התפקדות

[koralv]

מתפקדת

בינואר הקרוב ימלאו לי 37,את הטיפולים התחלנו לפני 3 שנים כאשר התגלה בעית זרע קשה במיוחד,אשר בעקבותה בעלי היה צריך לעבור ניתוח על מנת לשפר את מצבו,בלתי נמנע היה שנאלץ לעשות שימוש בטיפול של הפריה חוץ גופית על מנת לאפשר לזרע להפרות את הביציות.בתוך פרק הזמן של 6 ההפריות הראשונות שעברנו הריתי והפלתי 4 פעמים.על פי החוק בירוים להפלות חוזרות נעשים רק אחרי 3 הפלות רצופות.בהפלה הרביעית עברתי גרידה שבה הושארו שאריות מן העובר ברחם ונאלצתי לבצע בדיקה חוזרת להוצאתן,מכיוון שגם גרידה זו לא נעשתה תחת אולטראסאונד גם בגרידה חוזרת זו לא הוצא העובר בשלמותו ונאלצתי לעבור ניתוך בפעם השלישית.מאז חלפו 8 חודשים,כתוצאה מהטראומה שהרחם עבר רירית הרחם לא השתקמה עד היום ,מאז עברתי עוג 3 טיפולי הפריה ולא הריתי בהם.על פי הערכת הרופאים,עלי לבצע עוד הפריות כדי ליצור עוברים ולהקפיאם על מנת שניתן יהיה לטפל ברחם בנפרד ואז בכל פעם להחזיר מספר עוברים לרחם.מכאן שאצטרך לעבור עוד 3-4 סיבובים של שאיבות על מנת שאם לא ישתקם הרחם,אעזר בפונדקאית שאליה יוחזרו עוברים מוקפאים. אם על פי הגזירות החדשות,לא יאושרו ליהפריות נוספות אצטרך לעמוד בוצאה של 12,000 שח להפריה ועוד 41000 דולר אולי עבור שימוש באם פונדקאית. אין לי דרך לגייס סכומים גבוהים שכאלה על מנת להגשים את חלומי ולהקים משפחה במדינה שלנו.

 

[sher72]

מתפקדת...

בת 31 נשואה קרוב לשנה ומנסה להכנס להריון קרוב לשנה. אצלי - שחלות פוליציסטיות אצלו - בעיית זרע בינונית. עברנו עד היום 4 הזרעות, שאיבה אחת ואוטוטו בדרך להחזרת מוקפאים. ההפריות של העוברים הצליחו רק בעזרת ICSI, אבל השתרשות לא קרתה. אנחנו מאוד מקווים שלא נצטרך להגיע לעוד הרבה הפריות, אבל בהחלט זה הדבר שיביא אותנו לדבר לו אנו מיחלים מכל.

 

[p h i l i]

הסיפור שלי

נשואה 5 שנים. בטיפולים שנתיים וחצי. 2 סבבים של איקקלומין. 6 הזרעות. צילום רחם תקין. 4 הפריות מבחנה. עד היום לא מצאו שום בעיה - לא אצלי ולא אצל בעלי.

 

[אוש32]

