התפקדות

[קינמוני]

גם אני מתפקדת.

אני בת 29 ובעלי בן 32. הבעייה אצלנו היא בעיית זרע חמורה שמחייבת איקסי שכן הזרע לא מסוגל להפרות ללא התערבות. אצלי לא נמצאה כל בעייה. עברנו 3 הזרעות, 4 הפריות מלאות ועוד 4 החזרות מוקפאים.בכל טיפול יש עוברים יפים והרופאים אומרים שהסיכוי להצליח הוא טוב מאד אם רק לא נתייאש. מאז שאני זוכרת את עצמי אני חולמת על הילדים שיהיו לי ואני לא מוכנה שמישהו יגזול זאת ממני. למען המטרה שלי אני מוכנה לעבור הכל, כולל הזריקות, ההורמונים, הבירוקרטיה, הבדיקות, השאיבות, ההחזרות, הכאב הנפשי, ה כ ל!!! גם היום, כאשר המדינה משתתפת בעלות הטיפולים, עדיין יוצא לי לשלם אלפי שקלים עבור התרופות הרופאים וההשתתפות העצמית של בית החולים. ברור שללא עזרת המדינה-לא אוכל לעמוד לעולם בעלות של הפרייה פרטית+תרופות. תקופת הטיפולים היא התקופה הקשה ביותר בחיי אך מניעת הטיפולים ממני והעובדה כי לא יהיה לי ילד ממני ומבעלי- תגמור את חיי לגמרי!!!

 

[bapi]

../images/Emo98.gif גם אנחנו מהסרט הזה

בעלי בן 29 אני בת 27 נשואים 4 שנים מתוכן מנסים להרות כמעט 3. גם אנחנו עברנו את המסלול הרגיל של שנה נסיונות טבעיים, מספר מחזורי איקקלומין שהתפרסו על כמעט שנה, ואני כמעט לא מאמינה בעצמי, שעוד חודשיים אנחנו "חוגגים" שנה לטיפולים במסגרת ביה"ח בלינסון ביחידה להפריה חוץ גופית. בשלוש שנים האלו הספקנו לגלות עד כמה אנחנו "מושלמים" שכן לא נתגלו כל בעיות פריון אצל מי מאיתנו: זרע מעולה, חצוצרות פתוחות, תגובה שחלתית מצויינת, רירית רחם מדוגמת, מספר ביציות בהחלט משביע רצון, אחוז הפריות גבוה ועוברים שמתפתחים יפה ואפילו ניתנים להקפאה. אבל נתוני הפתיחה המושלמים שלנו לא יכולים לבכות בלילה, לא יודעים לחייך ולא יודעים לומר: "אמא ואבא" איני יודעת עוד כמה טיפולים אצטרך לעבור עד שאגיע לרגע המיוחל אבל אני יודעת ומאמינה שהרגע הזה יגיע, אלא אם כן ימומשו הגזרות החדשות ואמצע את עצמי עומדת בפני הידיעה שאם אין לי כסף - לא יהיו לי ילדים את כל הסבל והכאבים הפיזיים והנפשיים של הטיפולים אני מוכנה לעבור אבל אני לא מוכנה שמישהו, ולא משנה מה תפקידו, יאמר לי שאני לא אהיה אמא

 

[rubi96]

