התפקחות כואבת

[פרח גן עדן]

ולי נראה שהתפכחתי יותר מדי מהר...

בגיל שתים עשרה כבר הפכתי לאישה בגיל שמונה עשרה צבא בגיל שמונה עשרה וחצי אהבה בוגרת ראשונה בגיל עשרים וחמש נשואין בגיל עשרים ושמונה גירושין בגיל עשרים ושמונה וחצי מרגישה כבר כמו בת....חמישים בעלת המון תובנות חדשות ומענינות לגבי החיים!!!

 

[דג דניאל דן op]

לא יכול להיות.

זה הקורות חיים שלך? לא מקבל אותך לעבודה. אישה, צבא, אהבה "בוגרת", נישואין, גירושין בת חמישים??? זה את? חסר לי משהו עלייך. מה עשית היום? מה תעשי מחר? דניאל.

 

[פרח גן עדן]

דג דגיגון...../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif

ביקשו קורות חיים ולא סיפרו לי????? יש לי מודפס עם המלצות+צילומי תעודות.....לשלוח לך?????

אתה בטוח שאתה רוצה לדעת מה עשיתי היום????? או מה אני הולכת לעשות מחר????? הסקרנות הרגה את...ה

פרח-ביופי של מצב רוח...

 

[קורין1]

תגידי אש.....?

את האחות התאומה שלי? כל מה שאני עוברת או עברתי........את עוברת ועברת.......?

 

[אטיוד5]

משהו שלא הבנתי

ככל שאת מתפכחת, את אמורה להיות יותר שמחה שיש בך תובנות חדשות. למה זה כואב? אולי כי עצוב לך על כל אותו הזמן ש"ביזבזת" ללא התובנה הזאת? או שהמעבר אל צורת החיים השונה מלווה בכאבי צמיחה, כמו ילד שכואבות לו העצמות? מה השאלה בעצם? השאלה היא מדוע זה כואב? או השאלה היא מדוע בכלל את עוברת את התהליך הזה? או שתי השאלות ביחד? או אף אחת מהן, ולא הבנתי כלום (כרגיל)?

 

[אש לי]

תובנות חדשות מפרקות את משפחתי.

כואבת על זמן שאבד (רק שנתיים) כואבת על הבילבול כי דבר לא הוחלט...אני בין לבין כואבת על אהבה אסורה שניכנסה לחיי ואין לה דרכים לו הייתה בי התובנה לבטח הייתי חזקה אני בין אדמה לשמיים חיה מציאות ומגשימה פנטזיות מי אני? מה אני? מי? מה מה...כלשון הגששים

 

[אחותו של שקספיר]

כרגיל../images/Emo9.gif

 

[דינה.מיט]

תרגום חפשי בגוף הסרט (בקיצור: הסבר)

הכאב הוא לא על השנים ה"מבוזבזות", ממש לא האם אתה מצטער על אותן שנים בהן לא ידעת לדבר והיה לך קושי להביע את עצמך? האם אתה מצטער על השנים בהן לא היה לך רשיון? לא על זה הכאב. הכאב הוא בצמיחה, בתקופת הביניים שהדברים עוד לא מגובשים כשיודעים מה "לא" אבל לא יודעים איך "כן" כשעובדים בשיטת הניסוי וטעיה, וטועים קצת, או קצת הרבה, וזה לא נעים... אולי ניתן להוציא ספר: "מדריך לבוגר המתבגר" עם תיאוריות וטיפים ועצות טובות, במקום שכל אחד יעבור את מסכת הייסורים הזו בעצמו... אין בי טיפת צער על עניין התהליך, להפך, אני יותר "טובה" עכשיו יותר בשלום עם עצמי ועם הסובב אותי השאלה היא "למה זה כואב" ואתה מקבל רק ציון על השתדלות כי את התשובה הנכונה לא ממש מצאת...

דינה. מחלקת ציונים (וגם טופי לילדים)

 

[ענת הגדולה]

לדינה התפקחות/צמיחה

דינה מית.פקחת או יותר נכון בעיני כמו שמייקי אומרת צומחת (אגב מייקי אהבתי את ההסבר המפורט שלך על צמיחה) לא יודעת איך זה אצל האחרים אצלי הצמיחה מתחילה עכשיו בגיל 42 כשהמקום שבו אני נמצאת כבר לא מתאים לי ואני מתחילה לבדוק מה אפשר לשנות ואיך... זה כואב, מפחיד לעיתים אפילו מעורר חרדה תהומית אבל כמאמר השיר "לא קלה היא לא קלה דרכינו..." הארכתי בדברים לילה טוב ענת

 

[פסיפלורה]

תגידי תודה!!!

שאת לא צריכה לשלם כסף וישויל זה!!!!! אני הולכת למישהו שיש לו פטיש 5 ק"ג עם איזמל כמו האנדרטה של וושינגטון - והאיש חוצב בהתלהבות וגורס לרסיסים את כל הסטיגמות/חוקי יסוד/אמונות ושות´ שחייתי על פיהן במשך שניםםםםםםםםםםם.. ורק אתמול הסבירו לי מה זו באמת אהבה. ואפילו הבנתי. פאק! כמה דברים שיש לי לחשוב עליהם..

 

[דינה.מיט]

מותק...

אני לא בסוף אפילו לא תחילת הסוף רק אולי בסוף ההתחלה... והדרך מתמשכת... את פשוט עלית על הדרך המהירה, ואכן זהו כביש אגרה... (התחלתי להסתבך עם האנלוגיה לדרכים מהירות וצדדיות ונקודות פתיחה אז עזבתי את זה) דינה- אוספת חברים טובים באמצע הדרך

 

[רשפים של אור]

הדרך הזו ארוכה ומתפתלת...

היא עוברת בהרים, ואת מרגישה על גג העולם. היא עוברת בגיאיות, ואז מרגישה בתחתית, לפעמים אפילו בתחתית של התחתית. אבל היא מתמשכת, וגילוי ועוד גילוי, ושינוי ועוד שינוי, וגם מה שמחליטים להשאיר ולקחת איתנו, הוא זמני, עד לתחנה הבאה בדרך. רשפים המתפתלת בדרך המפותלת.

 

[קורין1]

כולם עוברים את זה....לדעתי......

גם נשים וגם גברים..........אנחנו הנשים מדברים על זה.....הגברים.....נו טוב.......לא כולם