הסיפור שלי

אני בת32 ונשואה שלוש וחצי שנים ללא ילדים. מתחילת נישואינו התחלנו לנסות להרות, אחרי שנה של נסיונות כושלים, פנינו ליעוץ -לאחר סידרת בדיקות שלא הראתה שום בעיה, התחלנו בטיפולי הזרעות. עברנו 6 הזרעות ללא הצלחה. ההמשך היה הפריות - היום אני אחרי ההפריה השביעית שלי ועדיין לא בהריון, הטיפול הראשון היה יריה באפלה ולא הניב שום תוצאות כלומר לא היו הפריות, בטיפול השני הבינו שאיכות הביציות שלי לא טובה וחייבים מיקרומנפולציה, שני טיפולים נוספים הופסקו באמצע מאחר ופרוטוקול הטיפול שהרופאים רשמו לי- לא התאים,ומהטיפול החמישי משנים כל פעם פרוטוקול בכדי לנסות ולהגיע לאידיאלי. יש לציין שבטיפולים האחרונים הצלחנו להגיע לעוברים שחלקם אפילו באיכות טובה, אולם הבעיה כמובן היא בהשרשה. חייבים להדגיש שכל הנושא של פוריות הוא בגדר ניסוי וטעיה ולימוד מטיפול לטיפול. אין חוקים ברורים שאם את סובלת מ-א הפתרון הוא ב'. כל אשה מגיבה בצורה שונה להורמונים שונים, לכל אחת מתאים פרוטוקול טיפול שונה והרופאים לא יכולים לדעת מראש מה יתאים לכל אחת זא הם מנסים, מה עוד שרבים מתחילים בטיפולים מבלי שהצליחו לגלות מה הבעיה שלהם, לעיתים הבעיה מתגלה תוך כדי הטיפולים כמו במקרה שלי שלא הייתה אפשרות אחרת לגלות את זה,ולאחרים לא מצליחים בכלל לגלות את הבעיה מה שלא אומר שהיא לא קיימת, פשוט תחום הפיריון עדיין לא ידוע לחלוטין ועדיין יש הרבה מה ללמוד ולחקור וגם אם לא נעים לחשוב כך גם בעזרתנו לומדים והנסיונות נעשים על הגוף שלנו, אני בעצמי הייתי חלק מניסוי שנעשה על תרופה חדשה לדיכוי ובגלל זה אותו טיפול הופסק באמצע. הנקודה היא שאנו עוברות תהליך קשה מאוד מכל הבחינות - פיזית, נפשית, חברתית,זוגית, ובאמת היינו שמחות לו לא נזקקנו לו, אבל לרוע מזלנו הטיפולים הללו הם הסיכוי היחיד שלנו להיות הורים, בבקשה אל תגזלו מאיתנו את הסיכוי הזה

 

[יעל301]

וגם אני כאן ../images/Emo4.gif

נשואה כבר ארבע שנים לאיש מקסים אני בת 30 הוא בן 44 ולו שני ילדים מנישואים קודמים, מנסים כבר שלוש שנים. לאחר כל הבדיקות ,הבעיה שלי מכנית ז"א חצוצרה אחת קשורה ,השניה לא מתפקדת היום אני בתחילתו של הטיפול השלישי (מקווה שהאחרון אבל אם לא אז..??) להרות אני יכולה רק בטיפולי הפריה אז מר שר האוצר הנכבד.. אל תשלול ממני את האפשרות להיות אמא במדינת ישראל,העלויות של הטיפולים גם במימון קופות החולים לא זול,אנחנו עוברות טיפולים שמאוד היינו רוצות לוותר עליהן אבל אלוהים בחר שנביא ילדים בדרך הקשה ולא כמו כל אחת. לא כולנו יכולות לממן מכיסינו טיפולים שעלותם היא בין 12,000 ל 15,000 ש"ח לטיפול. מאוד מעניין אותי אם בוצעה איזושהיא סטטיסטיקה לגביי הפריות חוץ גופיות עם היחידות השונות לפני שנקבע שחמש טיפולים יותרו?? ועוד דבר-אני עובדת משלמת ביטוח לאומי ומס בריאות -אני חייבת ואין לי שום אפשרות לברוח מזה ,תוכל להסביר לי מדוע אני משלמת כל כך הרבה כסף ואני לא מקבלת תמורה בעד התשלום ?? אם אצטרך אי פעם דמי אבטלה,אני אקבל פחות,אם אצטרך יותר מחמישה טיפולי פוריות אצטרך להוציא מכיסי,וכל זה הרי העלתם את אחוזי הביטוח הלאומי בחודש שעבר... אז שר האוצר מקווה מאוד שתחזור בך מהחלטה שבעיני היא מבחינת גזרת עקרות על כמה מאיתנו..

