התמרת סבל

[lost insight]

התמרת סבל

מישהו מכיר את נושא האלכימיה של הסבל, ואילו מסורות מדברות על זה? איך בדיוק ניתן להתמיר את הסבל? ומה הכוונה ב"אי הזדהות עם רגשות שליליים"? מדוע זכירה עצמית בונה את הגוף האסטרלי יותר טוב כשיש סבל? למי שמבין באנרגיות (כלומר דרול

) , אני אשמח לדעת מה קורה מבחינה אנרגטית כשמתמירים סבל. (האם היתרון הוא רק בכך שיש כמות גדולה של אנרגייה לעבוד איתה, או שזה משהו מהותי בסבל עצמו שמגדיל את האפקטיביות)

 

[הצופה.]

החתימה שלי במקום פחד תרשום סבל

אין סבל ברגע , יש התמוססות האגו לעצמי.המצב הזה הינו בילתי נודע והאגו מעדיף את הסבל המוכר על הלא נודע... שיש "סכנת" נוכחות זה גזר דין מות לאגו, והוא יוצר את הסבל...אם תתבונן עמוק תזההאם אתה מתבונן בסבל ,הסבל נמצא מול , ולא היכן שאתה זה דורש צלילה לתוך הרגע ...היכן שאתה ,יש את הרגע ואין בו כלום. יש בו מין חושך אפילה צריך עוז ממש כדי להיכנס לתוכו להתמוסס להיות ער זו חוויה של העלמות אז אתה מביט הצידה בורח מהרגע ויוצר את הסבל המוכר והידוע לא היה רגע בחייך שלא צלחת אותו בין אם סבל, כאב אבדן ושכול...הדברים הללו תמיד מול ולא היכן שאתה נמצא...החוויה תמיד אחרי לא תוך כדי כי בתוך יש את הרגע..זו אינה פלצנות זו האמת היחידה שלעולם האגו בורח מימנה אך היא המקור שלו הנקודה שאתה נמצא זה מה שלא זז מרכז העולם...מה שבא והולך זה תמיד יחסי אליך..גם הסבל הוא בתנועה יחסית למה שלא זז.. סוג של חור שחור היכן שאתה. וההתרחשויות ממול זה אף פעם לא נוגע בך זכור ככל שהלילה שחור יותר כך הכוכבים זורחים בעוצמה רבה יותר.

 

[כנרת יפה שלי]

ההסבר הזה יפהפה.

מעניין עד כמה הוא ישים לאנשים רבים.

 

[הצופה.]

היי כינרת שמח ששמת לב

לדעתי זו תובנה חשובה ביותר לפחות בשבילי הישימות היא בהתבוננות ואת ראית לכן התבוננת לוקח זמן לפעמים נצח כדי להפנים זאת זו למעשה מדיטאצית החיים

 

[כנרת יפה שלי]

אצל טרנסנדנטלים

התובנה הזאת עולה מהר מאד, אבל החלל שתארת מופיע כמקום של שקט נעים.

 

[Mist2]

אוי לוסט, איזה בור אתה חופר לעצמך.......?

 

[lost insight]

למה?

האמת שתהיתי לעצמי איך תגיב...

 

[Mist2]

התרגיל של המוסיקה

בכך שלקחת על עצמך את התרגיל, זהו סבל מרצון. המכונה שלך שלא רגילה לרשמים אלה, תחווה סבל, סבל זה יעורר רגש שלילי, ההתמרה יכולה להתבצעה כאן. במקום להזדהות, עם הסבל ולהתחיל לרחם על עצמך, או לחפש איך להפסיק סבל זה ע"י דימיון, אתה יכול להתמיר את הרגשות השליליים. ולדעתי אין בכך שום דבר פשוט, כמו שבארס אמר. כרגע אם אתה מחפש הסבר שיכלי, התמרת רגש שלילי הוא שימוש באנרגיה של הרגש השלילי לטובת זכירה עצמית. אבל זה הוא הסבר עלוב במיוחד, ולפני שאתה ניגש לעיניין הסבל, עליך ללמוד לא לבטא רגש שלילי.