מתפקדת גם

שמי רובי אני בת 34 נשואה כבר 3 שנים ללא ילדים. את החתונה דחינו עד שנהיה מבוססים כלכלית מיד לאחר החתונה התחלנו עם הניסיונות. לאחר כשנה הבנו שיש בעיה ופנינו לבירורים ראשונים, די מהר התברר שיש בעיית זרע די חמורה. לאחר שלוש הזרעות הופנינו להפריית מבחנה. ניסיון ראשון התברר שהזרע לא מפרה את הביציות אלא בהתערבות של מקרומניפולציה....... אין הריון ניסיון שני פרוטוקול שונה, הביציות שנשאבו לא היו בשלות עוברים לא איכותיים....... אין הריון. ניסיון שלישי ושוב פרוטוקול שונה, כל הביציות שנשאבו הופרו וכל העוברים איכותיים (הרופא טען שהמון זמן לא ראה 100% הפריות איכותיות).......אבל גם הפעם אין הריון. שכחתי לציין גם שני ניסיונות בין לבין שלא הגעתי לשאיבה בגלל חשש לגירוי יתר, הרופא לא רצה לסכן את חיי, יש לציין שאם הייתי יודעת שהולכות להיכנס תקנות חדשות המגבילות את מספר הטיפולים, הייתי מתעקשת כן לעבור שאיבה, כדי שיהיו לי כמה שיותר עוברים וכמה שיותר מוקפאים. הגעתי למצב שאני כל כך רוצה ילד שאני מוכנה לסכן את חיי. אני לפני טיפול רביעי/ החזרת מוקפאים. ואני חרדה שנשארו לי רק עוד שני טיפולים במימון המדינה. מרגישה ששלושת הטיפולים הראשונים היו רק ניסיונות. הרופא שלי ממש אופטימי הוא טוען שאין סיבה שאני לא אהיה בהריון תוך זמן סביר. מה זה זמן סביר??? האם טיפול הבא או זה שאחריו? או דווקא בטיפול השישי?? מי קבע שאחרי 5 טיפולים הסיכויים יורדים?? ואם הסיכויים להרות קטנים מדוע יש נשים שבטיפול השביעי השמיני או התשיעי נושאות ברחמן תאומים, כאשר בטיפולים קודמים אפילו עובר אחד לא השתרש???.

 

[לילך הותיקה]

הסיפור העצוב שלי

אני בת 30 ובעלי בן 35 יש לנו ילדה בת 10 שנולדה ללא טיפולים כבר 7 שנים מנסים להביא עוד ילד לעולם יש לי חצוצרות סתומות עברתי כבר 11 IVF ללא הצלחה לפני מס' ה-12 שלנו עם רוע הגזרה שהטלת עלינו אנחנו נהפוך לעם הולך וניכחד כי אולי אתה לא יודע אבל יש הרבה מאוד זוגות חשוכי ילדים והם מהמעמד הלא כל כך גבוה ואין להם כסף לממן את הטיפולים שהמחירים שלהם לא ניתנים לתיאור

 

[חגית6]

גם אני כאן ../images/Emo45.gif

בת 40, מנסה להרות מזה כשנה וחצי. כל הבדיקות תקינות, כ-8 הזרעות, הריון אחד שנגמר בשבוע 9 ללא דופק, IVF ראשון נכשל, כשכל הנתונים היו טובים... לקראת IVF שני.

 

[sab sab]

../images/Emo88.gifמתפקדת!

אני בת 30 ,נשואה 4 שנים. עבורינו טיפולי IVF הם הדרך היחידה להביא ילדים לעולם! בעלי נשא CF וללא מחזורי הפריה חוץ גופית לא תהיה לנו אפשרות להפוך להורים . אנחנו בימים אלה בעיצומו של הטיפול ה-3 ונחרדים מ"האיום" על משפחתינו העתידית. האם נצליח להפוך להורים תוך מס' קטן כל כך של מחזורי הפריה? האם המדינה שלנו יכולה לגזור עלינו להביא רק ילד אחד לעולם או ,אולי, בכלל לא? לא נוכל לסבול גזירות המגבילות את זכותינו הבסיסית להביא חיים.

 

[יפעת32]

מתפקדת...

בת 33 בחודש הבא, אמא ליוגב בן 5 שמאוד רוצה להיות אח גדול. את יוגב הריתי בהריון ספונטני, ובשנתיים האחרונות מנסים ללא הצלחה. אנחנו מוגדרים כלא מוסברים. בינתיים עברתי 6 מחזורי איקקלומין ו-2 הזרעות + פיוריגון. אמנם עדיין לא הגעתי לשלב ה-IVF אך מזעזעת בעיני עצם המחשבה כי ילד אחד זה מספיק. העובדה כי זכיתי לילד אחד אינה מפחיתה את הכמיהה הכל-כך גדולה לעוד ילד משלי, ואין מספיק מילים בכדי לתאר את האכזבה הזאת כל חודש מחדש כשמגלים שהטיפול האחרון לא הצליח. הגבלת הטיפולים לילד ראשון וביטולם לילד השני היא גזירה אכזרית בעיני.