 

[7נתי7]

מתפקדת

בת 34 נשואה שלש שנים. בעלי ואני שרתנו בצבא,אפילו היתי קצינה ובעלי ביחידה מובחרת תרמתי למדינה חצי שנת שס"ן וגם היום עובדת במוסד ממשלתי בטח לא פרזיטים כמה מילואים עשית שר אוצר?? כל הבדיקות תקינות,שלי ושל בעלי חמישה מחזורי איאקקלומין שלא צלחו החודש מחזור ראשון של גונלf ןהזרעה באמת מקווה שלא אכביד על קופת המדינה ואקלט החודש שר אוצר נכבד, אתה גם עשיר וגם אבא אולי מספיק לקחת רק מאלו שאין להם??? חשוב על כל הבוחרים הפוטנציאלים שאתה מפסיד כאילו שאנחנו נהנות לעשוק את קופת המדינה ש..סליחה אבל לא אנחנו ממלאות אותה?????? אז תתחיל להיות שם בשבילנו כי אנחנו שמנו אותך ותפקידך לשרת אותנו ולעזור לנו. בתור אחד שניסה לקדם את הבחירה האישית אתה יורה לעצמך ברגל שוב ושוב אם אתה רוצה להתאבד פוליטית,זכותך. אל תהרוג אותנו איתך. למנוע את הסיכוי שלנו להרות זה להרוג אותנו.

 

[לי מ ו ר]

הספור שלנו

אני בת 29 ואישי היקר בן 30. לפני שלוש שנים התחלנו לנסות. לאחר שנה התגלה בעיית זרע (כמות מועטה). עשינו שלוש הזרעות בשילוב איקקלומין וכוריגון. צילום רחם גילה חצוצרה חסומה. עשינו עוד שלוש הזרעות בשילוב זריקות. האיש עבר ניתוח וריקוצלה, שלא הביא את ההטבה המיוחלת. בהפריה ראשונה התגלה שהביציות שלי מופרות רק באיקסי, מה שאומר שכל ההזרעות היו מיותרות לחלוטין. היום אחרי שלוש הפריות אנו עומדים לפני החזרת המוקפאים הראשונה שלי. רק בסבב השלישי, הגענו לכמות יפה של עוברים איכותיים. שני הסבבים הראשונים הניבו 2 עוברים איכותיים בלבד.

 

[talib3]

הסיפור שלנו..

אני בת 27 ובעלי 31 נשואים שלוש וחצי שנים מנסים שנתיים אחרי בדיקות,צילומים ועוד כהנה וכהנה "מטעמים" אני מאובחנת כפוליציסטית, לבעלי יש בעיית זרע, אשר לפי דברי הרופאים רק הולכת ומחמירה. בינתיים אנחנו לקראת הזרעה שנייה,אבל הרופא כבר הכין אותנו שנצטרך לעבור לIVF אחרי הזרעה שלישית,תלוי באיכות הזרע. מאז החדשות הנוראות הללו אני לא רגועה, כול הזמן חושבת מה אם.. מקווה לבשורות טובות.

 

[עמית@]

אני מתפקדת גם

אני בת 25 ובעלי בן 47, לכן מיהרנו להתחיל לנסות- חשבתי על כיתה א', על העתיד. תכננתי בגיל שלושים לאחוז בשלושה זאטוטים ובדוקטורט

