התמרמרות

[סתם עוד בחורה]

התמרמרות

אני עם החבר כבר 3 שנים בקרוב...שנה מתוך זה הוא בצבא, מתוך סיבות כלשהם הוא עדיין נמצא באימון מתקדם. אחרי 3 שנים הייתי חושבת שאני אראה אותו יותר, שאני באמת אוכל להרגיש קרובה אליו כל הזמן. הוא סוגר עכשיו 21 וכל כך קשה לי עם זה, זה לא שזו פעם ראשונה ממש לא. אבל עכשיו בא לי שהוא יהיה לידי. אני רוצה אותו רק לעצמי וזה ממש לא אפשרי בסופי שבוע כי הוא רוצה להספיק את כל העולם ביומיים...ואני יודעת שזה נשמע אנוכי עוד מישהי מרגישה כמוני? מתישהו זה הופך לבסדר?

 

[maayanimi]

אני ממש מבינה אותך...

אמנם אני במצב הזה רק איזה 5 חודשים.. אבל גם לי קשה להיות רחוקה כך מחבר שלי..שסוגר 21/28 (ובלי פלאפון), וגם הוא כשהוא יוצא מנסה להספיק את כל העולם ולפגוש את כולם.. וכן, אני ממש רוצה אותו רק לעצמי ביום וחצי הזה.. אבל מה לעשות שאני גם רוצה שהוא ישמור על קשר עם מי שחשוב לו וזה וזה. בואי נתנחם בזה שהכל עובר.. גם התקופה הקשה הזו תסתיים מתישהו... ותתנחמי בזה שבסה"כ הרבה מאיתנו באותה צרה, ומצד שני אנחנו גם בנות מזל שיש לנו חבר שאנחנו כ"כ אוהבות ורוצות להיות איתו כל הזמן, לא? שיהיה שבוע טוב...!

 

[tolip17]

בהחלט

אני בדיוק כמוך, ואני בטוחה שיש עוד מלא בנות שמרגישות ככה. ובדיוק גם הייתה לי ולחייל שיחה על זה.. התחושה הזאת של הגעגוע, הרצון לראות אותו אחרי כל כך הרבה זמן שלא התראנו הופכת לסוג של "רכושניות" כלומר, אם הוא רוצה לצאת עם חברים ,אז אני מרגישה די רע עם עצמי, או שאם הוא אומר לי שהוא עייף נורא נורא, אני נעלבת וחושבת ,שוואלה מה רק אני מתגעגעת? והבנתי שוואלה, באמת שזה לא בסדר. כי מתי שיש לו זמן,מתי שמקבל אפטר ומתי שהוא יכול הדבר הראשון שהוא עושה זה לראות אותי.. ואם לפעמים הוא עייף מידי כדי לצאת, או רוצה לצאת עם חברים. אז צריך לאפשר לו ..כי בכל זאת הוא לא הרכוש הפרטי שלנו P: אם זה הופך לבסדר? אני מתחילה לחשוב שכן. למרות ש..... לא משנה מה יגידו עדין אני רוצה אותו רק לעצמי.. אבל נו צריך להתפשר חחח :]

 

[סתם עוד בחורה]

21 זה חרא!

עכשיו שאני חושבת על זה הוא באמת מבלה את רוב הסופש שלו איתי וזה עדיין לא מספיק...כנראה שזה רצון שמפתחים רק כשהחבר חייל כי הצוות שלו רואה אותו יותר ממני. הבאסה היא שאני לא יכולה לבוא לבקר בשבתות... אני קצת מקווה שזה ישתפר כשנעבור לגור ביחד.. כל הכבוד שלמדת להתפשר אני משערת שיש לי עוד מה ללמוד

 

[dandi99]

את לא לבד...

גם אני לא יכולה לבוא לבקר בשבתות...מכיוון שאני גרה במרכז ואיפה שהוא נמצא זה רחוק רחוק רחוק בצפון אי שם על הר.

 

[סתם עוד בחורה]

אנחנו בבעיה הפוכה

אנחנו גרים בצפון והוא בבסיס אי שם בדרום...

 

[dandi99]

אז אנחנו מבינות את הצרה אחת של השנייה...

לא נורא...אנחנו נשרוד איזה הזוי...החבר שלי התקשר מהפלאפון של המ"מ שלו כי אין לו בטרייה ועכשיו המ"מ שלו שלח לי הודעה ורשם לי "הי דניאל מה קורה זה ***(השם של המ"מ) הזוי לגמרי!

 

[dandi99]

יכולה להבין אותך...

החבר שלי גם נמצא בצבא...כבר שנתיים...שריונר,בתור לוחם. מקודם הוא היה בהדרכה בתור מפקד טנק ובתור סמ"ח(סמל מחלקה) והיו לו יציאות של חמשושים ושושים. ומאז שהוא עבר להיות לוחם לגמרי הוא יוצא 17-4 למרות שבסופ"ש האחרון הוא יצא רק ליומיים ורבע (כלומר הגיע ב9 בערב הביתה) במקום 4 בגלל שהוא מפקד והוא היה צריך לעשות משהו (לא יומיים ביציאה או משהו). אז כן זה קשה...במיוחד שהוא חזר עכשיו לעוד 17 יום (יותר נכון 16!! עבר יום!!)אבל עוברים את זה לאט לאט... וחוץ מזה גם החבר שלי שהיה יוצא יומיים היה רוצה לראות גם אותי גם את החברים גם המשפחה ולא היה איתי כל הזמן.. לומדים לחלק את הזמן ואם הוא יוצא עם חברים אולי תצטרפי גם את? תשלבו את זה.. אנחנו לפעמים משלבים את החברים ביחד או שכל אחד יוצא לחוד לקצת ספייס.. והמרחק...עושה לקשר רק טוב , כי באמת שיש לך זמן להתגעגע.

