התנהגות לא נאותה

התנהגות לא נאותה

קצת הקדמה:
איתי בן שנתיים ושבע. ילד חכם מאוד, מדבר יפה מאוד לגילו, שואלת שאלות עם רמת חשיבה גבוהה ועושה היקשים בעצמו.
בדכ הוא ילד ממש ממושמע וטוב שהדיבור להגיון אצלו עובד מעולה.

לצערי היום הלכנו למסעדה וזה היה כטסטרופה. אחרי תקופה ארוכה שלא יצאנו למסעדות בגלל התנהגות לא נאותה הגיעה תקופה שבה אנו יוצאים בכיף והילדים יושבים יפה, אוכלים יפה והרצפה אפילו משארת נקיה אבל היום הכל היה הפוך...
הוא לא הפסיק לדבר בצעקות, הוא זרק אוכל על הרצפה ובסוף אף התחיל להתחצף, בעלי החליט שהוא עבר את הגבול ולקח אותו והם חיכו לנו באוטו עד שנרגע וחזר לשבת יפה בשולחן.

השאלה שלי היא באיזה גיל אם בכלל צריך לעשות לילד שיחה בדיעבד על מה שקרה? במקרים בהם לא ירדת לשורש בעניין באותו רגע.
האם בגלל שזה התנהגות חד פעמית לשכוח מזה ולהמשיך הלאה?
 

אור0424

New member
אני חושבת ש....

שיחות (קצרות) בדיעבד טובות תמיד.
הילד מבין ובודק גבולות. רוצה לדעת עד היכן אפשר למתוח את הגבול שלכם.
חשוב להסביר לו שהתנהגות כזו לא מקובלת עליכם בשום מקרה (זה לא שבבית זה בסדר לך אבל בציבור לא).
אני חושבת שהגבתם מעולה. בפעם אחרת אתם יכולים פשוט ללכת הביתה לגמרי, זה נכון שזה מרגיש עונש לכולם אבל המטרה מקדשת את האמצעים וחוסר נוחות לכם של כמה ימים יכולה בעצם לפתור תקופה ארוכה שעלול להתנהג כך.
 
תודה

החשש שלי בנוגע לשיחה היה שזה שוב יעורר אנטגוניזם והתנהגות שבעצם הייתה ונגמרה תחזור...

בסוף הושבתי אותו לשיחה כמובן שהוא הבין בדיוק מה הוא עשה לא בסדר ועכשיו הוא משחק יפה. אני מקווה שזה היה חד פעמי כי זה באמת ממש לא נעים. ת׳אמת מזל שבעלי התעשט ולקח אותו לאוטו כי אני פשוט הייתי בהלם! לא הבנתי מה נכנס בבן שלי...

תודה על התגובה!
 

רואה 6 6

New member
אני בעד לחכות עם ענין המסעדה לגיל יותר בוגר

אצלנו לקחנו את הילדים כשהיו בני ארבע לראשונה למסעדה, הכנו אותם לפני הכניסה שכאן לא מתרוצצים ולא צועקים ולא משתוללים והכל סבבה מאז.
אבל אם את בוחרת לקחת אותו בגילו, המקסימום שיש להגיד זה אם אתה משתולל ככה אתה לא יכול לשבת איתנו.
 
אחרי לבטים ארוכים

אני מסכימה שבמקור מסעדה זה לא מקום לילדים קטנים
כשאנחנו רק אני ובעלי לבד אנחנו יוצאים רק למסעדות שמותאמות לילדים קטנים
בד״כ מקום שנותן דפי צביעה, תפריט מותאם ובחלקם יש גם גימבורי קטן או פינת משחקים

כשהיינו בחו״ל לא לקחתי אותם למסעדות כי שם לא נהוג להכניס ילדים קטנים אבל בארץ לא נתקלתי במסעדה אחת שלא היו בה עגלות ותינוקות קטנים... מבחינתנו זה בילוי לכל דבר, הילדים מאוד אוהבים לצאת ולטעום אוכל חדש (אחד מהם בדרכ מסיים את הצלחות שלנו ואנחנו אוכלים בסוף את השניצל שלו).

לדעתי כמו שספי אמרה אין סיבה לא לקחת אותם ואגב בתקופה הקצרה שבה ראינו שזה ממש גדול עליהם פשוט לא יצאנו.
 