אשרי המאמין.. מהר מאוד גיליתי שאחרי הפסקת הגלולות לא קיבלתי מחזור חצי שנה. הבעל התגלה כבעל ספירת זרע אפסית עד לא קיימת- מה עושים? IVF כמובן, מתחילים- שואבים, המון המון ביציות. פוליציסטית קלאסית, בנוסף לכך מסתבר שיש לי בעייה קשה ברירית הרחם, היא לא מתעבה כלל. אי מתאשפזת אחרי כל מחזור שאיבות, עם היפר סטימולציה שפוגעת בראות ועם מים בחלל הבטן. הכשלונות ממשיכים לרדוף אחד את השני, המוקפאים מצטברים אבל אני לא מליחה להגיע להחזרה, כי הרירית לא מתעבה. כל פעם מנסים לעבות אותה עם הורמונים בכמויות מסחריות- לבסוף מנסים מטרודין- ונאלצים לשאוב שוב. 28 ביציות- היפר, אישפוז. באמצע תקופות איומות- חשוכות, וגם הרבה נקודות אור של אהבה וחברות. באמצע עוד טיפולים והיסטוסקופיות לברר מה לעזאזל קורה שם בתוך הרחם. טיפול האחרון הולך מדחי אל דחי- בבכי אי משכנעת את הרופאה להמשיך עם ההזרקות (ההורמונים מסרבים לעלות) בסוף- היפר ואשפוז כמובן. העוברים לא ובים- הרירית עומדת על חמש וחצי ואני מתעקשת להחזיר עוברים. מהטיפול הזה אני חובקת בת. שבוע הבא יש לי פגישה באיכילוב- ילד שני או גזרות כלכליות??

 

[פּוֹנְג]

אין לי סיפור אישי, ואולי גם לא יהיה

לי, אבל אולי גם יהיה. ומכיוון שאני אישה, בגיל הפוריות, (ולא מצליחה להכנס להריון באופן טבעי), אני נאבקת על העתיד שלי.

 

[יעליק27]

מתפקדת../images/Emo70.gif

אני יעליק27 בת 28 נשואה שנה וקצת, ללא ילדים. זמן קצר אחרי ששנשאנו התחלנו לנסות להכנס להריון, בשלב די מוקדם החלטנו ללכת לבדיקות כלליות והתברר שלבעלי יש בעיה מולדת שמשפיעה על איכות וכמות הזרע, מייד הועברנו לטיפול ב ivf. עשינו מחזור טיפולים רגיל אחד,ומוקפאים אחד. אנחנו עכשיו ממש לקראת הטיפול השלישי - מוקפאים! מנסה לא להכניס שום רגשות להתפקדות אבל, הלב כבד מאוד...

 

[חוחית היחידה]

עוד מתפקדת../images/Emo70.gif

נמצאת בטיפולים קצת יותר משנה, אולם מנסה להרות כבר שנתיים, ללא הצלחה עד כה. אני נשואה כבר ארבע שנים ולאחר שעברנו לבית חדש החלטנו להביא ילד, בתחילה ניסינו לבד, אולם לאחר 9 חודשים שלא הצלחנו התחלנו בבדיקות, עד כה נמצא זרע טיפה חלש וכל שאר הבדיקות נמצאו תקינות, אולם יש בעיה בהישתרשות. והנה כמה עובדות יבשות, נסיוננו בטיפולים: 3 הזרעות 3 IVF - נמצא כי אין לנו כלל הפריות ללא איקסי 2 מוקפאים צילום רחם היסטרוסקופיה מאז תחילת הטיפולים השתנתי, משתדלת לשמור על שגרת חיים רגילה ולא לוותר לעצמי, אולם זה לפעמים קשה, קשה מאוד. בלי הטיפולים סיכויינו להרות נמוכים מאוד, ואין שום חוק שבעולם שיכול לקחת מאיתנו את הרצון האינסופי להיות אמא (ולא רק לילד אחד). זה נראה לי לא הגיוני ולא אנושי.

 

[יעליק27]

תוספות...

