התנהגות ילדה בת 7

einatvi1111

New member
התנהגות ילדה בת 7

יש לי ילדה בת 7,בכורה, ולפני 3 שבועות נולדה לה אחות. היא מסרבת ללכת לבית הספר,קשה מאוד לשכנע אותה והבוקר ממש סחבו אותה בכוח אחרי שעתיים של בכי וצעקות.(בבית הספר היא מתנהגת פחות או יותר כרגיל) בשבוע שעבר התקשרה פעמיים מבית הספר ואמרה שכואבת לה הבטן והראש. היא אומרת על עצמה "אני מטומטמת" "אני לא רוצה להיות אני" "אני רוצה להיות ילדה קטנה" וכל הזמן יש לה תירוצים חכמים למה היא לא רוצה ללכת לבית ספר (היא ילדה מאוד חכמה ). ברור שזה קשור להולדת האחות אחרי 7 שנים שהייתה לבד ובמרכז העיניינים,ותמיד הייתה מפונקת וקיבלה כמעט כל מה שרצתה. גם כשהיא חולה היא לא מוכנה לקחת תרופה וזה נעשה בשיכנועים של שעות,לפעמים בלי הצלחה. מה לעשות?
 

גרא.

New member
einatvi1111,ראשית,ברכות להולדת בתך השנייה.

לא כתבת אם נעשתה פעולת הכנה מתאימה לבכורה,לגבי המצב החדש שאמור להיווצר בבית.כי לעיתים בזה מתונה היכולת של הבכורה,לקבל בצורה חיובית ומסתגלת את הרחבת המשפחה.אחת הסבות שבעטיין בכורים/ות,אבל גם ילדים אחרים בסדר לידה,מגיבים ברגרסיה,בהתנהגות נסוגה,במצבים כאלה,היא תחושת קשה של קנאה.שבבסיסה,תסכול וחששות שמה שמגיע להם,מה שקבלו קודם לכן,ניתן או יתחיל להנתן למישהוא אחר,כלומר לאח/אחות הקטנים.מעבר לכך,ולכן נגררים בהתנהגותם לרמה ילדותית יותר כפי שבתך אמרה "אני רוצה להיות ילדה קטנה"....ההתנגדות ללכת לבית הספר,המכונה גם "בעת בית הספר" מונעת למרבית הפלא גם על ידי חששות של ילדים כאלה,שאם ילכו לביה"ס,אמא אולי תביא עוד תינוק נוסף הביתה...אלה מחשבות כמובן המעידות על חוסר הכנה מתמדת.מה לעשות? כדאי לעבוד איתה בגישה של ביבליוטראפיה,כלומר טיפול בספרות.הכוונה לתת לה לקרוא או להקריא לה,בפגישה ,ספור/ים על ילדה בגילה שנולדה לה אחות (בנוסח של תינוק חדש בא הביתה).בדרך ההקשבה לספורים כאלה שנכתבים בדרך כלל במיוחד לכך,הילדה גם מבינה שהיא אינה היחידה שדבר כזה קורה לה,מזדהה עם גיבורת או גבור הספור,מטמיעה ומקבלת את דרך ההתמודדות שלו.אחרי הקריאה,מדברים,נותנים לילדה לבטא את עצמה ביצירה,בדרך כלל בציור,המאפשר לה לפרק את רגשות התסכול שלה.אפשר למצוא באנטלוגיה של אוהד כהן "להפליג עם כוכב" כמה וכמה סיפורים מתאימים.כיוון אחר ,קשור לעבודה עם ביה"ס.חשוב שהמחנכת תגיע לשיחה עם הילדה בבית,חשוב להביא חברות מהכתה לילדה בכדי לעודד ולשחק איתה.חשוב להתייחס לתופעות ההתחלות שלה,בדרך המקובלת של הליכה לקופ"ח בכדי להראות לה שהיא אינה חולה.חשוב לקרב אותה בבית לתינוקת בעזרה בטיפול לאמא,להתייחס בצורה חיובית לתינוקת.בכך מקרה הנסיון מלמד שהיכולת, של הילדה להסתגל למצב החדש,הוא פונקציה של זמן בעיקר,זה קורה כמעט בכל משפחה,ומשתנה בהדרגה לכיוון חיובי.
 
למעלה