 

[דנדוש החדשה]

אז אם אני לא אצליח

בהחזרת המוקפאים הקרובה או במחזור שאחריו (החמישי במספר הוא יהיה ) אז תמו סיכויי להרות וללדת ילד משלי עם בעלי ?????????

אני ובעלי בטיפולי פוריות בגלל בעית זרע קשה , עברנו 4 מחזורי טיפול מלאים + 2 מחזורי מוקפאים (אגב מה נחשב ל-5 טיפולים -רק עם שאיבה או גם מוקפאים ?) , אנחנו בני 29 ו-30 וכמהים להיות הורים , עושים זאת במסגרת הרפואה הציבורית בלבד ומה שיש לה להציע , אין לנו אפשרות לממן אפילו רופא פרטי להתייעצות , שלא לדבר על מימון טיפול מלא שעלותו עבורנו היא 16000 ש"ח (עם מיקרומניפולציה) וזה בטח לא כולל כל מיני צ'ופרים כמו אסיסטד הצ'ינג , לא כולל זריקות וכו'. לפי מה שביבי מתאר , אנחנו ממש "נהנות" לעשות את הטיפולים , כי במדינה מממנת ולכן עושות טיפול אחרי טיפול , סתם כי בא לנו ויש מימון ,זה ממש מרתיח אותי , והשטות שהסיכויים פוחתים מטיפול לטיפול ,הרי זה בדיוק ההפך כי הרי לומדים ומתנסים ומתייעלים ולמעשה מעלים את הסיכוי כי משפרים את הטיפול בעצם. ורעיונות שלי לגבי מה צריך לעשות : לפנות לחכים שיזמו את החוק או חוקים שקשורים לטיפולי פוריות (כמו החוק למשל שמגן על עובד/ת שנעדרים בשל טיפולים מפני פיטורים) , אני יודעת שלקחו חלק ביוזמת החוק זהבה גלאון ממרץ (ועוד כמה חכים ממרץ ), כמה חכים מש"ס ואחמד טיבי . אלו חכים שיש כנראה הגיון בראשם ורגש בליבם ומבינים את הענין הרגיש הזה של טיפולי פוריות ואת הצורך האנושי להיות הורים . כמו כן יש לדעתי כמה חכים שהיו בסיפור הזה ועברו טיפולים בעצמם ואולי יכולים להבין ולעזור לנו. מאיר שטרית - הוא שר במשרד האוצר ונראה לי שאולי כדאי לפנות אליו . ודרך אגב באיזה גיל הביא ביבי בעצמו את ילדיו ?? כמדומני הוא בעצמו היה די מבוגר (כיום ילדיו עדיין קטנים , בביה"ס יסודי ) אז באיזה זכות הוא רוצה למנוע מאחרים להפוך להורים כי הם עברו גיל מסוים? ואני מצרפת את חתימתי לכל מכתב שתוציאו . אני מצרפת את ההודעה הזאת כתגובה לכמה שרשורים , יש בה את התגובות להכל .

 

[EFRAT NIR]

תמיכה במאבק

סיפורי האישי , אפרת , בת 30 נשואה זה 4.5 שנים לניר . ניסינו להכנס להריון במשך שנתיים וחצי , עברתי , 2 מחזורי איקקלומין , 5 הזרעות ו 2 הפריות , לבעלי בעיית זרע חמורה וכמות העוברים הטובים שלנו קטנה (3 מתוך 14). אחרי שנתיים וחצי של שמיעת תשובות הריון שליליות , קבלנו לפני שבוע תשובה חיובית, תשובה חיובית זו לא היתה אם לא הייתי מגיעה ל IVF ועוברת הפרייה במיקרומניפולציה . אם אני אהיה אמא בעוד 8 חודשים , זה רק בזכות הטיפול שעברתי. אני, לא אסתפק בילד אחד ולכן אני רואה את טיפוליי הפריון הכרחיים לי גם בעתיד . אפרת

