התמכרות לוואטסאפ

[gabubon1]

התמכרות לוואטסאפ

איך גומלים נערה בת 14 מהתמכרות לווטסאפ? זה מחרפן אותי!!!

 

[מרב קובי]

מתחילים בזה שעונים על כמה שאלות בעצמך

1. למה זה מחרפן אותך?
2. מה רע בזה?
3. מה טוב בזה?
4. כמה זה עולה?
5. במה זה פוגע?
6. איך זה מפריע לך ביום יום?
7. איך זה מפריע לבת שלך ביום יום?
8. מה ההבדל בין שימוש מושכל לבין התמכרות?
9. איפה או אחרי כמה זמן עובר הגבול בין שימוש חיובי לשימוש שלילי?
10. הגדירי בדיוק איך זה פוגע בתקשורת האמיתית של הנערה עם חברות , חברים ובני משפחה?

עכשיו כשענית לעצמך על כל השאלות, את מוכנה להתחיל לטפטף את תשובותייך לבת היקרה.
תהיי מוכנה לווכוחים אין סופיים, אבל ככל שתהיי משוכנעת בצידקתך כך יהיה לך קל יותר. אבל אם אחרי 5 שעות של וויכוח שכולל צעקות, החרמות, עונשים , טריקת דלתות , שבירת צלחות, ובריחה מהבית- את חושבת שתכנעי- אני ממליצה לך בכלל לא להכנס לזה.
מה שכן אפשר לעשות זה לטפטף בכל זאת את דעתך , ולצפות לכך שאולי, אחרי גיל 20, תגלי שמשהו ממה שטיפטפת לה , אכן הגיע ליעד, וגם השפיע...
ולילדים הבאים לא קונים סמארט פון. ואם חייבים {כי לכולם יש ..}, אז את החיבור לאינטרנט שישלמו הם. וגם, מתחילים לטפטף את הסכנות כבר מגיל 5.
בהצלחה.
גילוי נאות
לי אין סמרטפון, {מתהדרת בנוקיה בן 5}, ואין לי פייסבוק- מטפטפת את הסכנות מגיל צעיר, לאף אחד מהילדים שבבית אין פייסבוק {בן ה- 19 סגר אותו כי הוא בזבז לו יותר מדי זמן}, לבן ה15 יש סמארטפון שקנה מכספי הבר- מצווה, אבל הוא יכול לגלוש רק דרך וואיפי- וזה רק בבית, כי בבית הספר אסור להחזיק סמארטפון.
בת ה13, ובת ה- 11, החליטו לא לקנות סמרטפון כרגע {בכסף שלהן}. וגם אצלן בבית הספר זה אסור, וווטסאפ, זה משהו שעוד לא פופולרי בין חברותיהן. ויש להן חברות שאפילו טלפון ניד אין להן, וגם לא מחשבים בבית.
ויש לנו מסנן של רימון על המחשבים בבית- כך שכולם מוגבלים בגלישה.

 

[gabubon1]

המשך התמכרות לוואטסאפ

תודה מירב. זה מחרפן אותי כיוון שהיא כל היום, בתוך הנייד שלה. הטלפון הפך לשלוחה של היד שלה.
זו דרכה ליצור קשר עם חברים. היא ממעטת לצאת החוצה ולהפגש (עושה זאת אך מעט) וכל פעולה - אם זה אוכל - בישול - קיפול גרביים עושה תוך כדי סימוס. זה מחזק את הפרעת הקשב שיש לה .. זו דרך קלה להתמודדות - בריחה מהתמודדות עם פגישה פנים אל פנים מול אנשים - זה מונע ממנה להתמודד עם השעמום..
התחושה שעם לא תהייה און-ליין בכל שעות היממה היא תפסיד משהו דרמטי..
וכן - זה מגיע למריבות - וכן - אני מתקשה למצא עבורה אלטרנטיבות. היא שונאת לימודים. יש לקויות רבות. מתקשה לקרא. יש לה חוג פעם בשבוע ועוד פעמיים פעילות חברתית אבל עדיין נשאר ה-מ-ו-ן זמן פנוי. היא ילדה מקסימה, עם לב רחב, מלאת חמלה ומאד מוכשרת בציור - אם רק היתה משקיעה. אבל זה היא לא מוכנה. בשום פנים. זה דורש מאמץ. התמדה. וזה בדיוק מה שהיא לא. כל מה שדורש טיפונת להתאמץ, לחשוב, להשקיע, להתמיד - זה אאוט.
איך אחרים מתמודדים עם זה? אשמח לשמע.

