התסכול חונק.

[צעקה אילמת]

התסכול חונק.../images/Emo101.gif

אוף, אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אולי מהסוף- כבר הרבה זמן אני מסתובבת בתחושה שהכל סוגר עליי, שהכל גדול עליי. בטחון עצמי מתחת לאדמה. מפחדת להעיז, לעשות שינויים ולו גם קטנים, שכ"כ נחוצים בחיי... אני בת -30, נשואה , אמא ל-2. חיי עברו עליי במסלול קבוע וידוע מראש. לא סטיתי ממנו במיל. תיכון-צבא-אוניברסיטה (שאותה לא סיימתי עד הסוף...)-נישואין-ילדים. אני עובדת בהוראה (לא יודעת איך הצלחתי לשרוד בזה...פשלה של משרד החינוך, כנראה...). מעולם לא הייתי טיפוס אסרטיבי, נוטף בטחון עצמי ,בעל נוכחות חזקה. ההיפך הוא הנכון. תמיד נחבאתי אל הכלים,הלכתי עם הזרם,פחדתי להשמיע קול חזק מדי. יש לי גם קשיים ביצירת קשרים, הן חברתיים והן בעבודה והן בחיי הזוגיים. מאד סגורה . מרגישה מגושמת בחברת אנשים. הרבה פעמים מתקשה להישיר מבט אל בן-שיחי. אני זקוקה נואשות לשינוי.זה חזק בי עד כדי כאב פיזי. מאד רוצה לשנות כיוון מקצועי, אבל מ פ ח ד ת פחד מוות. מפחדת ללכת לחברות כ"א, מפחדת להיכשל במבחני מיון, ומעבר לזה, איך לעזאזל ,אני אי פעם אצליח לעבור (ובהצלחה) ראיון עבודה???? חוסר הבטון משתק אותי והתסכול עולה וצומח בפנים ומגיע עד הגרון. איך לומדים להעריך את עצמך? איך לומדים לשדר את זה?

 

[dgrwkl1]

זה מדהים...פשוט מדהים

זה מדהים עד כמה בנאדם ,שלכאורה,יש לו הכל...מרגיש כ"כ חסר ביטחון. ולמה אני מתכוון שאני אומר "יש לו הכל"??? אני מתכוון לעובדה שאת הצלחת להקים משפחה בישראל. לי באופן אישי,מאוד קשה לשמוע (ואפילו להאמין) שישנה אשה משכילה,שהתחתנה,שמצאה בעל אוהב,שהביאה לעולם ילדים--שהיא כ"כ חסרת אונים. אני מציע לך קצת ללכת ולהסתובב ולפגוש בחורות בנות 30 למשל,שאין להן חבר, שלמרות העובדה שיש להן מקצוע וקריירה הן תמיד מרגישות אי נוחות ותיסכול ממצב הסטטוס שלהן "רווקות ללא ילדים". אותן אני יכול להבין כשהן מתוסכלות ונשארות בבית. כשהן לא נהנות ללכת לחגים אצל המשפחה שכל דוד ודודה מציק להן עם השאלות של" רווקה מסכנה" וכו'... לדעתי,ואני בטוח שאת לא מייחסת לכך חשיבות,את הדבר הכי משמעותי בחיים שלך את כבר עשית.(כן כן משפחה ,ילדים אהבה,זה הדבר היחידי שמיליוני אנשים בעולם מחפשים---תיזכרי אפילו בביל קלינטון שלמרות שהיה הבנאדם הכי עסוק בתבל,מצא לעצמו את הזמן לקבל ממוניקה איזה "מציצה" אחת או שתיים. מה שאומר שחיפש אהבה,ריגושים וכו'.. צאי לעולם.תיפתחי תשבי מול המראיינת בכ"א ותמלאי את הטופס בגאווה: נשואה+ילדים זה הרבה יותר מרשים ,אילו מצבך היה "רווקה בגיל 30".אז באמת אולי היתה לך סיבה להרגיש נחותה,מדוכאת,חסרת ביטחון וכו'... יש לך יותר ממה שאת חושבת..והלאה..צאי לדרך

 

[צעקה אילמת]

בעל זה לא הכל.

