התנהגות

[אלינקה]

התנהגות

האם זה בסדר כאשר הילד מרביץ ומשתגע לקחת אותו בכוח(לא להכאיב) לפינה ושם לשבת איתו מחובק חזק ללטף אןתן ןהסביר לו שההתנהגות שלו לא נאותה הוא בוכה מאוד עד שהוא נרגע אני לא מרביצה אני מלטפת אותו בשקט ובנחישות אומרת לו שככה לא מתנהגים מלטפת אותו כדי שידע שאני אוהבת אותו למרות שאני כועסת

 

[לאה_מ]

בן כמה הילד?

מה הוא עושה בסיטואציה הזו? האם הוא מתמסר לחיבוק שלך? מנסה להשתחרר ממנו? איך הוא מגיב? איך את מרגישה שהוא חש?

 

[אלינקה]

הוא בין 2.9 הוא מרוצה מזה אבל נרגע

מתחבקים נשיקה ויוצאים החוצה

 

[אלינקה]

הכוונה הואלא מרוצה מנשה לצאת מהחיבק

 

[לאה_מ]

אני אישית לא אוהבת כפיה

אני יודעת שהשיטה הזו עובדת - יש הורים (גם כאן) שמשתמשים בה ומדווחים על תוצאות טובות. לדעתי, אפשר להשתמש בה אולי במקרים מאד קיצוניים, אבל לגבי רוב הילדים אני אישית מרגישה שכפיית חיבוק היא סוג של אלימות, שמאפשרת להורה לנצל את יתרון הכח הפיזי שיש לו כלפי הילד. אולי אפשר לשוחח עם הילד בזמן רגוע, להציע לו שכשהוא משתולל שמת לב שהוא נרגע בחיבוק שלך, אז אולי תהיה לכם מילת קוד, שאם את אומרת אותה, הוא יודע שהוא יכול לבוא לבקש ממך חיבוק ואת תעזרי לו. מה את אומרת?

 

[ב נ ה]

גם אני בדעה

שחיבוק כזה הוא למקרים קיצוניים,הוא מיועד להרגיע את הילד מלהזיק לעצמו או לסובבים אותו במקרים של התפרעות קיצונית במיוחד,חיבוק כזה "אומר" לו,אמא כועסת מאד אבל יחד עם זאת מחבקת ואוהבת ושומרת עלייך עד שתרגע..זה אכן עובד אך כמו שלאה אמרה זה נעשה בכפיה ולא כדאי לאמץ את השיטה על כל השתוללות.

 

[נטעטע]

לשיטה קוראים "הולדינג" היא שיטה

טובה אך מיועדת למצבים קיצוניים של "התפרעות" כאשר הילד נכנס ל"לופ" שכבר אינו יכול לצאת ממנו (אני קוראת לזה "אטרף") ותוך כדי גורם נזק לסביבה או לעצמו. לגבי מכות, אני מרחיקה אותו ואומרת באסרטיביות "אנחנו לא מרביצים"

 

[קֶרֶן יער]

היא שיטה טובה לחלק מהילדים ../images/Emo18.gif

יש ילדים שמגע כזה רק יכניס אותם לעוד יותר אטרף... כמו שיש אנשים שבכעס רוצים להתרפק ויש שלהתרחק. לילדים כאלה אפשר להציע במקום holding enviroment- מקום ש"יחזיק" אותם במקום אדם- למשל להכנס לחדר שלהם (במקומות ממוסדים יש הרבה פעמים חדר מצופה מזרונים בדיוק למטרה הזו...). בשני המקרים הכוונה להציב גבול פיזי שיזכיר לילד גם את גבולות הגוף שלו וגם יאפשר לו "לאסוף" את עצמו.

 

[צימעס]

../images/Emo41.gifחצי קשור

אתמול בערב הייתי צריכה לצאת מסיטואציה איכסית (כל היום דרכו לי על העצבים, בהתאם - כאב לי הראש, הייתי עיפה, ודי שנאתי את העולם ואת הילדים. היינו צריכים לבשל ארוחת ערב, לדאוג שהילדים לא יחרבו את הבית ולא יפחידו בצעקות את התינוקת, ולטפל גם בה). שאלתי אם מישהו רוצה חיבוק, ואף אחד לא רצה. שלפתי ממעמקי הזכרון (כלומר - מהמדף בסלון) ספרון שנקרא "תן חיבוק - המדריך הקטן למתחבקים". זה ספר שמתאר את עצמו כ"סדנה למטפלים בחיבוק". אמריקוקי, משעשע, ומאויר די מוצלח. התחלנו לקרוא - יש שם תיאוריה של מתי מחבקים, למה, מי, כמה וגם מתוארים שם סוגי חיבוקים. התחלנו לנסות אותם. נהיתה חגיגה מצחיקה ומהנה של המון חיבוקים מכולם לכולם (אף אחד לא זכר שלפני 5 דקות הם לא רצו). ארוחת הערב היתה משובחת, ונשאר גם היום לצהריים. גם מהחיבוקים נשאר להיום.

 

[כרמית מ.]

איזה יופי! להדפיס ולתלות על המקרר

ממש פתרון-בית-ספר (אופס. ביטוי לא מתאים

) למצב נאחס.

 

[לאה_מ]

מקסים ../images/Emo13.gif

את יכולה לספר קצת על התיאוריה? והסוגים?

 

[צימעס]

הממממם

התיאוריה - די בנאלית (חיבוק עוזר, מרפא, מקרב. לבקש רשות, לקבל גם סירוב, עם הזמן לומדים וכיו"ב). סוגים לדוגמה: - חיבוק דובי. - חיבוק סנדויץ' (בשלושה). - חיבוק מסגרת (רשמי כזה). - חיבוק לחי (לחי-אל-לחי). זה מין "ספר-מתנה" כזה.