התנתקתי
הלכתי לארוז את ביתי.. כן נזרקתי גם אני החוצה.. צוות הפינוי כבר היה בדרכו אליי שני חיילים ושתי קצינות ורב סרן כל כך הרבה אנשים ואני מה? אפילו לא טוראי כמעט כלום ושולחים לי אוגדת קצינים. התחלתי להתווכח עימם.. לא הסכמתי להתפנות.. בכיתי סירבתי להתנתק מעשר שנות חיים ההולכים ומתקפלים לתוך ארגזי לחם צהליים.. הקצינה הבלונדית, הדס ביקשה לעזור לי לארוז.. לא היה לי כח לסרב היא החלה במלאכת האריזה ואני קפאתי לאיטי בתוך פוף סגלגל. לא יודע מתי שאר החיילים נעלמו ונשארנו שנינו אני והדס והיא שרה לעצמה כאילו היא בכוכב נולד ולא באמצע גירוש.. שאלה על אשתי על ילדיי ואני בקושי עניתי.. שאלה אם אפשר לשתות והלכה למקרר הוציאה שני בירות ופתחה אותם עבורינו. התיישבה לידי והניחה את ידה עליי כאילו בטבעיות. שלחה את אצבעותיה ומחתה את דמעותיי, החלה להשקות אותי בבירה הצוננת ובכתה איתי יחד על עלומיי, על בתי על עולמי, על חלומותיי,פחדיי,תקוותיי. שלחתי ידי למחות דמעותיה, היא אחזה באצבעי והכניסה אותה לפיה , החלה לינוק, ללקק למצוץ ולגרגר.. לא יודע מה עבר עליי, אך הלחץ של החודשים האחרונים השפיע עליי. היא קמה ונעלה את הדלת חזרה וישבה לידי ביקשה ממני לשכב והחלה לעסות את קרקפתי שכמותיי, פניי שערי. ואני השמעתי נהמות של בלבול ועונג יחד. לא ידעתי על מה לחשוב והיא ידעה היטב מה לעשות. פרמה את בגדיי, תחתוניי והחלה למצוץ את איברי מצצה וינקה את הכיפה את מקור העונג, את לשדי ומיציי.. זעקתי בתחנונים שלא תמשיך אך היא בשלה לא הרפתה עד שבא העונג המיוחל. ואז נשכבה לידי משחקת ומורחת את הזרע החם שניתז לכל עבר.. שאלה אם אני רגוע עניתי שכן.. ואז היא קמה הורידה את חולצתה ופתחה את החזייה. לעניי נגלה מראה מלהיב שני שדיים ניצבים זקופים וזקורים עם פטמות חומות בולטות כמו המכ"מ בחוף הים בקטיף. ואז היא שאלה אותי האם היית מוותר על ביתך תמורת שני שדיים אלו? עניי הרטובות מדמעות ועונג ענו ברצינות תהומית ממש לא.. אני אוהב שדיים אך הבית הוא העוגן לאהבה.. ואז היא הגיחשה לפי את שדה הימני שהחל מיד את הרטט.. ינקתי וינקתי כאילו אני יונק את מנת החמצן האחרונה.. לפתע החלו קריאות מהדלת של צוות המפנים ואז הדס אמרה אל תפרצו את הדלת אנחנו כבר מסיימים לארוז ויוצאים..
הלכתי לארוז את ביתי.. כן נזרקתי גם אני החוצה.. צוות הפינוי כבר היה בדרכו אליי שני חיילים ושתי קצינות ורב סרן כל כך הרבה אנשים ואני מה? אפילו לא טוראי כמעט כלום ושולחים לי אוגדת קצינים. התחלתי להתווכח עימם.. לא הסכמתי להתפנות.. בכיתי סירבתי להתנתק מעשר שנות חיים ההולכים ומתקפלים לתוך ארגזי לחם צהליים.. הקצינה הבלונדית, הדס ביקשה לעזור לי לארוז.. לא היה לי כח לסרב היא החלה במלאכת האריזה ואני קפאתי לאיטי בתוך פוף סגלגל. לא יודע מתי שאר החיילים נעלמו ונשארנו שנינו אני והדס והיא שרה לעצמה כאילו היא בכוכב נולד ולא באמצע גירוש.. שאלה על אשתי על ילדיי ואני בקושי עניתי.. שאלה אם אפשר לשתות והלכה למקרר הוציאה שני בירות ופתחה אותם עבורינו. התיישבה לידי והניחה את ידה עליי כאילו בטבעיות. שלחה את אצבעותיה ומחתה את דמעותיי, החלה להשקות אותי בבירה הצוננת ובכתה איתי יחד על עלומיי, על בתי על עולמי, על חלומותיי,פחדיי,תקוותיי. שלחתי ידי למחות דמעותיה, היא אחזה באצבעי והכניסה אותה לפיה , החלה לינוק, ללקק למצוץ ולגרגר.. לא יודע מה עבר עליי, אך הלחץ של החודשים האחרונים השפיע עליי. היא קמה ונעלה את הדלת חזרה וישבה לידי ביקשה ממני לשכב והחלה לעסות את קרקפתי שכמותיי, פניי שערי. ואני השמעתי נהמות של בלבול ועונג יחד. לא ידעתי על מה לחשוב והיא ידעה היטב מה לעשות. פרמה את בגדיי, תחתוניי והחלה למצוץ את איברי מצצה וינקה את הכיפה את מקור העונג, את לשדי ומיציי.. זעקתי בתחנונים שלא תמשיך אך היא בשלה לא הרפתה עד שבא העונג המיוחל. ואז נשכבה לידי משחקת ומורחת את הזרע החם שניתז לכל עבר.. שאלה אם אני רגוע עניתי שכן.. ואז היא קמה הורידה את חולצתה ופתחה את החזייה. לעניי נגלה מראה מלהיב שני שדיים ניצבים זקופים וזקורים עם פטמות חומות בולטות כמו המכ"מ בחוף הים בקטיף. ואז היא שאלה אותי האם היית מוותר על ביתך תמורת שני שדיים אלו? עניי הרטובות מדמעות ועונג ענו ברצינות תהומית ממש לא.. אני אוהב שדיים אך הבית הוא העוגן לאהבה.. ואז היא הגיחשה לפי את שדה הימני שהחל מיד את הרטט.. ינקתי וינקתי כאילו אני יונק את מנת החמצן האחרונה.. לפתע החלו קריאות מהדלת של צוות המפנים ואז הדס אמרה אל תפרצו את הדלת אנחנו כבר מסיימים לארוז ויוצאים..