] [אבל זה לא חדש, כבר שבוע וחצי שאני בלי זה.], וזה כולל לעשות פעולות לחניכותיי, לשבת על המחשב קצת, ללמוד, לקרוא, וכל מיני כאלה. בקשר לבשר-נו שוין, שורדים.
אני חולת מוזיקה. לא יכולה בלי. בבית שלי ממש מקפידים על לא לשמוע בספירת העומר וגם בשלשות השבועות. פעם הקפדתי, בשנתיים האחרונות קצת חיפפתי [בעיקר בס"ה] היום אני מנסה לחזור להקפיד, אבל לא יכולה להגיד שלא התפלק לי איזה שיר או שניים. אוף!
סתם, זה לא בסדר, אבל גם אני ככה. למרות שאני לא לא-שומע, אני משתדל למעט. ככל שאתה יותר אוהב מוזיקה, אתה יותר מבין כמה זה חשוב לא לשמוע מוזיקה בימים האלו.
למרות שאמרתי שדווקא בגלל שקשה לי לא לשמוע מוזיקה אז אני מחוייבת יותר להקפיד, כי זה באמת אבל בשבילי. אגב, באחת השנים בתיכון נכתבה לי הערה בתעודה "נא להוריד את האוזניות בזמן השיעור" [יאא! איזו סבתא אני.. ימי התיכון העליזים..]
אני אף פעם לא העזתי לשמוע מוזיקה בשיעור. בתעודה האחרונה שלי הייתה הערה מהמחנך שלי: "בחייאת חורי, תחליף ת'מוזיקה בפלאפון", כי הפאנטון שלי (נו, השיר ששומעים במקום צליל חיוג) היה: "another brick in the wall" של פינק פלויד, הכולל את השורות "we don't need no education" ו- "hey, teacher, leave them kids alone..." ותסלחו לי אם יש שגיאות כתיב, אני גרוע באיות.
לא באמת שמעתי מוזיקה בשיעור. אני?? אין סיכוי. אולי שכחתי להוריד את האוזניות. אבל רק אולי. בכל מקרה ההשערה שלי היא שמרוב שהסתובבתי עם אוזניות [בעצם כמעט אי אפשר היה אפשר לתפוס אותי בלי] בזמן ההפסקות,נסיעות,הליכות וכו' המורה פתחה ראייה סלקיטיבית וראתה אותי ככה בשיעור. בחיי. אני ילדה טובה! עכשיו שאלה הלכתית: אם אני צריכה להתקשר למישהו [מישהו! לא מישהי
] בשלושת השבועות ואני יודעת שיש לו פאנטון, מותר להתקשר או לא?
אני לא אתקשר לחברה במשך 3 שבועות כי יש לה פאנטון? אני לא מתיימרת להיות צדיקה, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להפעיל שיקול דעת הגיוני. ולא, לא על כל שאלה צריך לרוץ ל"שאל את הרב".
אבל לפעמים יש שם שאלות ממש מפגרות. הלוווו!! הקב"ה ברא לנו מוח. למה לא להשתמש בו? לא על כל שאלה שעולה לי אני שואלת. יש קצוש"ע, ויש שכל ישר, בריא והגיוני [טוב, לרובנו יש אחד כזה..]