התפקדות

yi234

New member
אני מתפקדת!!!

אני בת 27, עברתי שש הזרעות וארבע הפריות מבחנה. בהפרייה הראשונה הפרוטוקול לא התאים לי ולא שאבו כלל ביציות בשנייה שינו את הפרוטוקול נשאבו ביציות נוצרו עוברים אך ללא הריון. בטיפול השלישי פספסו את הביוץ כך ששוב פעם יצאתי מהשאיבה ללא כלום. רק עכשיו בטיפול הרביעי פרוטוקול שונה הניב בציות תקינות ועוברים סבירים. אין לי מוקפאים ואם אצטרך טיפול נוסף הכל צריך להתבצע מהתחלה. בשיחה עם הרופא נאמר לי שקיימים מספר רב של פרוטוקולים ויש לנסות כל פעם מחדש עד שימצא הפרוטוקול המתאים והשהטיפולים הראשונים הם בסמך למידה של גוף המטופלת. (אז עד שהרופאים מקבלים תמונה כיצד גופינו מגיב והדרך לאושר נהיית יותר קצרה אז מפסיקים את הטיפולים???) אנחנו בגדר הלא מוסברים. ספירת זרע תקינה ורמת הורמונים תקינה לחלוטין. הרופא אמר שיש לנו סיכוי טוב מאוד להיות הורים רק צריכים להמשיך לנסות ולא להתייאש עד למציאת הפרוטוקול המתאים. ככה שאני ממש חושבת שזה לא בסדר מבחינת שר האוצר להחליט שלא יהיו לי ילדים מכיוון שאין לנו כל כך הרבה כסף לממן את ההפריות הדרושות. גם ככה עוברת עלינו תקופה מאוד מאוד קשה, לראות את כולם מסביבנו מתקדמים ואנו שסיימנו לימודים גבוהים ועובדים במקומות עבודה טובים תקועים במקום וסובלים סבל נוראי - נפשי ופיזי עם כל הטיפולים האלה, בלי אפשרות להתקדם הלאה... אז להעמיס את נפשינו גם בגזירות האלה??? זה ממש יותר מדי... אני ממש נזעמת ולא מבינה איך אפשר לשלול מאיתנו את המשך הטיפולים? שאלו הם הסיכוי היחידי שלנו להיות הורים... אין לנו שום דרך אחרת... מה אנחנו עושות את זה בשביל הכיף??? אנחנו עושות את זה על מנת להיות הורים!!! לא משלמות קופת חולים??? לא מספיק סובלות???
 

מיכל @

New member
מתפקדת

כי המאבק נכון וצודק. אני מקווה שהסיפור שלי מתאים לעניין. תשתמשו בו כראות עיניכם. אני מיכל, בת 29. בעלי בן 30. התחלנו לנסות לפני קצת יותר מחמש שנים, בהתחלה טבעי, וכשלא הלך, הגענו למומחה לפוריות. עברנו 4 מחזורי IUI שלא צלחו, כשכבר מהטיפול השני היה ברור שהסיבה לכך היא הרמה הירודה של הזרע. כשראינו שההזרעות לא מצליחות, עברנו לטיפולי IVF. מחזור IVF ראשון נכשל, למרות שהוחזרו 3 עוברים יפים של 8 תאים. מחזור IVF שני נעשה בשילוב מיון זרע בשיטת ברטוב. שוב הוחזרו 3 עוברים יפים של 8 תאים. התוצאה היתה הריון כימי, שנפל מעצמו לאחר ימים ספורים. המחזור השלישי נעשה גם הוא עם מיון בשיטת ברטוב. הפעם נשאבו מעט מאוד ביציות והושגו עוד פחות הפריות. רק 2 עוברים התפתחו ושניהם הוחזרו - 8 ו-6 תאים. שניהם נקלטו והיום הם שני בנים נפלאים בני שנה ותשעה חודשים. בסה"כ, עברנו כמעט 3 שנים של ניסיונות וטיפולים, של מאבקים וייאוש. גם עכשיו, ויחד עם זה שיש כבר שני אוצרות בבית, אנחנו עדיין מקווים להסתמך על מערכת הבריאות בניסיון הבא להביא להם אחות.
 