 

[ציפי קוברינסקי]

הסמרטפון עוזר לבתך

כתבת שההתכתבות היא הדרך היחידה של בתך לקשר חברתי, ולכן לא הייתי מונעת זאת ממנה
כך מתנהלים הרבה מהילדים היום
השימוש בסמס לא מגבירה את הפרעת הקשב, להיפך! היא עוזרת לה לסיים את המשימה כמו קיפול גרביים בלי לקום באמצע ולשכוח...
אם היא נמנעת מפגישות פנים מול פנים, זה לא בגל הסמס אלא משום שהמפגשים קשים לה! ככל שתדברי על זה יותר כך היא תשקע יותר ויותר בפחדים וגם תפתח רגשות אשם שיוסיפו על תחושת ההחמצה.
אני מציעה לך למצוא את נקודות החוזק שלה כמו הלב הרחב, ואפילו את העובדה שהיא ממלאת את תפקידיה בבית ומקפלת גרביים או מבשלת.
הקפידי לבלות אתה זמן איכות, רק אתה, בלי תלונות ושיחות תוכחה, שאני מבינה שלא הועילו עד היום..
זה הבסיס ליצירת שינוי ולהיצירת מוטיבציה. אף אחד לא מפתח מוטיבציה שמושתתת על תחושת אכזבה ורגשות אשם
לעומת זאת, אילו רגשות שמבטיחות לעורר התנגדות ומרד שממילא קיים בגיל הנעורים

 

[ציפי קוברינסקי]

זהירות לא לשפוך את התינוק עם המים

אני מסכימה עם מרב שהדרך מתחילה בברור הערכים שלכם ההורים, ובמיקוד במה שחשוב וסדרי העדיפויות
אני חולקת עליה בדרך שהיא בחרה, להגביל את השימוש בווטסאפ על ידי אי שימוש בסמרטפון
בעיני, זה כמו לומר שטלביזיה ומחשב ואייפד וסמרטפון זה אותו דבר ולהגביל שימוש במסכים
לשימוש בסמרטפון יש יתרונות ושימושים ולפי מה שהבנתי מהורים שמגיעים אלי אפילו הגבלת השימוש בסמרטפון פוגעת בקשרים החברתיים של הילדים (האמיתיים, לא הוירטואליים)
אני חושבת שהחינוך צריך להתאים למציאות ולקדמה
אני, כמובן, איני חולקת על הבעייתיות של השימוש בווטסאפ, ומודאגת מהכוח שיש לשימוש באפליקציה בנושאים כמו חרמות חברתיות.
הדרך להפחית נזקים היא בנוכחות הורית, כמו בכל נושא, לדרוש לדעת באילו קבוצות היא נמצאת ובהצבת גבולות.
אני מציעה לך לא לנהל שיחות ארוכות ומייגעות שיגרמו לבתך לאבד אותך תוך דקות ספורות
במקום זאת נהלי אתה מו״מ על העקרונות שהכי חשובים לך בגלישה.
תני לה קצת לנצח אותך ותכנני מראש מה יהיו הםשרות שלך, מתבגרים זקוקים לתחושת הניצחון כדי לשתף פעולה.
עשי אתה סוג של הסכם האומר מה נדרש ממנה, מה היא תרויח מזה (לא רווח כלכלי!) ומה יקרה אם היא לא תעמוד בהסכם
זיכרי כי במערכת המשפחתיתי, בדומה לכל מערכת, כל הסכם בנוי על win win
תוכלי להיעזר בספר חדש שיצא: מתבגרים סרבנים של דר׳ ראסל בארקלי (פסיכיאטר מומחה עולמי בחקר הפרעת קשב) ודר׳ ארתור רובין בהוצאת דיונון

 

[gabubon1]

תודה רבה. אנסה ליישם.