התנהגות שמנה..
אני בחורה בת 21, בעלת גוף ממוצע עד רזה שמאוד אוהבת לאכול.(בדר"כ שוקלת 52 עד 55 בתקופות 'מלאות', על 1.66) אני אוכלת כמויות גדולות של אוכל, החל מנישנושים, חטיפים וממתקים ועד לארוחות גדולות ועשירות. בארוחות משפחתיות (כמו בשבתות או חגים) אני לא נרגעת עד שאני אוכל מהכל, ולא רק 'טועמת'. למען האמת, אני לא נרגעת עד שלא מרימים את האוכל מהשולחן... אני נהנית מאוכל טוב, מארוחות ליליות או מ'נפילה' על ערימות של עוגיות וסוכריות. העניין החיובי היחיד בכל העניין הוא שאני אוכלת מכל אבות המזון, ומאוד אוהבת גם פירות, ירקות ומזונות עשירים בסיבים תזונתיים ולא מפספסת בשר, דגים וביצים. לפעמים אכן בוחרת לאכול את המזונות האלו במקום כל המזיקים, מתוך מודעות והבנה עד כמה שאני מזיקה לעצמי.. אני סובלת מרגישות ללקטוז וקיבה רגישה ולא פעם יוצא שאני סובלת מצרבות, שילשולים או עצירויות... אבל אני נוטה לחשוב שהאוכל שווה את הסבל. יש לי אופי מאוד 'שמן', והעניין מאוד מטריד אותי. אני נוטה לאכול עד תחושת בחילות וחוסר נוחות ומצליחה לעצור את עצמי רק ע"י לעיסת מסטיק... לפעמים אני מסדרת לעצמי תפריטים ברורים ודיאטות (לא דלות שומן או דלות קלוריות) רק כדי להימנע מכל ההתמכרות לאוכל, אבל כשאני נשברת, הבולמוסים גדולים עוד יותר. איך עוזרים לעצמי להיכנס לפרופורציות נכונות בכל מה שנוגע לאוכל, ולהימנע מההתעסקות באוכל כל היום?
אני בחורה בת 21, בעלת גוף ממוצע עד רזה שמאוד אוהבת לאכול.(בדר"כ שוקלת 52 עד 55 בתקופות 'מלאות', על 1.66) אני אוכלת כמויות גדולות של אוכל, החל מנישנושים, חטיפים וממתקים ועד לארוחות גדולות ועשירות. בארוחות משפחתיות (כמו בשבתות או חגים) אני לא נרגעת עד שאני אוכל מהכל, ולא רק 'טועמת'. למען האמת, אני לא נרגעת עד שלא מרימים את האוכל מהשולחן... אני נהנית מאוכל טוב, מארוחות ליליות או מ'נפילה' על ערימות של עוגיות וסוכריות. העניין החיובי היחיד בכל העניין הוא שאני אוכלת מכל אבות המזון, ומאוד אוהבת גם פירות, ירקות ומזונות עשירים בסיבים תזונתיים ולא מפספסת בשר, דגים וביצים. לפעמים אכן בוחרת לאכול את המזונות האלו במקום כל המזיקים, מתוך מודעות והבנה עד כמה שאני מזיקה לעצמי.. אני סובלת מרגישות ללקטוז וקיבה רגישה ולא פעם יוצא שאני סובלת מצרבות, שילשולים או עצירויות... אבל אני נוטה לחשוב שהאוכל שווה את הסבל. יש לי אופי מאוד 'שמן', והעניין מאוד מטריד אותי. אני נוטה לאכול עד תחושת בחילות וחוסר נוחות ומצליחה לעצור את עצמי רק ע"י לעיסת מסטיק... לפעמים אני מסדרת לעצמי תפריטים ברורים ודיאטות (לא דלות שומן או דלות קלוריות) רק כדי להימנע מכל ההתמכרות לאוכל, אבל כשאני נשברת, הבולמוסים גדולים עוד יותר. איך עוזרים לעצמי להיכנס לפרופורציות נכונות בכל מה שנוגע לאוכל, ולהימנע מההתעסקות באוכל כל היום?