מתפקד בקצרה

בן 36, נשוי 6 וחצי שנים לחנה בת 34 נסיונות להרות במשך 4 שנים וחצי במהלכם המסלול המסודר וללא קיצורי דרך שנה טבעי, איקקלומין ומעקבי ביוץ, 6 הזרעות, 6 שאיבות, 7 החזרות ההפריה האחרונה הצליחה שמה שיר והיא בת שנה וחצי בימים אלו חזרנו לסבב טיפולים מחדש
 

גנדלפית

New member
גם אני במאבק(ובהתפקדות)

בת 33 (באוקטובר 34),נשואה כבר 7 שנים(שנוספות לעוד 5 שנים משותפות) מנסים להרות כבר 3 שנים .שנה אחת של נסיונות טבעיים שלא הובילו לשום מקום. צילום רחם שגילה בעיה מכנית שאינה ניתנת לפיתרון(החצוצרות חסומות לגמרי) משם הגענו במסלול ישיר לi.v.f. עברנו 2 סבבים מלאים כולל שאיבות והחזרות שלא השיגו שום תוצאה(לפי הרופאים תגובה מצויינת ,ואחוזי הפריה גבוהים ).לפרסקופיה ניתוחית להסרת החצוצרות (אולי בהן היה האשם).עוד 4 סבבים מלאים(ועוד כמה מוקפאים בדרך)ואפילו היסטרוסקופיה שרק אוששה את מה שהרופאים אמרו לאורךכל הדרך -תגובה מצויינת נתונים מצויינים אחוזי הפריה גבוהים.להצלחות המובטחות אנחנו מחכים יחד איתם אז נכון שאנחנו לא בסטטיסטיקה(גם באוניברסיטה לא הצלחתי בה יותר מדי...) אבל,בהחלט רוצים ,מוכנים ויכולים להיות הורים. ויודעים שזה רק עניין של זמן (כמובן אם ביבי לא יקח מאיתנו את התיקוה וואת האפשרות)
 

kasa

New member
מתייצבת ../images/Emo127.gif

בת 33. נמצאת בטיפולי IVF עקב בעיה מכנית. חסרי יכולת להרות ספונטנית. האיש ואנוכי שייכים לזרם הפרודוקטיבי במדינה, זה שעובד (אפילו קשה) וכורע תחת נטל המיסים המוטלים ממילא על מגזר מצומצם. לא רוצים 40 ילדים. גם לא 10. סה"כ 2 שאותם נמשיך לכלכל בכבוד ולא על חשבון אף אחד. אין לי ספק שהם גם יתרמו למדינה יותר ממה שיקבלו ממנה - שווה לך, ביבי !
 

פרח שדה

New member
IVF זה לא הוקוס פוקוס

זה הרבה הרבה ניסוי וטעייה, עוד לפני שיש עוברים. אני בכוונה לא כותבת את כל הרקע, אלא רק את העיקר: עברתי שנה שלמה של טיפולים מאוד אינטנסיביים (שקדמה להם הפלה טבעית מהריון ספונטני ואחר כך 3 חודשי איקקלומין) שכללו 4 הזרעות עם גונל F (בהזרעות הגבתי לא רע, בהתחשב בגילי. היו לי בין 3 ל- 6 ביציות בכל טיפול). ההזרעות לא הביאו להריון המיוחל. לאחר מכן עברתי 7 מחזורי IVF, ש- 4 (ארבעה !) מהם לא הניבו ביציות או הופסקו באמצע בגלל פרוטוקולים לא מתאימים. סה"כ היו 3 מחזורים עם מעט מאוד ביציות (בראשון לא היתה הפרייה ולכן אחר כך עברנו לאיקסי והנסיון השלישי היה גם עם איקסי וגם עם אסיסטד הצ'ינג), 2 החזרות של עוברים (בהחזרה הראשונה הוחזרו 2 עוברים בדרגה 1 לא השתרשו, ובהחזרה השנייה היה עובר אחד "לא יפה" שגם הוא לא השתרש). הריתי בטיפול ה- 11 בהזרעה.
 