הרגשתי שלא ממש הדגשתי את הדרך הקשה שאנחנו עוברים וכנראה עוד נעבור, פשוט נראה לי לא מספיק לכתוב רק את העובדות היבשות. מעבר לעובדות שמסרתי מקודם, ישנו היומיום שהוא קשה ומקשה, בדיקות דם ואולטרסאונד בכל בוקר בזמן הטיפול שהרבה פעמים מגביל מאוד בהקשר של העבודה שאליה אני חייבת לאחר, תחושה לא טובה שמקבלים מהבוסים על כך, שלא לדבר על ההיסטרוסקופיה שעברתי בהרדמה כחלק מהפרוצדורה של הטיפול כדי לוודא באמת שאין גם אצלי בעיה, (בדיקה שהיתה לי מאוד טראומטית ועם כאבים קשים מאוד...) לפחות אצלי אין בעיה... אין לנו דרך אחרת להכנס להריון, פשוט אין! ואם היתה כמובן שלא הייתי חושבת "לנצל" את כספי הציבור... זה פשוט מגוחך, הרי אני משלמת מאז ומתמיד מיסים, קופת חולים ובמדינת רווחה זה צריך להיות מספיק, גם אני לא מרגישה שאני צריכה להצדיק את הצורך הקיומי שלי להביא ילדים לעולם! אני רוצה משפחה, בסיסית, שני ילדים,(למרות שלפני שהתגלתה הבעיה רציתי יותר, אבל אני אסתפק גם בשניים אם לא תהיה ברירה). התחושה הקשה הזו שהמדינה לוקחת ממני כל כך הרבה, ודורשת לחרוק שיניים, לא עושה את הדבר הבסיסי ביותר בשבילי - את זה לא אתן שתיקח ממני!!!

 

[ליאן ק]

../images/Emo63.gif שלי

אני נשואה 3.5 שנים, ניסינו להיכנס להריון 3 שנים, בהתחלה היינו על איקקלומין בגלל שאין לי ביוץ טבעי אבל זה גרם לציסטות שהתפתחו לאנדו, עברתי ניתוח לפרסקופיה לשריפת הציסטות בבית חולים איכילוב, והרופא המנתח שרף לא רק את הציסטה אלא גם חלק מהשחלה השמאלית שלי, מה שגרם לי לבייץ בעזרת תרופות רק בצד אחד, וגם שם היו לי ציסטות, בבדיקות זרע הראו שלבעלי אין בעיה, אבל רק אחרי שניסינו את כל הדרכים, וסבלנו וכאבנו כל פעם לקבל שלילי, התחלנו IVF ושם בפעם הראשונה התגלה הבעיה של בעלי, הזרע לא מפרה את הביציות , רק ע"י מיקרומניפולציה, וגם אז לא תמיד יצר עוברים באיכות טובה, נכנסנו להריון ב IVF השלישי, ובטוחים שנצטרך לעבור עוד טיפולים בעתיד, בשביל לבנות את המשפחה שאנחנו רוצים. ישנם מקומות בעולם שנהוג להביא ילד אחד לעולם מתוך בחירה ואולי שתיים, אבל פה בארץ, במיוחד שאנחנו לא יכולים לתת לאוכלוסיה הערבית להיות יותר גדולה משלנו, אנחנו מביאים עולים חדשים, וצריך לעודד ולעזור להביא לפחות שתי ילדים למשפחה. המצב הכלכלי בארץ גם ככה קשה לכולנו אי אפשר לגזור עלינו להיות עקרים בגלל שאין לנו כסף לטיפולים. לנו התמזל המזל ואני בהריון אבל ישנם אלפים אחרים שעדיין מנסים וכואבים.

