גמבה חמודה
New member
התנהגות הבן ../images/Emo4.gif
לפעמים, במיוחד שהילד ללא תרופה, הוא פשוט בלתי נסבל: לפעמים הוא עם התקפה של "את טיפשה, אמא, אני לא אוהב אותך, אני אגיד אותך לאבא!" וכעס, חוסר משמעת (שאומרים לו לעשות משהו הוא לא עושה), בועט בחפצים ולא מרים, לפעמים הוא סתם עובר ליד משחק של אחותו והורס, או "מפליק" לה בלי סיבה, כל זה מוביל אותי לכעסים ותסכולים. אני יודעת שזו לא הדרך, אבל יש לי לפעמים פתיל קצר ואין לי כוח לזה, במיוחד שהוא עושה את זה בחברת אנשים. מה לעשות? אני מסבירה לו, כועסת, לפעמים מנסה לא לכעוס, אבל זה חוזר על עצמו. זה פשוט ניראה לי בלתי נשלט, מה שהוא עושה (במיוחד הפליקים). אני הולכת לפסיכולוג של הגן, אבל עדיין אני קצרת רוח שהוא מתחיל עם הקטעים האלה. להעניש אותו זה בלתי אפשרי, הוא לא רוצה ללכת לחדר ל"פסק זמן", צעקות ומכה (קורה שגם אני מפליקה, לצערי) זה לא אפקטיבי, ובטח לי חינוכי, במיוחד שאני מחנכת אותו לא לתת מכות כשאני לא משתלטת על עצמי לפעמים. מה אתם עושים שהילד בהתקפת זעם או "מרד"?
לפעמים, במיוחד שהילד ללא תרופה, הוא פשוט בלתי נסבל: לפעמים הוא עם התקפה של "את טיפשה, אמא, אני לא אוהב אותך, אני אגיד אותך לאבא!" וכעס, חוסר משמעת (שאומרים לו לעשות משהו הוא לא עושה), בועט בחפצים ולא מרים, לפעמים הוא סתם עובר ליד משחק של אחותו והורס, או "מפליק" לה בלי סיבה, כל זה מוביל אותי לכעסים ותסכולים. אני יודעת שזו לא הדרך, אבל יש לי לפעמים פתיל קצר ואין לי כוח לזה, במיוחד שהוא עושה את זה בחברת אנשים. מה לעשות? אני מסבירה לו, כועסת, לפעמים מנסה לא לכעוס, אבל זה חוזר על עצמו. זה פשוט ניראה לי בלתי נשלט, מה שהוא עושה (במיוחד הפליקים). אני הולכת לפסיכולוג של הגן, אבל עדיין אני קצרת רוח שהוא מתחיל עם הקטעים האלה. להעניש אותו זה בלתי אפשרי, הוא לא רוצה ללכת לחדר ל"פסק זמן", צעקות ומכה (קורה שגם אני מפליקה, לצערי) זה לא אפקטיבי, ובטח לי חינוכי, במיוחד שאני מחנכת אותו לא לתת מכות כשאני לא משתלטת על עצמי לפעמים. מה אתם עושים שהילד בהתקפת זעם או "מרד"?
