התנשאות ?
- פותח הנושא Mנטה
- פורסם בתאריך
תשובה
איך אני יכולה להאמין במשהו שהוא לא אמת מבחינתי? הרי אני לא אגיע למסקנה כלשהי אם אני לא חושבת שהיא אמיתית. מחר אני אשנה את המסקנה אבל עדיין הדעה שלי תהייה תמיד צודקת כלומר אמיתית. אני לא יכולה לחשוב: התפוח הוא אדום אם אני יודעת ומאמינה שהתפוח הוא ירוק. אם אני הגעתי למסקנה שהתפוח הוא אדום, סימן שמבחינתי אין שום סיבה בעולם שהתפוח לא יהיה אדום. הוא אדום. יתכן ואמצמץ ואמחא כפיים ופתאום התפוח יהיה כחול ואז אני אגיע למסקנה שהתפוח הוא כחול ולא אדום. בכל מקרה אני צודקת. התפוח היה אדום ועכשיו הוא כחול.
איך אני יכולה להאמין במשהו שהוא לא אמת מבחינתי? הרי אני לא אגיע למסקנה כלשהי אם אני לא חושבת שהיא אמיתית. מחר אני אשנה את המסקנה אבל עדיין הדעה שלי תהייה תמיד צודקת כלומר אמיתית. אני לא יכולה לחשוב: התפוח הוא אדום אם אני יודעת ומאמינה שהתפוח הוא ירוק. אם אני הגעתי למסקנה שהתפוח הוא אדום, סימן שמבחינתי אין שום סיבה בעולם שהתפוח לא יהיה אדום. הוא אדום. יתכן ואמצמץ ואמחא כפיים ופתאום התפוח יהיה כחול ואז אני אגיע למסקנה שהתפוח הוא כחול ולא אדום. בכל מקרה אני צודקת. התפוח היה אדום ועכשיו הוא כחול.
רגע רגע, את קופצת למסקנות נטולות
בסיס. למה אם זה נמשך זמן רב מדי - את מסיקה שהאדם חלש אופי או חסר ענין ? בדקת את זה ? עשית מחקר ? או שאת מסיקה את זה באופן אמפירי מעצמך ? יש אנשים שעובדים לאט יש כאלו שמהירים, יש כאלו שכל דבר הוא בדמם ועד שהם לא מגבשים דעה הם מרגישים לא טוב עם עצמם, ויש כאלו שהכל אצלם באיזי והם בודקים את כל הנתונים אט אט ורק אחרי שאספו ובדקו הכל מגיעים לאיזשהי משנה סדורה. יש כאלו שדעתם משתנה חליפות לבקרים ויש כאלו שמחזיקים באותה הדעה כל החיים. הדבר הזה מגוון כמו מספר האנשים על פני כדה"א. ולא כל דעה היא צודקת, לא לאותו רגע נתון ולא בכלל. העולם איננו שחור ולבן.
בסיס. למה אם זה נמשך זמן רב מדי - את מסיקה שהאדם חלש אופי או חסר ענין ? בדקת את זה ? עשית מחקר ? או שאת מסיקה את זה באופן אמפירי מעצמך ? יש אנשים שעובדים לאט יש כאלו שמהירים, יש כאלו שכל דבר הוא בדמם ועד שהם לא מגבשים דעה הם מרגישים לא טוב עם עצמם, ויש כאלו שהכל אצלם באיזי והם בודקים את כל הנתונים אט אט ורק אחרי שאספו ובדקו הכל מגיעים לאיזשהי משנה סדורה. יש כאלו שדעתם משתנה חליפות לבקרים ויש כאלו שמחזיקים באותה הדעה כל החיים. הדבר הזה מגוון כמו מספר האנשים על פני כדה"א. ולא כל דעה היא צודקת, לא לאותו רגע נתון ולא בכלל. העולם איננו שחור ולבן.