baby4u

New member
מתפקדת

בת 37 נשואה כבר 14 שנים, בת מדהימה בת 8, מנסה כבר שנתיים שבמהלכם הריוןטבעי שנפל בשבוע 7, לאחריו נסיונות נוספים כולל 3 הזרעות, לאחר מכן צילום רחם שגילה חצוצרות סתומות וכך לאחר שנתיים התחלת IVF בינתיים 2 שגילו גם בעיה של מיעוט ביציות באיכות לא גבוהה... כאישה שהוגדרה שנים רבות ועדיין מוגדרת כ"קרייריסטית" דחיתי את הבאת הילד השני מכיוון שהייתי עסוקה בעבודתי בחרתי לבנות ולפתח את עתידי המקצועי, הכלכלי והחברתי כך שאוכל להעניק את המיטב למשפחתי וילדיי וזאת תוך עשייה מתמדת למען החברה הישראלית. בעלי ואני משתוקקים לילד נוסף...אנו חולמחם להעניק לבתי אח או אחות...והיא רוצה רק אחות, "...כי בן ילך לצבא..." ... בעולם ידועה מדינת ישראל באיכות החיים האנושית שלה לאזרחיה (וכן אני יודעת שזה מוטל בספק לאלה שאינם אזרחיה) אנו בחרנו לגור כאן וגאים בכך. לקיחת הזכות לטיפולים למען הולדת ילדים לציבור המאובחן כבעל בעיית פוריות במדינה בה אנו נדרשים לשלוח את ילדינו לצבא, מדינה אשר כוחה באנשיה הינה פעולה כנגד המהות והעקרונות עליהם גדלנו. נכון, תקציב מוגבל דורש קיצוצים וויתורים, אולם מעל לכל צריך שישהיו עקרונות מנחים - אמיתות שמהם נבנים תוכניות - תוכניות ארוכות טווח בעלות מטרה. הגבלת הטיפולים לא רק שתיצור מערב פרוע בתרופות והפריות, אלא תגרום לכך שכל אישה תעדיף לקבל תרופות במינון גבוה, לייצר מספר רב של ביציות, להפרות את כולם "על בטוח" במיקרו מניפולציה ולהחזיר כמה שיותר כדי שייווצרו כבר בפעם הראשונה כמה שיותר ילדים... אז אולי יהיה חיסכון בטווח הקצר..אבל מה היעד, איפה התוכנית לטווח הרחוק ??? ריבוי אישפוזים בשל תגובות יתר, שלישיות ותאומים בפגיות, הוצאות תרופות גבוהות, וחוסר יכולת להעניק לציבור חולה - כן חולה - טיפול הולם... לכן כדאי אולי לשוב להתחלה - להגדיר את הקריטריונים בהם נדרשים טיפולי פוריות, לבנות תוכנית המגבילה את מספר העוברים המוחזרים, להגדיר את הבדיקות הדרושות ובעיקר להגדיר את המטרות המושתתות על האמיתות של מדינת ישראל, זו שבחרנו לגור בה ולגדל בה את ילדינו...אם רק תאפשרו לנו...
 

ציקילי

New member
מתפקדת

בתי בת 30 עברה אין ספור טיפולים, כמובן ללא הואיל עד היום. הבעיה ידועה והטיפול הוא בתרומת ביצית. הטיפול עולה כסף רב ונעשה בארץ וגם בחו"ל. היא לא תפסיק את הטיפולים עד שתחבוק תינוק/ת בזרועותיה. היא פוטרה ממקומות עבודה רבים ולאחרים לא קבלו אותה בשל הטיפולים. מצבה הכלכלי קשה, מצבה הנפשי גם כן. מה שמחזיק אותה היא הידיעה שפעם זה יצליח! למען ההצלחה היא משלמת מחיר יקר וכבד.
 

