התנהגות בחברה

marom25

New member
התנהגות בחברה

שלום רב, בתי בת 10 חודשים ונמצאת איתי מאז הלידה בבית, לאחרונה, בתי צריכה שאני אהיה סביבה כל הזמן, אם למשל היא משחקת היא רוצה שאני אשב איתה על הרצפה בזמן שהיא עליי או במגע איתי. כל הזמן צריכה אותי סביבה, אין לי אפשרות לעזוב אותה לרגע לבד כי מייד היא מתחילה בבכי נעלב. לעומת זאת כאשר אנו נמצאות בחיק המשפחה המורחבת אין לה את התופעה הזו, נהפוך הוא, היא מאוד חברותית לסביבה ומגלה עמצאות וביטחון בניגוד גמור למה שקורה כאשר אני איתה בבית. האם יש קשר לשלב חרדת הנטישה והאם המצב הנ"ל הוא תקין? והאם לאור התאור הנ"ל כדאי לרשום אותה לפעוטון לחצי יום? תודה
 
אולי יש פשוט צורך חברתי

שאני מאמינה, אישית, שחשוב לספק אותו מגיל 6-7 חודשים. משפחתון (רק בפיקוח!) יכול להיות רעיון לא רע.
 
סביר מאוד שזה קשור לחרדת נטישה

ובכל זאת לא הייתי נמנעת מלהכניס אותה למשפחתון לחצי יום, זאת בתנאי שתהליך הקליטה שלה שם יהיה מדורג ומתחשב בצרכיה אחרת חרדת הנטישה עלולה להתגבר. ועוד עצה - תהיי איתה ואל תחכי שתבקש ממך. הנוכחות שלך הפיזית והנפשית חשובה מאוד בתהליך.
 

marom25

New member
צורך בחברה או חרדת נטישה המשך

תודה רבה. אני רוצה להוסיף שאני מאוד משתדלת להיות סביבה ולא לעזוב אותה,אבל לא תמיד זה מתאפשר ואני גם לא יכולה להרים אותה כל היום על הידיים או לשבת כל היום על הריצפה ע"מ שהיא תשחק. אם לדעתכן מדובר בחרדת נטישה האם זה לא קיצוני מדי ומעורר דאגה או שזה תקין??? אשמח לתגובות תודה
 

צימעס

New member
כל התיאור שלך נשמע לי תקין

גם הפער בין משפחה לסביבה זרה, גם ההצמדות של "רק ידיים" אליך. זה יעבור
 

לאה_מ

New member
גם לדעתי זה לא קיצוני, וסביר בהתחשב

בגיל. אל תשכחי גם שילדים שונים זה מזה, יש כאלה שחרדת הנטישה יותר חזקה אצלם, ואולי גם בתך כזו. לדעתי אם תתני לה עכשיו את מה שהיא צריכה, זה יעבור.
 
גם אצלינו המצב דומה

(הגוזלה בת 9 חודשים). היא לא בהכרח צריכה שאני אשחק איתה או אגע בה- פשוט צריכה לראות אותי בסביבה. וגם היא חברותית ובטוחה בחברה- בעיקר כשיש ילדים קטנים בסביבה. נראה לי שזה תקין לגיל הזה... היא תיכנס למסגרת לקראת גיל שנה (מפני שאני צריכה לחזור לעבודה), אבל גם לי נראה שהיא צריכה חברה- ולכן אני מתכוונת להתחיל לפקוד את המשחקייה של דיאדה בתדירות גבוהה יותר...
 
למעלה