את לא מבינה אותי כנראה
ואני לוקחת את האשמה עלי, כנראה שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך. אני מסכימה כמובן שאין שחור ולבן, אבל אני מפרידה בין דעה, אמת, וצדק (מלשון צודקת). איך אומר זאת? דעה היא נניח מסקנה של אדם בנושא מסוים (אני מאלתרת כאן). לדוגמא, דעתי בנושא הדגשת ציטוטים נבחרים בספרי פרוזה ושירה. לצורך העניין, דעתי היא או שכן, מותר ורצוי, או שלא, בשום פנים ואופן. או - אני לא יודעת. ומה זה בעצם "אני לא יודעת"? עוד לא הגעתי לידי החלטה, גיבוש דעה וכו'. אם אני אתלבט 8 חודשים, כל יום בסוגיה ולא אצליח להגיע לידי החלטה, כן זה אומר שאני חלשת אופי, כלומר יש לי בעיות בקבלת החלטות. או - שזה לא ממש מעניין אותי ואני לא מקדישה לזה מספיק זמן או מחשבה ואז זה לא משנה. ( כמובן שיש גם דעות באמצע כמו: מותר להדגיש רק משפט אחד בעמוד, או כל וריאציה אחרת, אבל גם היא דעה) אני אתמקד ב"כן" וב"לא". אם כך, נניח שדעתי היא שכן, בהחלט מותר ורצוי להדגיש ציטוטים בספרים. זוהי דעתי ולכן אני צודקת. זה לא אומר שזו האמת המוחלטת, כי האמת היא סובייקטיבית ומשתנה. אבל אני לא יכולה להגיד: דעתי היא שרצוי להדגיש, אבל אני לא צודקת. זה לא משפט לוגי, הטיעון כשל. לכן, בכל מצב שהוא, לא משנה מה תוכן אותה דעה צודקת שלי, הדעה שלי צודקת אחרת אני לא אחשוב אותה. אם מחר אקום בבוקר ואחשוב לעצמי: הממ, למען האמת, אני לא חושבת שזה בסדר להדגיש ציטוטים, אזי תוכן הדעה תשתנה, אבל אני עדיין אהיה צודקת. שוב, התוכן השתנה, אבל מידת הקשר והאמונה שלי בדעה שלי לא השתנה. ושוב לא אוכל להגיד: אני לא חושבת שזה בסדר לסמן בספרים אבל אני טועה. אם אני רוצה להיות פוליטיקלי קורקט אולי אוסיף: אולי אני טועה (אבל בעצם אני לא יכולה להיות טועה, כי מה זה בעצם טועה?) אבל זה רק בגלל שאני מודעת לכך שאולי יום יבוא ואני אקום בבוקר ואחליט לשנות את דעתי. אני מודעת לעובדה שיתכן ואני אשנה את דעתי.ולכן "אני טועה" משמעו - אולי מחר תהיה לי דעה חדשה וסותרת ואז ידמה לי שטעיתי בעבר. אבל בכל מקרה, אני תמיד צודקת, בכל דעה. ואל תבלבלי את זה עם פטרנליזם! אני לא אומרת שאני צודקת ולכן כולם צריכים לשנות את דעתם לפי מה שאני חושבת! אני טוענת שאני צודקת. ואם יש עוד אנשים שמסכימים איתי בנושא אותה דעה, אז גם הם צודקים. ואם יש אנשים שלא - אז הם טועים. והכל יכול להשתנות מחר...
הדר
ואני לוקחת את האשמה עלי, כנראה שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך. אני מסכימה כמובן שאין שחור ולבן, אבל אני מפרידה בין דעה, אמת, וצדק (מלשון צודקת). איך אומר זאת? דעה היא נניח מסקנה של אדם בנושא מסוים (אני מאלתרת כאן). לדוגמא, דעתי בנושא הדגשת ציטוטים נבחרים בספרי פרוזה ושירה. לצורך העניין, דעתי היא או שכן, מותר ורצוי, או שלא, בשום פנים ואופן. או - אני לא יודעת. ומה זה בעצם "אני לא יודעת"? עוד לא הגעתי לידי החלטה, גיבוש דעה וכו'. אם אני אתלבט 8 חודשים, כל יום בסוגיה ולא אצליח להגיע לידי החלטה, כן זה אומר שאני חלשת אופי, כלומר יש לי בעיות בקבלת החלטות. או - שזה לא ממש מעניין אותי ואני לא מקדישה לזה מספיק זמן או מחשבה ואז זה לא משנה. ( כמובן שיש גם דעות באמצע כמו: מותר להדגיש רק משפט אחד בעמוד, או כל וריאציה אחרת, אבל גם היא דעה) אני אתמקד ב"כן" וב"לא". אם כך, נניח שדעתי היא שכן, בהחלט מותר ורצוי להדגיש ציטוטים בספרים. זוהי דעתי ולכן אני צודקת. זה לא אומר שזו האמת המוחלטת, כי האמת היא סובייקטיבית ומשתנה. אבל אני לא יכולה להגיד: דעתי היא שרצוי להדגיש, אבל אני לא צודקת. זה לא משפט לוגי, הטיעון כשל. לכן, בכל מצב שהוא, לא משנה מה תוכן אותה דעה צודקת שלי, הדעה שלי צודקת אחרת אני לא אחשוב אותה. אם מחר אקום בבוקר ואחשוב לעצמי: הממ, למען האמת, אני לא חושבת שזה בסדר להדגיש ציטוטים, אזי תוכן הדעה תשתנה, אבל אני עדיין אהיה צודקת. שוב, התוכן השתנה, אבל מידת הקשר והאמונה שלי בדעה שלי לא השתנה. ושוב לא אוכל להגיד: אני לא חושבת שזה בסדר לסמן בספרים אבל אני טועה. אם אני רוצה להיות פוליטיקלי קורקט אולי אוסיף: אולי אני טועה (אבל בעצם אני לא יכולה להיות טועה, כי מה זה בעצם טועה?) אבל זה רק בגלל שאני מודעת לכך שאולי יום יבוא ואני אקום בבוקר ואחליט לשנות את דעתי. אני מודעת לעובדה שיתכן ואני אשנה את דעתי.ולכן "אני טועה" משמעו - אולי מחר תהיה לי דעה חדשה וסותרת ואז ידמה לי שטעיתי בעבר. אבל בכל מקרה, אני תמיד צודקת, בכל דעה. ואל תבלבלי את זה עם פטרנליזם! אני לא אומרת שאני צודקת ולכן כולם צריכים לשנות את דעתם לפי מה שאני חושבת! אני טוענת שאני צודקת. ואם יש עוד אנשים שמסכימים איתי בנושא אותה דעה, אז גם הם צודקים. ואם יש אנשים שלא - אז הם טועים. והכל יכול להשתנות מחר...