הוג

New member
בדרך אל האושר

אני בת 35, בן זוגי בן 30 נשואים 5 שנים. תמיד חשבנו שאם חלילה תהיה לנו בעיה היא תהיה נעוצה בי בגילי המתקדם. והנה אחרי שנישאנו, הבחור סיים לימודים, קנינו בית והתחלנו לנסות הוברר לנו שהבעיה נעוצה באיכות הזרע ובכמות כמו שהגדיר הרופא "אין לו מספיק חיילים לכבוש את ההר.." מאז עברנו 11 טיפולי הזרעות(!) עם תופעות לוואי. עם ריצות של אחת ליומיים מהוד השרון לרמת מרפא לא מהנאה ממש לא. עברו שנתיים והנה עכשיו אנחנו סוגרים שנה ראשונה של IVF ללא תוצאות נראות לעין. בגלל כמות הזרע חייבים לעשות רק מיקרומניפולציה ומתפתחים עוברים יפים והם לא נקלטים למה? אין תשובות. כל טיפול מקדם אותנו אל האושר : יצירת משפחה משלנו. אני לא מוכנה ששום ממשלה ושום שר ואף אחד בעולם הזה יגיד לי כמה ילדים יהיו לי ואני לא מוכנה שאף אחד יחרוץ את דין חיי הילדים שלי שעוד לא נולדו. אני לא מוכנה לפנות אל שר האוצר היהיר והחצוף הזה במילים מסכנות ולהתחנן בעוד בעלי משרת 45 יום במילואים כל שנה ואנחנו ובני משפחתנו וחברינו משלמים מסים כדין. אני לא אשלם כלום למדינה ואמנע מבעלי לצאת למילואים. החוצפנים המנוולים בממשלה מבינים רק כוח לא תחנונים. אני קוראת פה לכולם לא לוותר, ללכת להפגנות, אבל למרוד ממש. בארץ הזאת לא משיגים כלום במסכנות.
 

נועם@בת

New member
"אל תשלח ידך אל הנער"

בעוד חודש ימלאו לי 44 שנים. יום ההולדת שלי עלול להפוך ליום גזר הדין שלי. כבר 6 שנים שבעלי ואני עוברים טיפולי פוריות. התחלנו בקטן, הזרעות בגלל בעית זרע מינורית. עם הזמן התקדמנו לאט, אבל הגיל התקדם יחד איתנו. לפני שנה נדמה היה שהגענו לסוף הדרך, השחלות הפסיקו להגיב. הישועה הגיעה מדר' קלדרון שבנס בינלאומי למד על פרוטוקול חדש וניסה אותו עלי. הפרוטוקול הזה הניב הריון כימי- הכי קרוב שהגענו אי פעם. דוקא עכשיו יותר מתמיד נדמה שאנחנו קרובים לפיצוח הבעיה, ודוקא עכשיו רוצים לגזור עלי גזר דין עקרות וכרת. ביבי- אל תשלח ידך אל הנער, אל זה שיכול עוד להוולד לי. נועם
 