אני יודעת, ידידי, שיש דברים שאני ברת מזל בהם. וילדיי הם בראש הרשימה. אבל זה לא הכל בחיים. העצמיות לא נעלמת כששמים טבעת על היד. אני לא משווה את עצמי לרווקות בנות 30....להן יש את הבעיות שלהן , זה לא בהכרח סותר את העובדה שגם לי יש משלי.....

 

[גרא.]

צעקה אילמת,פנייתך מעידה על מצוקה

בתחום החברתי,הבינאישי,האופיינית במיוחד לכאלה הסובלים מחרדה חברתית. זה לצד חוסר הבהירות,בשאלה הממוקדת כבר בגיל צעיר יותר, מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה..חלק מהתשובה כבר נתת בבחירה שלך להקים משפחה,להיות אם לשני ילדים. אבל החלק האחר, במה שנוגע להגשמה העצמית שלך, כפי שהוא קיים היום, מפריע, מתסכל,חסר תוחלת,עניין ומוטיבציה..את עובדת בעבודה שאינה מענינת אותך,מרגישה שאת בכלל לא ממוקמת בעבודתך מרצונך,כנראה מאד שחוקה,חשה שאת רוצה לשנות כיוון..אבל מפחדת..מפחדת מבחינות מיון, מראיון עבודה,חשה חסרת בטחון,ומתוסכלת כלשונך עד הגרון..דניאלה,שתי הבעיות המרכזיות בחייך ניתנות לפתרון,אם אכן את סובלת מחרדה חברתית (לשם כך ממליץ שתמלאי את שאלון ליבוביץ לחרדה חברתית הנמצא במאמר חרדה חברתית בקובץ המאמרים בפתיח לפורום), אם אכן זו הבעייה..את יכולה דרך פנייה לרופא המשפחה, יתכן גם לפסיכיאטר לקבל טיפול תרופתי, העשוי מאד לעזור.את יכולה לגם להעזר בטיפול אישי, או קבוצתי בסדנא המתמקדת בחרדה חברתית.לגבי שינוי הכיוון המקצועי, ההתחלה, אינה בסדרת ראיונות כושלים אולי לקבלת עבודה. אלא בהחלטה שאת בכלל צריכה לדעת סוף סוף,מהו המקצוע המתאים לך ביותר..כבר אמרת,את האונ' לא סיימת, התגלגלת להוראה, שלדעתץ אינה מתאימה לך כלל..אז מה כן?? ולכן המלצתי לך להבחן תחילה באחד מהמכונים המתמחים בכך,בבחינה שתעריך את הכשרים, הנטיות ורמת השאיפות לך..אלה סדרת בחינות שבסופן, שיחה עם פסיכולוג/ית המכון,שימליץ/תמליץ בפנייך על תחומי העיסוק המתאימים לך..מכאן.תוכלי לפנות לקורס הכנה קצר לבחינות מיון שמכין אתך גם לראיון.. כל הצעדים הללו מיועדים להעלות את רמת הבטחון העצמי שלך,את רמת ההערכה העצמית שלך, שלפי שעה מאד נמוכה..אם וכאשר זה יקרה, לא יהיו צפויים לך אותם פחדים,ורגשות תסכול צפויות בדרכך למציאת מקום עבודה..הדרך האלטרנטיבית לכל זה, היא כמובן באמצעות טיפול פסיכולוגי..אבל לך כבר אין בלנות, כנראה בצדק..לכן כדאי לך לפחות לחשוב על הכיוון שהצעתי לך.

 

[צעקה אילמת]

תודה לך גרא

עניתי על השאלון.... התוצאות גבוליות, בין חרדה מתונה לבולטת...(62) הבעיה היא שאם היה לי כ"כ הרבה כסף להומיא על מבחנים והכוונים...לא הייתי מחפשת עבודה...

אני הולכת למטפלת, מה שהתחיל כטיפול זוגי ונמשך כיחיד . אך התחום הזה עדיין תקוע אצלי, חוסר ההערכה העצמית, אי אמון ביכולותיי. לעיתים אני ממש מבוהלת מחוסר האונים שלי...הוא נראה כ"כ עצום שלעולם לא אצליח לצאת ממנו...

 

[נימינום]

הי צעקה...