 

[אופה3]

וגם אני כמובן, מתפקדת

אני בת 25 נשואה שלוש שנים, עברתי המון טיפולים הורומונליים עם ניסיונות טבעי, וכבר שלוש הפריות עם נתונים מרשימים אבל ללא קליטת היריון,ועכשיו אני לקראת הפריה רביעית במספר. אנו לא מוסברים, עכשיו אולי נעבור לאיקסי, בתקווה. אני מתנגדת להצעה כזאת שימנעו מאיתנו את האפשרות להביא ילדים לעולם,

 

[kuku23]

מצפים לתינוקת יקרה בעוד כחודש

מצפים לתינוקת יקרה בעוד כחודש אשר עפ"י התקנות החדשות איננו זכאים לה. לאחר שלוש שנות טיפולים, הפלה אחת אינספור IUI ושבעה טפולי IVF. מאחלים לכולכם שתגשימו בקרוב ובקלות את המשאלה הזו. חושבים על עצמנו, ומקוים להיות בהמשך משפחה נורמלית עם יותר מילד אחד. דומני שזו לא בקשה מוגזמת. לכל הבורים, המגעילים וחסרי הרגישות: להביא ילדים לעולם זה קיומי לפחות (ואולי אפי' יותר) מטפול בסרטן. זהו הדבר הבסיסי ביותר בשורש החיים שלנו כבני אנוש בכלל ובפרט כיהודים דור שני ושלישי לשואה במדינת ישראל למודת הפיגועים והמלחמות.

 

[ילדת ארץ ההיביסקוס]

התפקדות

אנו זוג בני 28 ו- 30. נשואים למעלה מ- 3 שנים ללא ילדים. כמהים לילד. האבחנה: בעיית זרע קשה במיוחד (כמעט ללא זרע תקין) אצל בעלי וכנראה גם בעיית אנדומטריוזיס וריבוי דלקות אצלי. לנו מציעים רק טיפולי ICSI אחרת אין סיכוי להרות. ברקורד: 2 טיפולי איקקלומין, 4 מחזורי IUI, מחזור IVF כושל אחד ללא מוקפאים. בעיצומו של סיבוב שני (הוחזרו 3 עוברים + 11 מוקפאים). הכל ICSI אני פתאום מקווה שתצא שלישייה בעוד שבועיים ואני אשקול בכלל לא לדלל כי אחרת אני אצטרך העתיד למכור את עצמי בשביל עוד ילדים. למי אכפת שנסכן את עצמנו ונכנס להריונות מרובי עוברים. נתחיל להתווכח עם הרופא שיחזיר הרבה עוברים בכל פעם במחיר של הסיכון הידוע, נבקש שיפגיזו אותנו בהורמונים על מנת ליצור כמות אדירה של ביציות תוך סיכון לגירוי יתר שחלתי ואפילו למוות במקרים קיצוניים. אולי זו ההזדמנות האחרונה שלנו להביא ילדים, ולחלקנו אין כסף לעוד טיפול. באופן אישי, אנחנו נשקול לעזוב את הארץ אחרי 5 טיפולים. חשבתי שאנחנו מדינת רווחה, אבל אם מוצצים לנו את המשכורות במיסים ולא מקבלים כלום בחזרה- אולי אין טעם להשאר פה. צר לי על הנימה הקשה.

 

[שמש1231]

"וכל הכבוד" לשר...