 

[סתם עוד בחורה]

המרחק באמת עושה טוב

אבל כמה זמן אפשר...לפני הצבא הוא עוד עשה שנת שירות שזה גם היה רחוק ובלי לראות אותו הרבה. לגבי לצאת ביחד טיפה בעיתי אני נורא שונה מהחברים שלו והוא נורא שונה מהחברות שלי וגם ההפרשי גיל (רק שנתיים) לא ממש מאפשרים לנו לצאת ביחד.

 

[dandi99]

מה הוא עושה בצבא?

יכול להיות שהיציאות שלו ישתפרו...למשל מה שמעודד אותי שבסביבות נובמבר הוא כנראה עובר להיות משק הדרכה או משהו כזה (נו התקדמות תפקיד בגלל פז"מ) ואז יכול להיות שהוא יצא 11-3 מה שמעולה בשבילי מכיוון שעכשיו הוא יוצא 17-4 (וגם אז לפעמים מקצרים לו כי הוא מפקד). לגבי החברים , גם החברות שלי והחברים שלו שונים אבל זה כן די אפשרי. החברות שלי גם מביאות את החברים שלהן וככה נוצר מצב שהוא לא מרגיש בנוח כי הוא בן יחיד והן לא מרגישות בנוח בגלל החבר שלהן או שלומדים להכיר את החברים, המטרה העיקרית היא להיות ביחד ולשלב. תנסי להציע לו אם לא ילך תמיד אפשר לחזור למתכונת הרגילה של כל אחד בנפרד ומקסימום להיפגש יותר מאוחר אחרי זה (אלא אם כן אתם לא נוהגים לישון אחד אצל השני). אנחנו למשל עשינו את זה בסופ"ש שהיה לפני דקה וחצי.. היינו בצימר שישבת ושחזרנו הוא הלך לפגוש את החברים שלו וב12 וחצי הוא אסף אותי והלכנו לישון אצלו. אפשר להתמודד עם זה ואם באמת נורא קשה לך...את תמיד יכולה לפרוק את זה פה ולקבל אינספור תמיכה ועצות מבנות שמבינות אותך ויודעות אייך את מרגישה.

 

[סתם עוד בחורה]

אתן פשוט מקסימות!!!

הוא הולך לתפקיד סודי...הוא לא ממש יודע מה יהיו היציאות שלו. זו הבעיה שלחברות שלך אין חבר! אז הוא בדרך כלל יהיה הבן היחידי... ניסינו את זה המון פעמיים זה לרוב יוצא פשוט רע. וכן אחנו באמת הולכים בנפרד לחברים וחוזרים לישון אצלו...אבל אז חזרנו לנקודת ההתחלה שאני לא איתו מספיק בשבילי.. באמת תודה על התמיכה!!! אין דבר יותר כיף מזה...

 

[dandi99]

קצת התבלבלת...

לחברות שלי גם יש חבר ולכן הוא לא מרגיש כמו בן יחידי ובדד . מממ אז אני חושבת פשוט שתנצלי את הזמן שהוא כן איתך...וכשהוא הולך לראות חברים אז תראי את החברים שלך/משפחה/זמן שאת זקוקה לעצמך. תנצלי את זה באינספור אפשרויות אחרות ואז תחזרו לראות אחד את השני

 

[סתם עוד בחורה]

אופס שלך=שלי

 

[GrowingMadness]

../images/Emo24.gif

אני ממש מבינה אותך.. זה באמת קשה

רק שתדעי שזה הכי נורמלי בעולם שתרצי אותו לעצמך! אני חושבת שכולנו ככה אחרי שהחבר סוגר אפילו אם הוא סוגר "רק" שבועיים [כמה עצוב שזה נראה לנו מעט שבועיים..] אבל אפשר לשלב בין הכל להכל וזה דווקא כייף! חבר שלי גר חצי שעה ממני ובד"כ אני פשוט באה אליו לכל השישי-שבת ואנחנו גם עם המשפחה שלו, גם עם החברים וגם לבד. ככה את גם לא יוצאת אגואיסטית

עדיין אתם לא כל כל כל הזמן ביחד רק שניכם אבל גם זה משהו. צריך להתפשר ואין מה לעשות.

 

[ענבל1693]

בובי,

אומרים שזוג שעובר את הצבא עובר הכל במיוחד במצב שלך. ואני הכי מבינה בעולם שאת רוצה אותו רק לעצמך חח גם אני ככה אבל אין ברירה..וזה עדיף על לא להיות ביחד בכלל..הרי שהאפשרות הזאת לא באה בחשבון.. אבל כולנו פה ביחד נתמוך בך ונתגבר ביחד

 

[סתם עוד בחורה]

וואו

אתן פשוט לא מבינות איזו הרגשה טובה נתתן לי. איזה מזל יש לחבר שלכן בטח!

 

[GrowingMadness]

חחח חמודה ../images/Emo9.gif