 

[מרב של ערן]

אני מקווה שהסיפור שלי לא ישים רגל

למאבק. אני בת 33 עוד מעט בעלי בן 30 (לא, זו לא טעות). בעיית הפריון שלנו בלתי מוסברת. אחרי שנה של ניסיון טבעי, עברנו את כל מסכת הייסורים הנדרשת, את כל הבדיקות הנדרשות כדי להגיע אחרי שנה שלמה להפריה חוץ גופית. עד להפריה עברנו 9 טיפולים. עשינו 3 בפריות מבחנה. בראשונה נשאבו 6 ביציות מתוכן נוצרו 3 עוברים. ההריון לא נקלט. בהפריה השניה נשאבו 9 ביציות, נוצרו 6 עוברים ושוב אף אחד לא נקלט. בהמתנה להפריה הבאה הספקנו לחוות את רגע המשבר הגדול ביותר בחיינו הזוגיים, צניחה נפשית אדירה שהביאה אותי להחליט שצריך לטפל גם בנפש המוכה. הצטרפתי לסדנת תמיכה במטופלות פוריות, רגע אחד לפני שהיה מאוחר מדי. במקביל נרשמנו לאימוץ. החלטנו לתת עוד צ'אנס אחד להפריות ואז לקחת פסק זמן. בטיפול השלישי נשאבו 14 ביציות מתוכן נוצרו 7 עוברים. מארבעת העוברים שהוחזרו לרחם נקלטו שניים. בשבוע עשירי עובר אחד הפסיק להתפתח. העובר השני הוא היום האור והשמחה של חיינו. בעוד שבוע וחצי אני חוזרת למח' ה-IVF. אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור שוב את כל מסכת הייסורים בגלל היותנו בלתי מוסברים. אני נכונה לעבור שוב את כל המסלול, אלא שכרגע אני בכלל בספק אם יתאפשר לי לעבור אותו או שמא נגזר עלי להיות אם לילד אחד רק מפני שהטבע לא חנן אותי ביכולת המופלאה להרות בקלות.

 

[אמאלולי]

מצרפת את מה שכתבתי כדי

לשמוע מה דעתכן לפני שאשלח...

 

[כצי]

מתפקדת

אני בת 32, ובעלי גם. כשהיינו בני 27 החלטנו להביא ילד לעולם. אחרי למעלה משנה היינו בשלים להודות שאולי יש איזו בעיונת. בדיקות ועוד בדיקות וצילומים וכו' ו- אין הסבר מתחילים טיפולים. 3 שנים אח"כ, 7 מחזורים ו- 3 IVF , ושלל בעיות שהתגלו בדרך (כמו שלכל ביצית נכנסים 3,4,5 זרעונים) נקלטתי. היום אני חובקת ילדון מתוק להפליא בן 7 חודשים שהתפתח כנגד כל הסיכויים מהפריה יחידה והתחלקות מוטלת בספק. האם לא אוכל לתת לבני אח ו/או אחות?

 

[שלומית פ]

