_
כשקראתי את זה אחרי שקראתי אותך מתבטא גם בנושאים אחרים הבנתי את זה דווקא כנסיון לא לדרוך לאנשים על הפצעים כי מה שקורה כאן ובמקומות אחרים זה שכל הזמן אנשים מתלוננים על זה שאנשים לא מבינים שתפקוד נמוך (אוטיזם קלאסי) זה בכלל לא אותו הדבר כמו אספרגר ואז כל הדברים שנכתבים כאן סתם מרגיזים ובכלל לא רלוונטים
הבעייה עם תפשית הלקות זה לא שהיא מעליבה ומזלזלת (ולא ,אוטיזם זה לא כמו לקות ראייה או שמיעה ) אלא שהיא משרה יחס לא נכון שרק מעצים בתורו את הסבל ושולל מהאוטיסט את הזכות לפתרון הראוי לו
כמו שכתבת במקום אחר,ברור שזה לא פשוט לתפוש שהאוטיסט אינו אדם חולה או פגום או לקוי,הרי הוא כל כך אחר,גם תאורטית וגם מעשית דווקא התפישה של האוטיסט כאדם שלם אבל אחר דורשת משאבים שנדמים כאינסופיים,נפשית,פיזית,כלכלית...
והקושי הזה מכפיל את עצמו אם לא ממש מעלה בחזקה עשירית בגלל העובדה שכל התשתיות הציבוריות והחינוכויות והאקדמיות והטיפוליות מגוייסות לעזור רק למי שנכנע להגדרה המבזה והמזיקה הזאת
דעתי ונסיוני הם כשל "שולת מוקשים",שבלא מעט פעמים דווקא מיעוטי התפקוד הם אנשים עם תפישת עולם מדהימה,חדשנית,רגישה וחכמה מאוד אלא שבדיוק משום כך אינם מצליחים לא רק לתפקד אלא גם בקושי לנשום במקומות שהם לגמרי מובנים מאליו ואפילו נעימים מאוד לסביבה הנורמטיבית
אנשים אלה לא מקבלים שום עזרה מהסביבה בדרכם הנורא הכי קשה,אלא רק פסוודו עזרה שעוד יותר מועכת אותם
זה גם מאוד קשור למה שאמרת על גידול ילדים,שילדים מתפקדים הרבה פחות טוב מאתנו,כביכול,הם לא יודעים לקנות בסופר ולא לנהוג באוטו וגם לא להתחנף לבוס בעבודה או לקשקש שטויות רק בשביל להחליק את המבוכה הקיומית
אבל ילדים הם גם הרבה יותר חכמים ורגישים מההורים (זה חוק טבע,מה לעשות,תבואו בתלונות לאלוהים או מוטב לאגו הנפוח שלכם)
אלא מה,בחברה כחנית,בבונית,שלכן שמה בראש ההיררכיה את האדם המתפקד,זה שמרכז כוח להשפיע,זה שיודע להזיז עניינים ולדבר חלקות עם כולם בדיוק בזמן ובטון המתאים,בקיצור את החרא המושלם,הסיכוי להקשבה ותמיכה במשהו יפה ואוהב יותר הוא זעום עד מבוטל,להפך אנשים כאלה לומדים לחיות על דיאטה קפדנית של בעיטות ויריקות והתעלמות ונצלנות מבזה
וכל זה למה ?
כי הם לא יודעים לעשות בדיוק את מה שכולם עושים ובאותו הקצב ובאותה הצורה
וכמו שכתבת יפה בתגובה הקודמת שלך אז מאוד יתכן שדווקא משום כך מסתתר בלא מתפקדים,מתחת להררי הסבל והטינה והמצוקה והתסכול...אפשרות לא ממומשת לקיום שהוא עצמאי באמת,יצירתי באמת,ואולי אפילו ישמרנו השם מעט אוהב
כל הדברים האלה הרי ניכרים מתצפית באוטיסטים,יש לא מעט אנשים שמסוגלים לראות את זה ולהרגיש את זה
אבל בשביל לחיות את זה צריך להאבק גם באקדמיה שקיבלה מנדט אני לא יודע בדיוק ממי לכפות את בורותה באלימות שהיא גרועה אפילו מרצח
גם במציאות היומית שלפחות כיום רחוק שנות אור מהדרך שבה אוטיסטים חווים את המציאות
ואת כל זה צריכים לעשות אנשים שגם ככה יש להם קשיי תפקוד
והטיפול הוא כמובן הכי שטחי ולכן הכי קטלני
בגלל שכאמור,המתפקדים משתבחים ביכולתם הבבונית אז דבר ראשון כולם מתגייסים להחזרת התפקוד,להקניית כלים,איך לנסוע באוטובוס ואיך לרחוץ כלים ואיך לאכול ואיך לדבר
בעוד שרק טיפה קטנה,קטןטנה,זעירונית של יחס שהיה מאפשר לאוטיסט להבחין שהוא כאן והוא קיים ויש מי שרואה אותו באמת ומרגיש אותו באמת היה נותן לו יכולות תפקוד מדהימות בהחלט ואפילו מעבר להן
זה כל הקטע
