התנצלות - סיפור עצוב

התנצלות - סיפור עצוב

שלום לכל חבריי,
ראשית חייבת לכם התנצלות על כך שנעלמתי פתאום.
כבר כ- 3 שבועות שאנו מתמודדים עם מחלה פתאומית של בן משפחה.כך סתם ביום בהיר אחד, נסחפתי לתוך מערבולת ומצאנו את עצמנו בן זוגי ואני , מטפלים בתינוק בן 10 חודשים .
אני עדיין לא סבתא וכבר שכחתי אי אילו דברים בנוגע לטיפול בתינוק . סגה לא פשוטה ועייפות נפשית וגם פיזית .
הסיפור העצוב כאן הוא שזו מחלה ללא מרפא ... וכמו שכולנו כאן כבר חווינו ומכירים היטב לצערנו פתאום כל החיים מתהפכים עלינו ללא התראה מוקדמת.
מבטיחה שאהיה כאן בפורום ככל שהתאפשר לי .
שוב סליחה על שלא הייתי כאן עבורכם.
מאחלת לכולם שבוע טוב ובשורות טובות בריאות שלמה לכולנו.
שלכם אתי

 
אתי, שולחת לך ולבני משפחתך הרבה בריאות, כוח ורפואה שלמה....

וגם טיפ קטן - הטיפול בתינוקות, למרות שיכול להיות מעייף ביותר, אם הוא נעשה תוך כדי חיוך (גם כשעצוב ולא בא לחייך) - הוא יכול להיות הרבה יותר קל ומהנה....

ושוב - מכל הלב איחולי בריאות לכולם.......
 
תשקיעי בחיים זה רצוי

לא צריך להיות סבתא לטפל בתינוק , זה משהו שזור לך מהאמהות שלך
והכי חשוב שהוא חסר אונים לכן הוא זקוק לך יותר
שולחת לך ים של כוחות
חבל שאת לא שכנה שלי הייתי עוזרת לך בטיפול בתינוק
אבל שולחת ברכה לאמו החולה ולך ים של כוחות לטפל בתינוק הקטן
תחבקי אותו הוא יעניק לך י של כוחות הקטנים הללו הם מלאכים מעניקים כוחות
חזקי ואמצי אשה יקרה אנחנו פה עבורך
 
למעלה