ליהיS

New member
מתפקדת מפורום תאומים

אמנם אני לאחר שלב הילדים אבל מאוד חשוב לי שכל אשה תוכל למלא את הרצון החזק ביותר, הרצון לילד. אני ליהי בת 34, אם ל-4 יוצאי IVF, סהר בן 7.5, רומי בת 4.5 והתאומים שחף וגאיה בני שנה ו-4 חודשים. בגיל 25, 3 חודשיים לפני החתונה, בבדיקה שגרתית, נודע לי שיש לי גוש חשוד , בגודל של 8X9 סנטימטר בשחלה השמאלית. מאותו רגע החלה סחרחרה של בדיקות ורופאים. חלק מהרופאים מסרו לי בקור רוח שמרות שניתוח הוא הכרחי ומידי, אין להם זמן בלוח הניתוחים שלהם למרות שזה עלול להיות סרטני!! לאחר לחץ חזק מצד הרופא האישי שלי קבעו לי ניתוח ל-4 חודשים קדימה (כחודש לאחר החתונה). לאחר ניתוח שנמשך כ-12 שעות הסתבר שאני סובלת מתסמונת בשם אנדומטריוזיס, שבה רירית הרחם צומחת בחלל הבטן, נצמדת לאברים פנימיים, גורמת להדבקויות וקרעים באברים הפנימיים (במקרים הקשים יותר). מסתבר שלמרות שתסמונת זו אמורה לגרום לכאבים קשים בזמן המחזור, לא חשתי בכאב ואני סוחבת את זה שנים רבות. האבחנה היתה די קשה-כל חלל הבטן היה נגוע, כולל חלקים מעמוד השידרה. השחלה השמאלית נקרעה מבפנים ונכרתה, שתי החצוצרות היו קרועות ונכרתו, חלק מהקיבה היה נגוע ונכרת.החלק האחורי של הרחם היה דבוק למעיים ולא ניתן להפרדה. הם השאירו את השחלה הימנית ואת הרחם, למרות שהיו נגועים באופן בנוני, בגלל גילי הצעיר. נמסר לי, לאחר שהתאוששתי שילדים הם מחוץ לתחום. בעיקר בשל הסיכון לקריעת אברים פנימיים וגם משום שלא האמינו שהרחם הפגוע יוכל לקלוט עוברים. הרופא הפרטי שלי החליט שהוא לא יתן לגזר הדין האכזרי הזה לעצור בעדו והחליט שהוא שולח אותי לטוב ביותר, לפרופ' משיח באסותא. משיח אמר שאכן המצב נראה לא טוב אבל אם נתחיל מיד אולי עוד נצליח להפוך אותנו להורים-זאת חודשיים לאחר החתונה, שני סטודנטים שבכלל לא חשבו על ילדים בשלב זה בחייהם!! למזלנו הטיפול הראשון עבד ואחרי הריון קשה שכלל הפלה של 3 עוברים מתוך 4, נולד סהר, בשבוע ה-30, לאחר היפרדות שיליה מלאה וניתוח חירום. לאחר כשנתיים, הודיעו לי שיש התפשטות מדאיגה של ההידבקויות ואם אנו רוצים עוד ילד כדאי שנמהר. רומי נולדה לאחר טיפול אחד והריון קשה. כעבור שנתיים וחצי החזרנו מוקפאים, לאחר כ-4 סבבי IVF ושתי החזרות מוקפאים-נולדו שחף וגאיה. אם החוק הזה היה פעיל בזמני לא הייתי זוכה לראות 3 מילדי. אם לא הייתי מצליחה בטיפול הראשון ייתכן שלא הייתי אם. תנו לנו להיות אמהות.
 
אנחנו יוצאים למאבק של חיים או מוות

שלום לכולם שמי אבני מידן ואני מהצפון אני ובת זוגתי נמצאים כבר שנתים בטיפולים קשים מאד.אני לא צריך להסביר לאף אחת מכן במה מדובר כולכן עוברות את אותו הגהנום שאנחנו עוברים.מה שאני רוצה לומר לכולכם זה הזמן להתעורר ולהאבק בכל הכלים והכוח שיש לנו ויש לנו הרבה כוח.למי שלא יודע יש בארץ יותר מ 100,000 זוגות הסובלים מאי פריון.אני דברתי היום עם עופרה בלבן שהיא יושבת ראש אגודת חן לפריון.עופרה ועוד הרבה מאד אנשים נכנסים לפעולה בנושא בימים אלה ממש.אני לקחתי על עצמי את ריכוז הנושא בצפון.אנשים יקרים אל תשבו בבית ותגידו הם יעשו את העבודה בשבילנו קומו כולכם והלחמו יחד איתנו עד הסוף כי לנו לכולנו אין מה להפסיד בחיים.בלי תינוקות בבית חיינו אינם שווים דבר וחצי דבר.אני בימים הקרובים יוצר קשר עם העיתונות האזורית ועם תחנת הטלויזיה המקומית בכדאי להתחיל וליצור מודעות גדולה ככל שניתן לנושא הכי חשוב בעולם.כל תושבי הצפון מוזמנים ליצור איתי קשר בכל יום אחרי השעה 16.00 לפלאפון 056683345 כמו כן מבקשת עופרה יושבת הראש של העמותה להתקשר אליה ולהרים את כל הצעקה וכמובן לתת יד למאבק.אז קדימה חברים הצפונים שבינכם התקשרו אלי וכל השאר לעפרה היא צריכה המון עזרה ואתם צריכים אותה.להתראות אבני ואיילת מידן שכל כך רוצים לשמוע אמא ואבא.
 

