרש כדוררגל וגם בגן ואני שואלת את עצמי מה נעשה בבית הספר. ילד שיפגין כזו התנהגות לא יהיה אהוד על ידי סביבה. הוא גם כך לא מי יודע מה אהוב ילדים לא מזמינים אותו ואומרים לו שהוא מוזר. זה רק גורם לו לתסקולים נוספים. אתמול הוא התפרץ והתחיל להרביץ לי אנו מייד שלחנו אותו לחדר אך מבחינתי זו עליית מדרגה. אני מאד דואגת על כיתה א. אלימות היא אסורה בכל צורה וזו הייתה עלימות כלפי אמא.
 

פיסטוק38

New member
כעסים גיל וסטרטרה

יש לי שני בנים עם הפרעת קשב. הגדול בן 9.5 והקטן בן 6. מניסיון אישי (מדגם של שניים בלבד...) נראה לי שגיל חמש וחצי הוא גיל במיוחד קשה. לפחות עם הגדול שלי זה היה גיל מאד מאד קשה ומשם זה רק השתפר. זה לא שהפרעת הקשב עברה אבל היכולת לשלוט בהתנהגות השתפרה. אני מחזיקה אצבעות שגם עם הקטן נגיע לרגיעה.... השנה נתנו לגדול סטרטרה וזה הביא לשיפור נוסף עכשיו הוא ממש מדהים, ילד שפשוט כיף לבלות איתו.
 

kofman maria

New member
תודה ועוד שאלה

רציתי לבקש לתת דוגמא כשאת אמרת שהתנהג מאד מאד לא טוב אם את זוכרת כי בדרך כלל כך אנו בנויים כך שזכרונות קשים נעלמים עם הזמן ואנו נשארים עם הדברים הטובים שזה טוב מאד כמובן . אני שואלת כי נורא קשה להבין איפה אנחנו מבחינת התנהגות כי אין עם מה להשוות. כמובן לי נראה שאנחנו בשפל של ממש מבחינת התנהגות.
 

eyacobi

New member
התנהגות...

הוא היה מתעצבן מאד מהר. אם הוא חשב שמישהו נגע בו או לקח לו משהו (בדרכ זה בכלל לא היה נכון למשל לקחו לו בטעות מערוך כי חשבו שסיים להשתמש בו) הוא היה משתולל ומנסה להרוס לאותו ילד. הוא היה מנסה לברוח מהגן ותמיד רצה שנשאר איתו . לא היו לו חברים חוץ מאחד שגם בו הוא התעלל צעק עליו והרביץ לו. היה משתולל בבית בקיצור תקופה גרועה אבל משם זה רק השתפר
 

kofman maria

New member
כן זה מה שאנו עוברים בדיוק לא יאומן

בלי חברים כי גם לא נעים איתו וגם לא מספיק להם להקדיש תשןמת לב כי הוא עובר מפעילות לפעילות.אבל יש אחד שהוא יותר סבלני ומאד אוהב אותו. לצערי הוא לא יעלה לכיתה א. מקווה שתקופה זו תעבור. ושאלתי היא האם למה שתארת ריטלין היה יכול לעזור. אנחנו מנסים ריטלין כרגע עוד לא מצאנו מינון ואני בדאגות כמובן האם בכלל זה מהשאנחנו זקוקים. מטרה לאפשר כניסה רגועה לבית הספר שיהי לו חוויה תקינה שיהיה פנוי ללמידה.
 

פיסטוק38

New member
תקופה קשה

אנחנו שלחנו את הבכור לבית ספר דמוקרטי ומאד טוב לו שם. ריטלין לא ניסינו. פעם אחת נתתי לו ויואנס (30 מג) שזה כמו אדרל ארוך טווח. סהכ זה השפיע עליו טוב אבל הוא אמר שהיה לו קשה לשחק... הוא מקבל עכשיו סטרטרה שסהכ עוזרת לו בעיקר לביטחון העצמי פחות לקשב ולמוטיבציה. בעיקרון תרופות כמו ריטלין או אדרל מעלות את השליטה העצמית ולכן יכולות לעזור . לדעתי יש קצת בעיה עם תרופות קצרות טווח שגורמות לשינויים חדים בקשב ובהתנהגות. הם טובות מאד להעלאת הקשב למשל בבית הספר שזה גם מאד חשוב לביטחון העצמי של הילד אבל להתנהגות זה פחות מוצלח כי אחרי מספר שעות יש נחיתה ובדכ גם ריבאונד. עדיף תרופות ארוכות טווח קונצרטה, אדרל ארוך טווח (הוא הכי מוצלח מהניסיון שלי אבל יקר מאד ) או ויואנס. שמעתי שגם מדבקות של ריטלין מוצלחות אבל הן מאד יקרות (לא ניסיתי אותן)
 

kofman maria

New member
תודה רבה

בהחלט תקופה קשה עבור כולם. לראות ילד מפורק רגשית בגיל כל כך צעיר קשה ביותר. הוא לא מאושר. האם יש סיכוי שנעבור את זה? כולי תקווה אך לפעמים אני מפחדת מאד.
 

פיסטוק38

New member
כל כך מוכר...

חוסר הידיעה האם בסוף באמת יהיה יותר טוב משגע...הבן הקטן שלנו במצב הזה עכשיו...כועס כל הזמן, כמעט בלי חברים עצבני. ולמרות שאני יודעת שעברנו את זה עם הגדול ועכשיו הוא במקום אחר לגמרי (ילד שמח , מאד חברותי , ספורטאי מצטיין וגם חזק בלימודים) תמיד יש את החשש שהפעם זה אחרת ושהפעם זה לא ישתפר. למרות שהדאגה שהיתה לי עם הגדול היתה הרבה יותר גדולה כי זאת היתה הפעם הראשונה . עכשיו אני גם יודעת יותר מה צריך לעשות, איזה טיפולים עוזרים , מה לא עוזר איזה אנשי מקצוע טובים אז זה גם עוזר
 
למעלה