 

[drall]

קודם תצטרך להסביר לי

מה זה התמרת סבל

 

[lost insight]

אני אתן כמה ציטוטים

"האישיות המזוייפת מתייחסת לעיתים קרובות לחיכוך כאל הפרעה למהלך פעולתה. לכן הכרחי הדבר שהאדם לא יביע רגשות שליליים אלא יתמיר אותם ועל עדי כך יצור מרכזים גבוהים." "ההתמרה של סבל היא שהופכת את הכל לאפשרי - האדם יכול להתמיר סבל ולעשות את חייו לאלוהים." "קבלה של סבל מתמירה סבל", "לעיתים אדם אינו יכול להרחיק את עצמו מהשליליות שהוא חווה. מכל מקום, שליטה מתחילה בהתבוננות. רודני קולין הציע שכאשר אדם מזוהה ונמצא תחת לחץ גדול, הוא צריך לנסות לזכור שחלופה גבוהה יותר זמינה עבורו - זכירה עצמית. כאשר אדם ארבע מתמיר סבל, הוא מבצע עבודה של מספר חמש שלא סיים את התפתחותו" הציטוטים הם מתוך הספר "זכירה עצמית". אני מצטער שהציטוטים פה לא ממצים, וגם לי הם לא ברורים לגמרי. משום מה חשבתי שהמושגים האלה יותר נפוצים... באופן כללי כשמגיע סבל הוא מציע - 1. לקבל אותו 2. לזכור את עצמך 3. לא להביע רגשות שליליים ואולי עוד דברים. והבנתי ממנו שלקבלת סבל יש ערך גדול מאד בבניית המרכזים הגבוהים, ואפילו מומלץ לפיו ליצור סבל מרצון (אני מניח שמה שאני מתאר פה כדאי שיהיה תחת הנחייה הדוקה של בית ספר). בכל מקרה, אם זה לא ברור, אתה מוזמן להתעלם מהשאלה...

 

[drall]

אני מריח

את גורודייף . יכול להיות?

 

[lost insight]

קרוב

הספר נכתב ע"י רוברט ברטון, שהוא אחד מממשיכיו, ואחראי על אחד הזרמים של הדרך הרביעית. זה אחד הספרים האהובים עליי, אבל חלק מהדברים בו לא מובנים... חשבתי שגם גורדייף דיבר על התמרת סבל, ואולי גם בנצרות, אבל כרגע נראה לי שלא.

 

[בארס]

העקרון מאוד פשוט

אם כי בתחום הזה, עקרונות פשוטים מתגלים כמורכבים יחסית כי הכל קשור בכל. ברמה הבסיסית ביותר, התמרת סבל היא ניצול של אנרגיה מתבזבזת לתהליך בונה. אם נשווה את העניין למערכת כלכלית, אז נאמר שלאדם כלשהו יש הכנסה חודשית של 1000ש"ח ומתוכם 500 מתבזבזים לו כל חודש על סמים לדוגמא, או על שטויות, או על הרגלים כאלו ואחרים שלא נותנים לו שום ערך ממשי. ב500ש"ח הנותרים הוא לא גומר את החודש ונמצא בסוג של מצוקה שבעצמה מזינה את צריכת ה"מותרות". אז במישור אחד יש לנו ניצול אנרגיה, אבל במישור אחר יש לנו שינוי הרגלים יסודי. אבל זה לא מסתכם אך ורק ברמה ההתנהגותית אם כי במשהו הרבה יותר עמוק...כל כלכלת האנרגיה של הסבל (במצב האוטומאטי) תומכת ומחוללת את הפיצול הפנימי, את הניתוק והזהות העצמית השגויה. מה שנשאר פתוח הוא מה הקשר של הזכירה העצמית לעניין ומה הקטע של סבל מכוון? לגבי השאלה הראשונה, אני חושב שזה חלק מה"עבודה" שלך לגלות את התשובה לכך ולגבי השניה, רק אומר שגורדייף הדגיש את הנושא של 'סבל מרצון', זה קצת שונה מ'סבל מכוון' ובעיקר מדגיש את השינוי בעמדה הפנימית כלפי הסבל. דבר אחרון שחשוב להזכיר ונגעת בו בעצמך הוא עניין הקשר לתנאי עבודה של "בית ספר" כששוקלים עבודה ממן זה, שכן אדם מס' 4 נבדל משאר האנשים בעיקר בגין הקשר שלו לבית ספר, תהיה אשר תהיה המשמעות של כך.

 

[lost insight]

תודה לכם

ההסברים בהחלט ברורים ומספקים. חשבתי עד עכשיו שמדובר בסוגייה די אזוטרית.