וזה מה שכל כך מתסכל וכואב
מתחילים מהסוף במקום להתחיל מהתחלה
ואז קודם כל מפעילים כימוטרפיה נפשית הכי קטלנית בעולם אם דרך סמים שעוצמתם יכולה לחסל עדר פילים ועד לשיטות אילוף שהיו מקפיצות הודעות לעיתונות מטעם פעילי הזכויות לחיות ואז אחרי שהילד נקי לגמרי מגרורות זהותו המקסימה בטירוף אפשר להתחיל לשתול בו בתהליך מייסר שיכול לקחת גם חיים שלמים זהות בדוייה,כזאת שדומה יותר לזהות הנורמטיבית,להפוך אותו לחיקוי חיוור של התנהלות שמגלמת בתוכה בדיוק את כל מה שהכי רע לו והכי מזיק לו,מה שבאמת דורש לדפוק לו בראש שוב ושוב כללים והתנהלויות שהן לגמרי ספונטניות לבבונים
כמו שתקווה כתבה כאן,קודם כל מלמדים אותו את המקרה הפרטי ואז בתהליך של שנים מלמדים אותו איך להכליל מהמקרה הפרטי,והתוצאה,ראו זה פלא,כמעט כמו בן אדם אמיתי,לא ממש,אבל כמעט,פינוקיו למד ללכת(אם כי בגלל שנשארה בו עוד גרורה אחת של האדם האמיתי שהוא פעם היה ופעם היה צריך להיות אפו כמובן מתארך כל פעם שהוא משקר,ומי שחווה אספי משקר יודע בדיוק על מה שאני מדבר)
כמובן שהרבה יותר יעיל ואנושי ומוסרי וגם נכון מבחינה מדעית ורפואית זה פשוט להקשיב ולנסות להבין ולקבל את הדרך שבה האוטיסט מכליל(שהיא דרך מדהימה ויפה בטירוף) וללתמוך בדרך הזאת וללכת איתו לנסות ללמוד אותי ,ואת עצמך ,דרכה
מה שנקרא בעברית צחה,להתפתח,אבל זה בדיוק הדבר שהכי מחריד את עריצי ההתפתחות,כי התפתחות זה המונופול שלהם,הם יקבעו מתי ואיך ולמה ובאיזה קצב ובאיזה צורה,למה ? כי הם אגוצנטרים ואטומים ופחדנים כמעט לחלוטין
ולזה קוראים רפואה ומדע וטיפול,פעם הבדיחה הזאת הצחיקה אותי היום כבר לא כל כך
לדעתי מה שיכול לעזור להבין שקשיי תפקוד אינם לקות בדיוק זה גם מה שסופר כאן גם על ידך וגם על ידי אחרים וזה הסופניות שבה אוטיסטים מגיבים על דברים והתנהלויות שהן הכי שגורות ומובנות מאליהן
כי הכללה עדינה ורגישה וחכמה זו הכללה שיודעת לחבר את הקונקטי ביותר,את הפרט הכי קטן,לתמונה הגדולה,להבין את הקשר המדהים בין כל מעשה קטן ותנועה זעירה לתמונה הגדולה
זו הכללה שגם מחברת את הערכי להישרדותי וככזאת גם מצביע על מה שהחברה כולה לומדת לאיטה ובדרך הכי ארוכה שבסך הכל למרות שהאינטואיציה אומרת לגמרי ההפך אז בסופו של דבר זה הכי משתלם והכי נכון להיות מוסרי ורגיש ואנושי,אפילו כלכלית וחברתית
ומהתגובות שלך ניכר שגם אתה לגמרי מבין וחווה את זה,איך בשגרה דווקא הנסיגה לאחור כביכול,בשביל להתחשב,לרוב מבוזה בידי הרוב שכל מה שהוא רואה ורוצה זה איך לדרוס אותך כמה שיותר מהר בשביל להתקדם למטרה
ואז כשהוא מגיע למטרה מתברר לו שבסך הכל הוא מבזה את עצמו בשביל לרצות את האנשים שהכי לא סופרים אותו ולכן אין לו טיפת זמן בשביל האנשים שהכי אוהבים אותו והכי זקוקים לו (מה שכמובן הופך אותו לאדם מכובד ועשיר,מבחוץ,רק מבחוץ,אנשים משלים את עצמם שלא רואים להם את החרא בתחתונים,רואים,ואם לא רואים אז מריחים)
ואז,אם הוא עדיין לא אדם רקוב לגמרי הוא מתחיל לעשות יוגה,או מדיטציה,אבל זה כבר לא יעזור הרבה
קשיי תפקוד מבטאים רגישות לא מצוייה להדדיות בין היבטים שונים של הקיום,רגישות זאת מתבטאת גם כנטייה לתגובתיות שונה,כשמבינים ומכילים ומכבדים את הצורך בתגובתיות שונה כחלק מהנסיון לקיים גם גופנית את ההכללה הנפשית אז מבינים שמה שאנחנו רואים זה לא אדם מוזר ואחר ולא מתפקד אלא אדם שיתכן שכמו שענת כותבת כאן לפעמים נותן לנו הזדמנות להתחדש,ללמוד באמת ,אולי אפילו לחיות