והנה ההודעה שלי + השתתפות שלי במאבק

טוב בננות, אני לא יודעת האם כולן זוכרות אותי או מכירות אותי - אני די ותיקה בנושא אך בפורום הזה השתתפתי רק בחצי שנה האחרון וחשוב לי להגיד שמצאתי בית מדהים כאן ולמרות הכל אני עדין לא עוזבת ועדין מתעדכנת מידי יום עם הידיעות. טוב אז אחרי IVF נוסף זה קרה גם לנו ואנחנו בהריון, מאוד חששתי מהודעה שלי כאן ואז חזרה ממנה כי כבר חוויתי בעבר הריון כימי, ולא רציתי להודיע לחינם על הריון, אבל כיום זה אכן כבר יותר מוחשי ואמיתי (ואני עדין לא תופסת את זה), אבל בננות מה שקורה במדינה שלנו מזעזע גם אותי ואני רוצה להיות שותפה מלאה למאבק כי גם אני עברתי דרך לא דרך עד שהגעתי הלום, והדרך עדין לא קלה לפני. אז הנה הסיפור שלי - נשואה (בחודש הבא) 4 שנים, מנסים להרות 3 שנים ו-3 חודשים. השנה הראשונה נמרחה לנו בעזרתה של רופאת הנשים שטיפלה בי דאז בטענה שלפני שנה לא מתחילים לאתר בעיות. השנה השניה נכנסה לה בדלת ובגלל פרוצדורה מסורבלת של הרופאה שלי (שלא היה לה מכשיר אולטרסאונד בחדר) נשלחתי לבצע מספר בדיקות (וגם בעלי), כך עברו להם עוד מספר חודשים (כי לכל מכון יש את התורים שלו, וגם לה = לרופאה שלי היה מאוד קשה להגיע מהר ל"ביקור"), כאשר אותרה הבעיה נשלחנו (אצל הבעל) נשלחנו לאורולוג (שגם אליו התור היה מאוד ארוך). האורולוג הזה בישר לנו חד משמעית כי בעקבות הבעיה שלנו נצטרך לעבור הפריות מבחנה, אך הבשורה עדין היתה קשה וכואבת והתחלנו לעבור מרופא לרופא (היו גם פרטיים) בכדי לשמוע דעה נוספת. בדיעבד אולי טעינו ולא פנינו ישר להפריות, אך אז הכל נראה אחרת. הרופאים שפנינו אליהם טענו שאין אנו צריכים לפנות ישר להפריה וכך נמרך לנו הזמן עוד כשנה לערך. בתקופה הזאת היינו ממש שפני נסיונות של כדורים, בדיקות ועוד... לפני כשנה החלטנו על מעבר לרופא אחר - עליו קיבלנו המלצות חמות וכבר בפגישה הראשונה שלנו איתו הוחלט על התחלת הפריה. ההפריות היו קשות פיזית, נפשית וכמובן כלכלית (למרות שהן היו דרך הקופה). היתה לנו גם הפסקה די ארוכה של כ-6 חודשים למלא מצברים, החזרה לטיפולים היתה מאוד קשה, אבל ידענו שאין לנו ברירה אחרת ורק כך למעשה יהיה לו ילדים בעתיד. אז היום אחרי אין סוף בדיקות, זריקות, רופאים, חוות דעת, מרפאות, מכונים, כדורים, בדיקות דם וגם לא מעט כשלונות אנחנו בהריון, אך לא שוכחים לרגע מהיכן הגענו וכי אנחנו ביום מן הימים עוד נחזור לכאן שוב בכדי להרחיב את משפחתנו, ויודעים כמה המאבק הזה חשוב וקשה ואנחנו איתכן לאורך כל הדרך. מחזיקה לכן אצבעות ובמידה ואתן זקוקות לעוד עזרה תמיד אשמח לתת את הכתף שלי והתמיכה שלי.

 

[שלומית פ]

ואולי כדאי גם להוסיף במכתב הזה...

ואולי כדאי גם להוסיף במכתב הזה (אחת הבנות אמרה זאת כאן מקודם וגם אני חשבתי על כך במקביל) שאם חלילה הגזרה הזאת תתקיים - הדבר יביא בסופו של דבר למצב של עקרות רבת היקף, וכך כמות האוכלוסיה היהודית מול הערבית תקטן, וגם כך אנחנו מוקפים באוייבים במדינתנו, שמאיימים להרוג אותנו בכל יום אז הגזרה הזאת תמית אותנו בקלות יתרה במהרה, והיא תביא למצב שבוא לא יגיעו לעולם עוד ילדים יהודים!!! נ.ב. זאת רק דעתי לתוספת למכתב שישלח גם לעיתונות או לגורמים נוספים אחרים.

 

[hagk]

הסיפור שלנו

אני בת 39 בעלי בן 36, אנחנו בטיפולים כבר שנתיים אינטנסיביות בגלל בעיית זרע קשה פעמיים כבר היינו בהריון ונפסק הדופק בשבוע 8, רק לאחר 3 הפלות המדינה מאפשרת מימון לבדיקות קריוטיפ וקרישיות יתר. כעת אנחנו בטיפול השמיני. חגית