ציטוט מ"יער נורווגי" על ההתנשאות
כן כן, נכנעתי ללחץ חברתי של חברי הפורום והשאלתי מהספריה. אודה לאנשים שהמליצו עליו, בינתיים מתגלה כחביב למדי (מעבר קצת חד מאנה קארנינה... אבל כנראה זה בדיוק סוג הספרים שהייתי צריך עכשיו.) ככל שלמדתי להכיר אותו הלך נגסווה והצטייר כטיפוס משונה. ... היה לו עקרון שלא לקחת ליד ספר של מחבר שטרם חלפו שלושים שנים מאז מותו. אני יכול לסמוך רק על ספרים כאלה, הוא אמר. "לא שאני לא יכול לסמוך על הספרות המודרנית, אבל חבל לי לבזבז זמן יקר לחינם על ספרים שלא עברו את טבילת הזמן. החיים קצרים." "אז איזה סופרים אוהב מר נגסווה?" התעניינתי. "באלזאק, דאנטה, ג'וזף קונראד, דיקנס," הוא שלף על המקום. "סופרים לא הכי עדכניים, מה?" "לכן אני קורא אותם. אם אקרא רק אותם ספרים שאחרים קוראים, אני אהיה מסוגל לחשוב רק כמו האחרים. זה מתאים לפרובינציאלים ולבורים. בן אדם עם ראש על הכתפיים לא יעשה מעשה כל כך מביש. הנה, ווטנבה, אתה יודע? חוץ ממני וממך אין במעון הזה אפילו אחד עם טיפת שכל בראש. כולם שווים לזבל." חתיכת התנשאות מה(או שלא?) אך לגופו של ענין... האם יש מי מחברי הפורום שמזדהה עם אמירה זו? אודה שהיו תקופות שחשבתי ככה, אבל נתקלתי ביותר ויותר אנשים שלא קראו כלום מעבר לרם אורן וכו' שהם לחלוטין לא טפשים והרבה יותר מצליחים ממני. פשוט קריאת ספרים היא לא אחד מתחביביהם. ניתן לטעון שעדיין זה אומר שרמתם האינטלקטואלית איננה גבוהה במיוחד(גם אם הם למשל מצטיינים במדעי החיים), אבל בדור שלנו יש כבר כל הרבה אנשים שבקושי קוראים... שלדעתי זוהי אמירה גורפת מדי.
כן כן, נכנעתי ללחץ חברתי של חברי הפורום והשאלתי מהספריה. אודה לאנשים שהמליצו עליו, בינתיים מתגלה כחביב למדי (מעבר קצת חד מאנה קארנינה... אבל כנראה זה בדיוק סוג הספרים שהייתי צריך עכשיו.) ככל שלמדתי להכיר אותו הלך נגסווה והצטייר כטיפוס משונה. ... היה לו עקרון שלא לקחת ליד ספר של מחבר שטרם חלפו שלושים שנים מאז מותו. אני יכול לסמוך רק על ספרים כאלה, הוא אמר. "לא שאני לא יכול לסמוך על הספרות המודרנית, אבל חבל לי לבזבז זמן יקר לחינם על ספרים שלא עברו את טבילת הזמן. החיים קצרים." "אז איזה סופרים אוהב מר נגסווה?" התעניינתי. "באלזאק, דאנטה, ג'וזף קונראד, דיקנס," הוא שלף על המקום. "סופרים לא הכי עדכניים, מה?" "לכן אני קורא אותם. אם אקרא רק אותם ספרים שאחרים קוראים, אני אהיה מסוגל לחשוב רק כמו האחרים. זה מתאים לפרובינציאלים ולבורים. בן אדם עם ראש על הכתפיים לא יעשה מעשה כל כך מביש. הנה, ווטנבה, אתה יודע? חוץ ממני וממך אין במעון הזה אפילו אחד עם טיפת שכל בראש. כולם שווים לזבל." חתיכת התנשאות מה(או שלא?) אך לגופו של ענין... האם יש מי מחברי הפורום שמזדהה עם אמירה זו? אודה שהיו תקופות שחשבתי ככה, אבל נתקלתי ביותר ויותר אנשים שלא קראו כלום מעבר לרם אורן וכו' שהם לחלוטין לא טפשים והרבה יותר מצליחים ממני. פשוט קריאת ספרים היא לא אחד מתחביביהם. ניתן לטעון שעדיין זה אומר שרמתם האינטלקטואלית איננה גבוהה במיוחד(גם אם הם למשל מצטיינים במדעי החיים), אבל בדור שלנו יש כבר כל הרבה אנשים שבקושי קוראים... שלדעתי זוהי אמירה גורפת מדי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.