התמסרות

פילוסוף


בכל אופן, כאן גם ה"יש" שיוצרים הוא רוחני ולא גשמי, ולכן גם הזמן שעובר כדי ליצור אותו נחשב יותר מ"אין".
(פלספנית גאה בפני עצמה
)
 

Whip

New member
חחח

קואנים ידועים אצלנו בחוג לפילוסופיה בדסמית -

אם שפחה נופלה מהצלב והדום שלה בדיוק הלך להשתין, האם היא נפלה?

ואז מה הרעש שמשמיעה כאפה על הישבן, אם הישבן איננו, כי היא בדיוק נפלה?

 

Whip

New member


תפסת את הכיוון. בקרוב עוד נוציא ספר האאוץ'קואנים השלם.
 
אני כבר מחפשת במעמקי ראשי

אחר הכותרת המושלמת...

היו פעם ספרי "הוצא מהקשרו". אולי "הוצאו מקשירתו"?
 

Whip

New member
"הוצא מקשירתו"

זה נחמד, אבל זה אומר שהוא שוחרר,
אבל למה? הוא עשה משהו רע?
 

Tranquility40

New member
זה נכון לכל מערכת יחסים

בכל מערכת יחסים - החל בעמיתים בעבודה או חברים לכדורסל וכלה בבני זוג לחיים, יש צורך בהדדיות, קשב לאחר, התחשבות ופשרה. בגלל זה הדבר מוגדר כ"מערכת".
"אמפתיה", "אמון", "וויתור על האגו", "וויתור על צרכים מידיים" - כפי שכתבת, נדרשים בכל מערכת יחסים, במיוחד אם רוצים שהם יהיו מספקים וארוכי טווח.
 

DOMINUS1

New member
התמסרות כמטבע עובר לסוחר

אני מבין שזה המצב, אבל הקסם הגדול והנדיר הוא ההתמסרות
המלאה, הטוטאלית, של הנשלט/ת שאינה תלויה בתמורה מכל סוג.
לטעמי זו התמצית והמהות של יחסי-שליטה.
כל היתר זה פירוטכניקה....
עכשיו לך תמצא אחת כזו...
 

Michael1991

New member
בדיוק

אתה כל כך קרוב, נשאר לך רק לפתוח את המתנה :)

מה עושים כשלא מוצאים משהו שיודעים שלא קיים?
או מוותרים ומוצאים מטרה אחרת
או מסתפקים במה שיש
או בונים בעצמנו
 
אין דבר כזה התמסרות שאינה תלויה בתמורה.

אם למישהו לא טוב והוא מרגיש שהקשר חד צדדי ושהוא לא מקבל ממנו שום דבר - הוא ישתעמם במקרה הטוב, או שהתסכול שלו יגבר ויגבר במקרה הרע - ובסוף הוא פשוט יילך.
 

Michael1991

New member
יש דבר כזה, ראיתי,

הוא פשוט מגיע ממקום לא בריא של וויתור עצמי תמידי וכפייתיות
 
אה, טוב -

זה כן, קיים בהחלט, וגם בקשרים וניליים.
ממקום טוב זה בטוח לא, ואני לא בטוחה גם מה דעתי על מי שמחפש סוג כזה של סמרטוט.
 
בטח שיש, גם כשזה בא ממקום טוב

התמסרות שעצם ההתמסרות עושה לך טוב. הנתינה, הכניעה וכו'. זה לא לשם קבלת גמול או תמורה אבל את כמובן מקבלת מזה הרבה.
אני חושבת לשלם כיוון דומינוס (יכול להיות שאני טועה, אבל זה לא סביר
)
 
אולי מדובר בסמנטיקה. אני מפרידה

בין התמסרות/נתינה לבין ציות, כניעה וכל היתר.
התמסרות ונתינה ללא תמורה - האמנם?
אני מוכנה להמר שאף אחת כאן, למשל, לא תישאר עם שולט ש-באופן קבוע- מבחינתו שליטה זה סקס של חמש דקות ואז הוא מסתובב והולך לישון, כי מבחינתו זה מספיק, הוא קיבל מה שרצה וגמר, והיי - הוא האדון כאן אז מה זה משנה.
גם בבדס"מ - כמו שיש ענישה - יש גם גמול חיובי וחיזוקים ("כלבה טובה!"), אפטר קר וכל היתר. לא סתם מדובר כאן במערכת שלמה של דברים ולא רק ב"היא עושה מה שהוא רוצה ונשארת ותאוותה בידה" (תרתי משמע
).
חוץ מזה, גם ונילים יכולים להיות מאוד מעניקים ומתמסרים. אני עושה כאן הפרדה בין התמסרות/נתינה עד כדי ביטול עצמי מוחלט לבין מערכת של שליטה/כניעה.

כניעה/ציות הם דברים קצת אחרים, שייחודיים לתחום שלנו.
בשבילי אישית הם בהחלט ברמה של צורך. יתרה מזאת - דווקא בלעדיהם ארגיש שאין לי תמורה ושתאוותי בידי, כי אני זקוקה להם, אז זה לא סותר את מה שכתבתי קודם.
 
לפעמים התמורה

היא ההתמסרות עצמה

כמו שאנשים אוהבים לנקות ולא רק בשביל שיגידו להם "איזה יופי! ממש נקי פה" ואפילו לא בשביל שלא יהיה אבק וכתמים,

אלא כי עצם הפעולה עושה להם טוב.

את מבינה למה אני מתכוונת?
 
למעלה