ו"כל הכבוד" לשר- רק אדם אשר לא עובר את מה שזוגות חשוכי ילדים עוברים בניסיון להשיג ילד, יכול ל"המציא" גזירה כ"כ קשה. המון זוגות בישראל אינם יכולים להביא ילדים, חלקן מסיבות בריאותיות וחלקן מסיבות שלחכמים ומשכילים מאיתנו אין את ההסבר לכך.מאוד קל לעמוד מנגד ולחשוב שכ"כ פשוט להכנס להריון ולמי שקצת קשה שתעבור 5 טיפולים ויעבור לה, אך המציאות שונה ואף כואבת.אינך מכיר סדר יום של מטופלת בטיפולי פיריון,סדר יום שמתחיל בבדיקות דם רצופות, בדיקות אולטרסאונד חודרניות ולבסוף תוספת לא מעטה של הורמונים אשר גורמות לגופך לקרוס מהעול הנפשי והפיזי שהוא סופג בימים אלו, והכל נסבל מכיוון שאנו מקוות שבסוף יהיה לנו ילד, המחשבה הזו עוזרת לנו לעבור את הימים הקשים. בנוסף ללחץ הנפשי שאנו עוברות האם הטיפול יצליח או לא, איך להתמודד עם הזוגיות,איך להתמודד עם הסביבה אשר אינה מבינה מדוע את לא מביאה ילדים,ובנוסף- לאורך כל הדרך אומרים לנו לא להיות בלחץ מכיוון שלחץ מוריד את סיכויי ההצלחה, אז עכשיו גם שר האוצר מפעיל לחץ ע"י הגבלת כמות הטיפולים. "לא תצליחי תוך חמש ניסיונות להביא ילד....תהיי עקרה לכל החיים"ואני שואלת אותך... אז מה יהיה בעקבות הגזירות: 1.תעלה את מס' הגירושין מכיוון שאף זוג לא מוכן להתמודד עם העובדה שהוא לא יקרא אבא/אמא לעולם. 2.תנמיך את סיכויי ההצלחה בטיפולים המועטים שהקצבת, מפאת הלחץ הנפשי שירבוץ עלינו במהלך הטיפול. 3.תגרום לנו להיות מטופלים אצל פסיכולוגים שונים מכיוון שאף אחת/ד לא יכול להתמודד עם אי יכולת להרחיב את המשפחה, להמשיך את השושלת. 4.עמינו,כן כן אותו עם סגולה.. יילך ויכחד ושיעור הילודה יירד 5.תרד המוטיבציה לחיות בארץ ולהאמין במולדת,וכן יגדל שיעור הפשיעה "אם אין אני לי מי לי" אז אני שואלת אותך אדוני השר, בשביל מה להיות קונפורמי ולשלם מיסים, לשרת בצבא, לציית לחוק שאתה יושב בראש השולחן של מדינת ישראל ואתה בעצמך אב לשני ילדים שסביר להניח שהגיחו לאויר העולם לאחר הסתכלות קצרה על אישתך. כי אם היית מבין מהו סבל חברתי, כלכלי,נפשי של אישה אשר לא יכולה לממש את נשיותה ואם יש פיתרון למימוש זה אז אתה ...כן כן..אתה אדוני מגביל אותו.לעולם אבל לעולם לא היית מעלה על דל שפתייך העשירות ומאושרות את הגזירה אשר רק תרע את המצב בארץ בתחומים נוספים שיש בהם קצת תקווה. אנו בחרנו בך כדי שתעזור לנו ולא כדי שתעקור את הרחם שממנה יצאת גם אתה.

 

[הרמוניה]

רוצה להתפקד אבל

חוששת שהנתונים שלי לא ממש יעזרו... בת 41 מנסה למעלה מ3 שנים (לבד-וזה החלק שיכול לעורר התנגדות, אני מבינה ש"חד הוריות" הן מאוד לא פופולריות בימים אלה....).לא מוסברת. עברתי 6 מחזורי IVF עם 4 קליטות שלא התפתחו. מרבית הרופאים שאיתם התיעצתי טוענים שיש לי סיכוי-אבל זה עכשיו או לעולם לא. נכון שזה סיכוי קטן-אבל לא הייתי רוצה שמישהו יקח גם אותו ממני. הרמוניה

 

[babywishing]