limordc

New member
מתפקדת

בת 28, בעלי בן 31. נשואים 3.5 שנים. אינספור הזרעות, 4 IVF מלאים. הבעיה שאיתה הגענו ל-IVF היא % תנועה נמוכים של הזרע. צילום רחם+הסטרוסקופיה תקינים. הרבה ביציות, עם פרוטוקול קצר (גונל+מנוגון+צטרוטיד) מסתבר שגם הרבה הפריות (בניגוד לפרוטוקול ארוך)-אבל הם "נתקעים" ואנחנו מגיעים מקסימום ל-2 עוברים באיכות לא כ"כ טובה, לא ידוע למה. אני נרעדת מלחשוב שיש לי רק עוד טיפול אחד כדי שיהיה לי, בחורה צעירה בת 28, סיכוי להיות אמא. רק לפני כמה ימים דיברתי עם בעלי על איזה חלק הכי מלחיץ ומפחיד מבחינתנו בטיפול:האם לשמוע כמה הפריות היו,האם לבוא בבוקר ההחזרה ולחשוש אם בכלל יש עובר אחד שעוד המשיך להתפתח וניתן להחזיר? האם התשובה ביום של בדיקת הבטא? עכשיו, הלחץ, המתח והפחד שנוצר מהגזירה הנוראה הזו, שנבצר ממני להבין איך- במדינה שעברה שואה ובמדינה שסובלת מבעיה דמוגרפית קשה ביותר-ניתן בכלל לחשוב עליה, כל אלו לא תורמים, ואף הורסים כל "חלקה טובה" שעוד נשארה לנו. נשאר לי רק להתפלל לקב"ה, בחודש הרחמים ולקראת הימים הנוראים: "אבינו מלכנו-בטל מחשבות שונאינו אבינו מלכנו-הפר עצת אויבנו"
 

MERRY5

New member
מתפקדת

בת 30 , נשואה 4 וחצי שנים , ללא ילדים מחכים לחסידה שלא מגיעה כבר 3 וחצי שנים נחשבים לא מוסברים.... אנחנו בטיפולים שנתיים וחצי , אחרי הפריה שלישית הריתי עם תאומים, והפלתי אותם אחרי 18 שבועות- לקח לי הרבה זמן פיזית ונפשית להתגבר על האובדן ועכשיו חזרנו לטיפולים , שהרי עכשיו ברור שרק הפריה תעזור לנו להרות שוב , חיכינו שנה לנס טבעי - מאז ההפלה..... עברתי הפריה אחת נוספת, אחרי ההפלה, שנכשלה. אנחנו בדרכינו לעבור הפריה חמישית ..... בתקוה שזה יגמר בהפריה חמישית ...
 

shushya

New member
../images/Emo142.gifגם אני פה

שירה, בת 26, בעלי בן 27. נשואים כמעט 3 שנים ומנסים שנתיים. לפני כ-4 שנים התגלתה לי ציסטה ענקית באחת השחלות שחייבה ניתוח דחוף. הציסטה הוצאה ונאמר לי שהשחלה לא נפגעה, מה שהתגלה כטעות. לאחר כ-9 חודשים של נסיונות להרות הבנו שכנראה משהו לא כ"כ בסדר. הבדיקות העלו שהשחלה מנוונת לחלוטין, מה שאומר שגם אם כל השאר בסדר - הסיכוי שלי להרות הוא רק פעם בחודשיים. מעבר לזה הסתבר שיש עוד כמה דברים לא ממש תקינים: רירית רחם דקה במיוחד שלא מגיבה טוב לטיפולים, ועיקר הבעיה: זרע באיכות ירודה ביותר. לאחר 4 סבבי הזרעות (חסרי סיכוי) נשלחנו אחר כבוד ל-IVF. למזלנו הרב, ולהפתעתנו, הצלחנו כבר בהפריה הראשונה. 9 ביציות נשאבו, 6 הופרו, 2 הוחזרו ונקלטו. היום אני בשבוע 11 עם 2 עוברים קטנטנים (ועוד 4 מוקפאים שמחכים לתורם). קשה לתאר את ההרגשה שלנו בשבועות האחרונים. מייאוש והרגשה שאולי לעולם כבר לא נהיה הורים (בעיית הזרע של בעלי הוגדרה כקשה ביותר) - לשמחה ענקית ואושר יומיומי. אז נכון, בסטטיסטיקה הזו "הצלחנו"(בגיל המתאים, הפריה ראשונה והריון ראשון), ואם הכל יהיה בסדר (בעז"ה), ללא קשר לגזירות החדשות לנו נסגר הגולל על מימון טיפולים נוספים (גם קודם הטיפולים מתאפשרים רק עד ילד שני, ואנחנו כאמור מבשלים תאומים...), אבל בשם כל חברותיי החותרות - הגזירות החדשות יהפכו את ההפריות לטיפול לעשירים בלבד, וימנעו את האושר הגדול הזה מזוגות רבים (אנחנו הופכים לסין? ילד אחד לכל משפחה?!?!). מחזיקה אצבעות לכל הממשיכות לחתור... שירה
 