לדעתי

התגובה שלכם הייתה נכונה

תמיד יש יותר משמעות לאיך שמגיבים באותו רגע ולא למה שאומרים או מדברים על.. גם בגילאים מאוחרים
 
מסכימה

ועדיין הרגשתי שהיה משהו חסר... שלא ירדתי עד הסוף לסיבה בגללה הוא התנהג כך (מה היה הטריגר אם בכלל היה...)
 

sefia

New member
גם וגם

קודם כל את מתארת סיטואציה די חד פעמית ביחס לתקופה האחרונה
זה קורה עם ילדים. לא תמיד הם מצנהגים כמו שציפינו
ואני לא מאלו שחושבות שצריך להמנע ממסעדות איתם עד גיל בר מצוה בגלל זה. נכון, לפעמים זה מבאס, אבל נקטתם פעולה, והמסר עבר.

אני נוהגת גם לשוחח (בקצרה כמו שאמרו מעלי, לא לחפור) על הסיטואציה או הציפיה שלי , במועד אחר במנותק מהסיטואציה. לא תמיד ניתן לשוחח עם ילדון בהתקף עצבים.

גיליתי שדווקא לפעמים הם זוכרים דברים שאמרתי להם פתאום ברוגע בדרך לאנשהו באוטו, או בבית על הספה כשלא היה שום טריגר מקדים. בסיטואציות האלו אני מדברת אליהם כמו בוגרים וגם אם אין מענה באותו הרגע, אני לעתים מגלה הפנמה בהמשך.

לפעמים הם מזכירים משהו שאמרתי בשיחה במועד מאוחר יותר.
 
צודקת

באמת הוא מפנים הכל והוא זוכר סיטואציות מעולה.
לפעמים הוא נזכר בשיחות שעשינו או משפטים שאמרתי לו וזה מדהים!

ניראה לי שיש כרגע תקופה לא כל כך טובה בגן (הוא התחיל להוציא לשון, לירוק ולצעוק קישטה על אנשים) וראיתי שיש ילדים בגינה שגם עושים את זה...
דיברתי איתו ויש שיפור אבל הוא מנתב את ההתנהגויות האלה כדרך להוציא אגרסיות ועצבים
מקווה שזה יהיה מאחורינו בקרוב.
 

sefia

New member
הם לומדים את זה מילדים אחרים


אני רואה בהדרגה הסלמה בשפת הדיבור, במילים שהם מביאים הביתה, לרובן הם בכלל לא מודעים ולא מבינים את המשמעות.

אי צופה הסלמה נוספת בואך גן עיריה.....
 
לגבי המשמעות של המילים

אני לימדתי את הילדים שלי שלא משתמשים במילים שלא מבינים. ואם לא מבינים מה משמעות מילה מסויימת - שישאלו אותי (עיף אותי ולא את אבא שלהם, כי אני מסבירה בצורה שהם יכולים להבין), ורק אחרי שיבינו את המשמעות של המילה מותר להשתמש בה.

זה היה מאוד שימושי הכלל הזה, כשהגדול שלי התחיל גן עירייה. ילד אחד (עם אחים גדולים. זה בדרך כלל מגיע מילדים עם אחים גדולים
) קרא לו "בן זונה". הגדול שלי, שלא הבין מה זה "זונה", בא לשאול אותי. הסברתי לו שזונה זו אשה שמוכרת את הגוף שלה בעבור כסף (מעבר לזה לא ממש הרחבנו. רק הוא שאל למה היא לא עובדת בעבודה אחרת שישלמו לה משכורת, ואז דיברנו על זה שיש מקרים שאנשים מאוד נואשים ומגיעים למצב שהם מוכרים את עצמם. פה הוא עצר). בפעם הבאה שהילד הזה קרא לו "בן זונה", הבן שלי נעמד והסביר לו שאמא שלו היא מהנדסת מטוסים, וככה היא מרווחיה משכורת, ולכן התיאור שלו לא נכון. זה סתם לילד השני את הפה.
סיפור אחר היה שמישהו קרא לגדול "מפגר" בתור עלבון. הגדול בא אלי לשאול מה זה אומר, והסברתי שמפגר זה מי שהמוח שלו לא מתפתח בקצב של ילדים רגילים, אלא קצת יותר לאט (הסבר פשטני מאוד. אני מודה. אבל מתאים לגיל בו הילד היה). בפעם הבאה שניסו להעליב אותו - הוא ענה שהמוח שלו מתפתח בסדר גמור, ובכלל פיגור זה כמו נזלת או פריחה - משהו של הגוף, ולמה מישהו חושב שזו קללה?