מתפקדת

אני נשואה כבר כמעט שנתיים (תוסיפו עוד 6 שנות חברות). החלטנו שנתחתן כשנרצה ילדים. אני בת 27 בעלי בן 29 ואנחנו מנסים כמעט שנתיים. אחרי שנה של ניסיונות, התחלנו בדיקות ובירורים מאחר ואני עם היסטוריה של ציסטות בשחלה. פעמיים לפרסקופיה ופעמיים דיקור של ציסטה. גילו בעיה בביוץ ובעיה קלה בזרע. עכשיו אנחנו אחרי 3 IUI ובנוסף לכישלון של הטיפול האחרון, ישנו אשפוז בבית חולים שוב בגלל ציסטה בשחלה בשל ההורמונים שאני מקבלת בעקבות הטיפולים. אז הרופא התחיל לדבר איתנו על IVF בגלל הציסטות שמתפתחות לי שם. אז אנחנו בינתיים עדיין עם IUI אבל עם פזילה לכיוון IVF . ומה אם לא אכנס להריון אחרי 4 ניסיונות זהו, לא יהיו לי ילדים משלי. רק המחשבה על כך עושה לי צמרמורת וגורמת לי לכאב גדול. קשה לי להבין איך במדינה כמו שלנו שעודדה ילודה, אפילו דבר בסיסי וברור לאנשים מסוימים לא יהיה לי ולבעלי ולאחרים כמותנו.לרבים מהזוגות אפילו ילד אחד אולי לא יהיה (ה' ישמור אותנו) אם הגזרה הזו תעבור.

 

[L i n u s]

לא יודעת אם יעזור

רווקה בדצמבר בת 38 שנה+ בטיפולים - הזרעות מתחילה בטיפולי IVF אחרי החגים בעייה: לא מוסבר

 

[דניאלה12]

מתפקדת

אני בת 28 בעלי בן 30, אנחנו מנסים כבר שנה וחצי להרות. אחרי ניסיונות רבים בדרך הטיבעית, חדרה אלינו ההכרה שאולי הטבע לא יעשה את שלו בלי עזרה. עד היום עברנו 4 מחזורי טיפולים של הזרעה שכולם נסתיימו בכישלון. לפני שבועיים גילינו שכדי להקים משפחה נהיה חייבים לעבור טיפולי הפריה בגלל בעיה במבנה הזרע. כרגע סיימתי להזריק לעצמי את מנת ההורמונים היומית שלי לפני מחזור הטיפולים הראשון ב-IVF, אני מקווה בשבילי שזה יהיה מחזור הטיפולים האחרון, מקווה אבל לצערי לא יכולה להיות בטוחה. ומה אם יתגלו עוד בעיות? ואם לא אצליח להרות ב4 טיפולים הראשונים? האם עלי לוותר?

 

[נורה של יובל]