אפרת**

New member
מתפקדת

אני בת 30 ובעלי בן 31. נסיונות להכנס להריון התחלנו בהיותי בת 26 ללא כל ידיעה מוקדמת על בעיה. אחרי שנה של נסיונות טיבעיים הסתבר שלי יש שחלות פוליציסטיות (על אף שהוסת מופיעה אצלי בכל חודש) ולבעלי יש בעית זרע בינונית. עשינו טיפולי פריון שכללו: 3 טיפולי אקקלומין, 6 טיפולי בגונל F\ מטרודין בשילוב הזרעות ו-5 הפריות מבחנה. ההפריה האחרונה הצליחה ויש לנו ילדה בת 7 חודשים
 
צריך הרבה שלווה נפשית על-מנת להצליח

צריך הרבה שלווה נפשית על-מנת להצליח בטיפולי פוריות ואת זה בדיוק הצעת החוק החדשה לוקחת מהמטופלים
בת 41, הריתי ב IVF רביעי. לאורך שנה שלמה של טיפולים, אחד הדברים שעזר לי להשאר אופטימית זו הידיעה שצריך סבלנות שבסופו של דבר רוב הטיפולים מצליחים ושהמדינה מאפשרת לי לעבור את התהליך בהוצאה כספית מורגשת (מאות שקלים בחודש) אבל ניתנת להתמודדות
ועכשו, אחד העוגנים האחרונים מאיימים לשחרר אחיזה. ועכשו, בנוסף למתחים הרבים של זריקות, השפעות הורמוניות, נתינת זרע בכוסית ופעולות כירוגיות שונות נוספה גם החרב: רק ילד אחד ותעשו את זה מהר אחרת אבוד לכם בבקשה, תחזירו את השפיות לטיפולי הפוריות!
 

שרילי

New member
הסיפור שלי..

אני ובעלי בני 30 מנסים כבר 4 שנים. עברנו 7 טיפולי הפרייה ועקב בעיית זרע קשה, גם בעלי עובר תלאות לא פשוטות, מי שמכיר - TESE. היה הריון אחד שלא החזיק. למרות הכל, מקווה לטוב שירלי
 

ora32

New member
מתפקדת

שמי אורית אני בת 32 סובלת משחלות פולציסטיות. 7 נסיונות הזרעה. IVF ראשון ניסיון כושל רק שני ביציות נשאבו והופרו. IVF שני אחרי 28 יום של הזרקות כפולות, ובדיקות דם הופסק טיפול בגלל חוסר תגובה. עדיין מנסים למצוא לי את הפרוטוקול האידיאלי. הדרך עדיין ארוכה.
 

חבובי

New member
מתפקדים ומצטרפים למאבק!

אמנם הסיפור שלנו קצר מכיוון שאנחנו ממש בתחילת תחילת הדרך, אבל גם אנחנו מתפקדים: בת 25 בעלי בן 25.5 נשואים שנתיים מנסים להרות מעל שנה וחצי ללא הצלחה. בעלי שירת בצבא, אני בשירות לאומי, עובדים לפרנסתנו ומשלמים מיסים אני סובלת משחלות פוליציסטיות ולא מבייצת באופן טבעי. 3 מחזורי איקקלומין שהתפספסו בגלל רופא לא מקצועי. בדרך להתחלה של טיפול במרפאת פוריות. לא רוצה להפסיד את החלום... יישר כוח לכולן על המאבק. בשורות טובות...
 
למעלה