בקיצור - הילדים עושים הרבה בדרך של חיקוי. הם בכלל לא מודעים שיש משמעויות נוספות למילים או להתנהגות. זה התפקיד שלנו ללמד אותם את המשמעות הנוספות, ולסייע להם להבחין בשימוש נכון או לא נכון (או לא מקובל חברתית) במילים ובהתנהגות
 
אני חושבת שהפורום הזה צריך מילון

מילון שרון של אופיר, כמו מילון אבן שושן, שבו תעלי מילים או מושגים מועדים לפורענות ואת הפירוש החכם שלך.
זו לא פעם ראשונה שאני מתפעלת מהיכולת שלך לתרגם מילים ומושגים באופן מעורר הערכה.
 

kookadoo

New member
מצטרפת להצעה!

אצלנו נכנסה המילה "חוצפן" (שבוודאות הגיעה מהגן) ואנחנו לא מצליחים לטפל בה. אני תוהה איך להסביר אותה כך שתאבד את הכח שלה, ויותר מכך, איך לגרום לילד עצבני על גורם כלשהו (בעיקר אמא/אבא) לא לומר אותה.

מצד שני, אולי כדאי שנישאר עם חוצפן כמה שאפשר, אני חוששת שהמילים הבאות יהיו גרועות בהרבה
 

sefia

New member
אצלנו הצטרפה המילה "איכסה" על כל דבר בערך

מטריף אותי
 

kookadoo

New member
ואנחנו רק בהתחלה....


אולי כדאי לבקש בגן לשוחח על מילים יפות ומילים פחות יפות, ולמה לא כדאי להשתמש בהן...
 

01Tamara

New member
סתם שאלה למה חלקכן מניחות שהילדים

שלהן לא למדו את המילים מהבית חלילה אלא למדו מהגן/ בי״ס ? יכול להיות שאבא או אמא חרמנא ליצלן פלטה קללה והילד קלט. או בני הדודים הגדולים בשבת או שראו משהו בטלויזיה...
בכל מקרה שרון התשובות שלך מקסימות למדתי משהו.
 
אצלנו יש מילים שבוודאות הגיעו מהבית

אני מקפידה בשפה שלי (גם לפני שנולדו הילדים, ובעיקר אחרי), אבל בעלי מסוגל לדבר במילים לא יפות בלי כל קשר מי שומע אותו.
בהתחלה - הילדים היו שומעים ממנו ביטויים שהם לא מכירים - ושואלים מה זה אומר.
ומאז - יש לנו את "משטרת הדיבור" באדיבות הילדים. כל פעם שהוא מתחיל - הם "יורדים" עליו.
השיא היה יום אחד שהוא התחיל ושילב במשפטים שלו את המילה
. הבנות (שהיו אז בנות 5 וחצי) החליטו לצחוק עליו קצת (כי להן הוא לא מרשה לדבר ככה, ולעצמו כן), והתחילו לנהל שיחה שכולה עם המילים
ו- שת. (עשיתי שיט מהשת, כולם עושים שיט מהשת... ועוד כהנה וכהנה משפטים כאלו). כשהוא רצה לבוא אליהן בתלונות שהן מדברות במילים שאנחנו לא מרשים בבית - הן "הוכיחו" אותו על זה שהוא משתמש במילים לא יפות, בהקשר הלא יפה של המילה, והן משתמשות במילים בהקשר הנכון שלהן. וכמו שאמא אומרת - כשהמילים בהקשר הנכון שלהן, הן מילים רגילות (זה אמרתי המון פעמים על המילה "זין" שבהקשר הנכון זו מילה רגילה ומנומסת, ובהקשרים אחרים - מילה לא יפה)
 

sefia

New member
ברור שיש מילים שהם למדו ממני

למשל יש לי נטיה לאמר OK ? בסוף משפט.
הבת שלי כבר אימצה את זה ומסוגלת לאמר לי :
"אמא תחתכי לי תפוח, OK ?" סתם לדוגמא.

אבל את המילה "איכסה" או השכלול שלה: "איכסה פיכסה" בטוח לא שמעו ממני. מאז שאני הייתי בגילם לא אמרתי מילה כזו.

ויש עוד דוגמאות.
בעיקר אלו מילים שמצחיקות אותם בהגיה או שהילדים האחרים צוחקים כשאומרים אותן ואז זה מגניב אותם ומשמש טריגר לאימוץ המילה
 
למעלה