מתפקדת

שמי נורה דרעי ואני בת 38+ ובעלי בן 42 יש לי ילדה בת כמעט שנה שהגיעה אחרי 8 שנים של טיפולים(הזרעות והפריות) ו18 הפריות אני מוותיקי פורום פוריות נשואה כבר 10 שנים שאחרי החתונה נקלטתי להריון טבעי ובשבוע 8 היתה לי הפלה ומאז ועד ההריון שהיה לי עם יובל לא נקלטתי להריון אפילו לא הריון כימי. עברתי 7 מדורי גיהנום: טיפול ראשון מודיעים לי שהעוברים לא טובים עם שברים אז לא מבצעים החזרה טיפול שני: שוב מודיעים לי שהעוברים לא טובים וחצי שעה אחרי שדיברתי עם המעבדה מתקשרים אלי ואומרים לי שהעוברים מתו לי שובאין החזרה|סדגש טיפול שלישי: מודיעים לי אחרי כמה ימים להגיע להחזרה אני מרוצה מגיעה לבית החולים מרוגשת כולי יוצאים מהמעבדה ומודיעים לי שהעוברים לא טובים עוד אכזה אני נוחלת ויותר מזה כועסת על שלא ביקשו שאתקשר שוב אחרי חצי שעה ובמקום זה מביאים אותי להחזרה עם אשלייה מתוקה|עוד פאשלה של בית החולים ואין החזרה טיפול רביעי: עוברת מקום ושם מתפלאים איך לא החזירו לי במקום ההוא את העוברים לרחם אז עושים לי סוף סוף היסטרוסקופיה ללא הרדמהסיוט גיהנום איזה רופאה מתמחה יושבת לי על הרחם ומחטטת ומחטטת ואני צועקת מכאבים ולאף אחד לא אכפת מה איך ילמדו אם לא עלי? התחננתי לרופא המומחה שהוא יקח את הפיקוד הכוכבים שחורים והכאבים ענקיים בסוף כשהיא לא מוצאת את הדרך אל הרחם בגלל מחיצה שיש לי (בהפלה שהיתה לי לא רצו להוריד את המחיצה)הוא מגלה סוף סוף שאין לי כלום והוא יוצא החוצה ואני נושמת לרווחה בין הדמעות של הכאבים ואז עושים לי את ההפריה הרביעית עם דיכוי ארוך וים של אמפולות של הורמונים 5 אמפולות כל יום וכלום לא זז.ושוב נוחלת אכזבהאין תוצאה חיובית טיפול חמישי: שוב דיכוי ארוך אחרי 4 וחצי חודשים שחיכיתי להתחיל טיפול בגלל הדיכוי הארוך ואף אחד לא מידע אותי שלא טוב לחכות כל כך הרבה ושוב ים של אמפולות של הורמונים 5-6 ליום ושובאכזבהאין הריון טיפול שישי: שוב אחרי הדיכוי הארוך והפסקה מאולצת כי לא הגיע המחזור שוב עוד ועוד הורמונים והפעם הגוף מקבל עוד ועוד הרבה מכל הפעמים ואני מפוצצת הורמונים משתגעת כבר לחלוטין נפוחה מכל הכיוונים ושובאכזבהאין הריון עד מתי אני אגיד אין הריון מתי גם לי יקרה הנס הזה האכזבות מפילות אותי לריצפה הבכי לא נפסק והאבל גדול אבל לא נותנת לעצמי ליפול כי אני רוצה ילד משלי עושים הפסקה מאולצת ועדיין אף אחד לא מיידע אותי שלא טוב לעשות הפסקה. טיפול שביעי: עוברת עוד אחד (די כבר נמאס מהמונוטוניות של הדברים) עוברת החזרה מרופא שצוחק בציניות שהוא לא מוצא את הדרך לרחם אז לא נורא יגיע למקום אחר (נו באמת הגזמת קצת זה לא הזמן ולא המקום לבדיחות ציניות) ובשאיבה הזאת סוף סוף שאבו לי 16 ביציות יופי אז בואו נעשה חגיגה קחו את כולם לאיכסי כי ברגיל אין הפריות אצלי, לא מה פתאום בלי לשאול אותי לוקחים 8 לאיכסי ו-8 לרגיל ומה יוצא מהרגיל לא יוצא כלום ומהאיכסי מ8 יוצא 4 והם לא מי יודע מה אז החליטו להביא אותם לבלצוסיסט ואז אין החזרה בכלל כי הם לא שרדו אני בוכה כואב ושוב נו ניחשתם אכזבהאין הריון. (לא נמאס לכם לקרוא את אותו הדבר כל הזמן ? ואין אף אחד שיעודד אותי שיהיה טוב ושאני אכנס להריון אי פעם כל פעם רופא אחר עושה ניסיון על גופי ואני לא נהנית מכל העניין)וכבאתי בטענות אמרו לי שאין עדיין הוכחות שהאיכסי טוב לכולם אולי הוא עושה בעיות ? ואז החלטתי עד כאן עוברת מקום משנה את המזל טיפול שמיני: עברתי מקום למקום יותר טוב מבחינת היחס , ההצלחות טופלתי ב3 אמפולות ושאבו לי 8 ביציות ושאלו אותי מה אני מעדיפה איכסי או רגיל הלכנו על איכסי כי רגיל לא עובד אצלנו והחזירו 5 עוברים ושוב אין הצלחה טיפול תשיעי: משנים את הפרוטוקול מנסים משהו שונה ושוב אין הצלחה אין הריון טיפול עשירי: שוב משנים את הפרוטוקול ומנסים משהו שונה ואז גונל F לא היה בסל הבריאות והוא עלה לנו הון תועפות והגוף לא מקבל אותו כמו שצריך ושוב אכזבה (ספרתם כמה אכזבות?) אבל לא מוותרת אני רוצה ילד טיפול אחד עשרה:שוב משנים את הפרוטוקול ושוב אין תוצאות אין הריון ושוב אכזבה טיפול שתים עשרה: (מקווה שלא התעייפתם) שוב משנים את הפרוטוקול בתקווה שאולי הפעם זה יקרה אבל לא שוב אכזבה ואין הריון טיפול שלוש עשרה : אותה תוצאה אין הריון טיפול ארבע עשרה: אותה תוצאה אין הריון טיפול חמש עשרה: אותה תוצאה אין הריון מבצעים שוב היסטרוסקופיה בהרדמה כללית ולא מצאו כלום טיפול שש עשרה : אותה תוצאה אין הריון היה ביוץ מוקדם פיספסו עברתי בדיקות לקרישיות יתר טיפול שבע עשרה: היה ביוץ מוקדם הפסיקו טיפול טיפול שמונה עשרה: סוף סוף נקלטתי להריון ולא מאמינה שאני בהריון עד שילדתי את יובל המקסימה. אז ארחי 18 טיפולים הגשמתי את החלום, ואני מתכננת לנסות שוב כי באופן טבעי לא אוכל להגשים את החלום למרות שמכל הבדיקות שעשינו אנחנו בקבוצה של הלא ידועים (הסיבה לא ידועה)