אני לא מתיימר להיות פסיכולוג בגרוש אלא רק להגיד לך שיש עוד המון אנשים שחווים את הבעייה שתארת במידה זו או אחרת...גם אני כנראה. לכאורה נדמה שיש לך הכל, ובעצם בפנים מרגיש ריק וחלש, שאין יכולת להתמודד, תחושת כשלון או אכזבה מעצמך. חייבים להתמודד פשוט כי אין ברירה וזה קשה. כנראה שאת מפנה המון אנרגיה לביקורת עצמית, מה שמשאיר מעט מאוד כוח נפשי להתמודדות עם הסביבה. הדבר הפשוט לומר לך יהיה "תפסיקי לבלבל את המוח ותתחילי לחיות את החיים בכיף" אבל אני יודע שזה בלתי אפשרי מהמקום בו את נמצאת, את צריכה לבנות את עצמך לאט לאט ולא להתייאש. איך עושים את זה??? אני עצמי זיהיתי שהמראה החיצוני שלי מפריע לי, משקל עודף, גוף רופס עמידה לא יציבה. לקחתי את עצמי בידיים איך כתבת "אני זקוקה נואשות לשינוי" השלתי כ15 ק"ג ממשקלי במקביל עם עבודה בחדר כושר, וזה כבר העלה לי את הבטחון פלאים. אני עדיין סובל מבטחון עצמי יחסית נמוך והייתי שמח להתבלט קצת יותר אבל המפתח לזה הוא בידיים שלנו. אם יש לך נקודת תורפה כזאת או אחרת אולי זה כיוון טוב להתחיל.אין תרופות קסם ואין עצה שתהפוך אותך לאדם אחר בין לילה. שאלה אם אפשר... האם את מרגישה צורך לרצות את הסביבה? חשוב לך מה אומרים עליך ומה חושבים עלייך? האם מחמאות קטנות מהסביבה גורמות לך להרגיש ממש מצויין וביקורת זורקת אותך לקרשים? אגב, אני מתרשם שמשרד חינוך לא עשה פשלה כזאת גדולה

 

[גרא.]

צעקה אילמת,את כמובן לא צודקת לדעתי

כמובן.סטיפור חייך שאינו ארוך,מגלה פעם אחר פעם,חוסר ספוק ממה שאת עושה כיום,והמון פחדים וחששות מפני מה שאת רוצה מאד לעשות בעתיד..ספוק בעבודה הגשמה עצמית, אינם סתם מילים,אלא מציאות שבהעדרה, החיים לעיתים חונקים חסרי משמעות ותוחלת..הם נמשכים בכוח האינרציה (התמדה),אבל בינינו,זה לא מספק בשום קריטריון..כאשר תוצרי הלוואי השליליים, עלולים לבסוף לגרום למשבר, ולנפילה לעיתים לא הפיכה (לא רוורסבילית)..במילים אחרות, חושב שכן כדאי לעשות את המאמץ לפחות כדי לדעת אחת ותמיד איזו עבודה , או תחום עיסוק, יכולים להעשיר,ולתת לך תחושה של הגשמה עצמית, ספוק והערכה עצמית גבוהה..אבל זו בחירתך..כיוון שיש לא מעט עבודות משעממות, פרט לחינוך..את יכולה ,אם תעברי את מבחני המיון והראיונות,לנסות שוב ושוב עבודות מזדמנות משעממות או פחות. אם בזה את רוצה. אדרבא. לגבי האפשרות שאת סובלת מחרדה חברתית,בין מתונה לבולטת..כיוון שאת כבר נמצאת בטיפול, כנראה שיחתי..אולי כדאי לך להתייעץ עם רופא המשפחה או פסיכיאטר, לגבי האפשרות לקבל טיפול תרופתי..ולו רק קצר מועד.

 

[לטאה ירוקה]

שאלה לגרא

קראתי בעניין את חילופי הדברים בינך לצעקה אילמת ורציתי לשאול בעניין נפילה לא- הפיכה - למה הכוונה? ומתי זה קורה? האם יש באפשרותך להרחיב או להפנות למאמר? זה פשוט נשמע קצת מדאיג והייתי רוצה לדעת איך להזהר מזה...

