אנחנו גם שם...
אני התחלתי עם לדבר עם הצליאקית שבניגוד לזמן בו הייתה קטנה ואפשר היה לשלוח איתה קופסאות לכל מקום, מסרבת לקחת איתה תיק או כל דבר אחר (חוץ מהטלפון שזה חלק ממנה)... מסתבר שללכת עם תיק זה סוג של פאדיחה...
בארועים הראשונים שהיו בעיקר במועדונים התקשרתי להורים וביקשתי שידברו עם המועדונים, אבל ברוב המקרים הצליאקית לא אכלה אפילו שעשו את המאמץ להזמין לה פיצות ולהכין צ'יפס והמברגר נקי. או שהיא לא סמכה על המקום או שלא מצא חן בעינייה כשקראו לכל הצליאקים לבוא לקחת את המנה שלהם..
אני מקפידה שתצא מהבית אחרי שאכלה. והבחירה שלה אם לקחת איתה צידה, או לחזור הביתה ולהשלים את החסר...
בניגוד למועדונים שם האוכל הוא עיניין שולי, באולמות זה משהו אחר, כי לאוכל יש חשיבות יותר גדולה, אני מדברת עם ההורים או האולם, בכל המקרים עד עכשיו היו פתרונות, כולל הורים או אולמות שהלכו במיוחד לקנות לחם ללא גלוטן והכינו מנות מיוחדות... הורים שקנו צופרים מיוחדים לצליאקים ועוד הפתעות משמחות...
הכי חשוב לדבר עם הצליאקי, להציע לו את הפתרונות ולתת לו לבחור מה מתאים לו.
בהצלחה