 

[yael111]

מתפקדת

בדרך כלל אני לא מוצאת את הזמן להכנס לפורומים, לא כל שכן לכתוב בהם. אבל הפעם מדובר בנושא שבנפשנו- פשוטו כמשמעו- ואני מתפקדת. אני בת 29. בעלי בן 32. נישאנו לפני 6 שנים. במשך שנתיים ניסינו להכנס להריון, ללא הצלחה. הרופאים אמרו שאני עדיין צעירה ואין סיבה למהר ולהכנס לטיפולים, ואנחנו המתנו וניסינו. כעבור שנתיים התחלנו בבדיקות ובירורים, ומאז הספקנו לעשות כל בדיקה אפשרית. על אף הבדיקות הרבות, הבעיה שלנו עודנה "בלתי מוסברת". בארבעת השנים האחרונות עשינו 6 מחזורים של הזרעה (IUI) 6 מחזורים של IVF ועוד 3 מחזורים של החזרת מוקפאים. בכל אחד ממחזורי ה-IVF היו עוברים רבים (חלקם טובים יותר פחות), ופעמיים גם נקלט הריון, ונפל בשלב מוקדם (שבוע 6). הרופאים חושבים שסיכויינו להריון טובים ושיש להמשיך ולנסות. כל בקשתנו היא שיתנו לנו להמשיך ולנסות

 

[אדוינה]

מתפקדת!

בעלי ואני בני 38.נשואים 4 שנים .מנסים להרות 4 שנים.טיפולים שכללו הזרעות ולאחר מכן טיפולי ivf שהסתימו לפני השאיבה בגלל תגובה ירודה. בהמשך טיפול פרטי של תרומת ביצית בחו"ל שנכשל. ממשיכים בטיפול עם תרומת ביצית. אני רק רוצה להוסיף שלדעתי זו צריכה להיות משימה לאומית ואינטרס ראשון במעלה של המדינה הרעועה והמתפרקת הזאת ,לעודד ילודה בכלל ובאוכלוסיה חזקה זאת של המטופלות בפרט.כי באוכלוסיה זאת כנראה לה תהינה משפחות מרובות ילדים,והן תוכלנה לפרנס ילדיה בכבוד. אני חושבת שזאת נקודה שצריך להעלות במאבק עם הגורמים.