 

[פריכונית]

חוצפה !../images/Emo2.gif

ציטוט: "זה הרבה יותר מרשים ,אילו מצבך היה "רווקה בגיל 30".אז באמת אולי היתה לך סיבה להרגיש נחותה,מדוכאת,חסרת ביטחון וכו'..." כל הכבוד ! תודה רבה ! תוסיפי לנו, הרווקות המכוערות והבודדות עוד טיפת תרעלה לכוס המלאה שלנו בלאו הכי. הלו, זה פורום ייעוץ פסיכולוגי ? נישואים או רווקות לא משפיעים על בעיות במצב הנפשי האישי - כי כשלא טוב, לא משנה אם יש בעל ומשפחה, או חיי חופש וקריירה. טוב שלא הצעת לה להתגרש, כדי שמצבה האישי יתאים למצבה הנפשי !

 

[גרא.]

לטאה ירוקה,מצבים בלתי הפיכים,

עשוי למשל להיות מצב בו אדם בדכאון חמור, לא מוצא טעם לחייו, ומתאבד.. מצב אחר,יכול להיות,כשאדם נקלע למשבר פסיכוטי חריף, כלומר מחלת נפש ;;;; המאופיינת על ידי פגם קשה בהערכת המציאות.מעריך בצורה שגוייה את דיוק מחשבותיו ותפיסותיו ומתמיד בטעויות הללו גם נוכח עדויות סותרות.מצבים פסיכוטיים הם למשל,מאניה דיפרסיה,פארנויה,סכיזופרניה ועוד. כאלו שסיכויי הפרוגנוזה (ההחלמה כוללת מהם), נמוכים מאד.ויש עוד אפשרויות, אבל,למה להפחיד עוד ועוד.

 

[אוהבת האחת]

צעקה אילמת

ראשית,תודה על כנותך ועל דברייך. המצב שאת מתארת פתיר לחלוטין. נסי לקרוא את אחד הספרים הבאים: לחיות מתוך שמחה כוחו של התת מודע הכח טמון בתוכך אתה יכול לרפא את חייך ו/או כולם. נסי גם להכנס לאתר: WWW.GREATDAY.COM יש שם המון דברים מרגיעים,נוסכי ביטחון ויוצרי מוטיבציה לשינוי: מצגות-THE RIGHT NOW PRESENTATION וגם EVEN NOW מסרים מילוליים יומיים [באנגלית] תמונות+מסר מילולי-INSPIRING IMIGES הדבר הכי חשוב לזכור הוא: השינוי צומח בהדרגה-כמו זרע שנטמן באדמה והופך ברבות השנים לעץ חסון וירוק-עד. דרושים להצלחה:סובלנות,התמדה ואמונה . אני יודעת שתצליחי.

 

[צעקה אילמת]

תודה, אוהבת האחת

אתעניין בספרים האלה. אני קצת חוששת מכל הנושא הקרוי "טיפול תרופתי"...מפחדת מתופעות הלוואי, בשליטה שלהם עליי, באפשרות של התמכרות ותלות בכדורים. האם לא ממהרים מדי לשלוח לבית מרקחת?? התחלתי לקחת כמה קורסים של מודעות עצמית, ובאמת רוצה לקרא ספרים .בנושא...אולי אוכל "לעזור" לעצמי לבד....האם ,לדעתך, גרא, זה אפשרי? (בד בבד אני ממשיכה ללכת למטפלת, שהגעתי אליה אמנם, כמטפלת זוגית, אך ממשיכה לבד ונוצר קשר טוב ופתוח.) אם כן, אשמח להמלצות על עוד ספרים בנושא בטחון עצמי, אסרטיביות ומודעות עצמית. שבת שלום

 

[צעקה אילמת]

../images/Emo32.gif בנוגע למסרים האישיים...

אני רואה שקיבלתי כמה מסרים (מאז שנכנסתי הנה) אבל אני לא מצליחה לקרוא אותם, כי יש לי עוד שם משתמש--ולא מצליחה להחליף. אז אם מישהו שלח ולא עניתי-מתנצלת .(אולי דרך אימייל..) ובכל אופן, תודה על תשומת הלב ,ההתעניינות והתגובות.