אנה פרנק ז"ל, הייתה גדולה מהחיים
והצוהר הקטן שהיא פתחה לעולם דרך כתיבתה אודותיה באותה עליית גג, למציאות הנוראה ההיא, הוא מקור השראה וכאב ובעיקר תחושת פספוס של מישהי שנועדה לגדולות, והיו כנראה רבים רבים כאלו בקרב מליוני יהודים בתאי הגזים ועשרות מליונים אחרים חפים שנהרגו / נרצחו באותה מלחמה ארורה, והלקח צריך להילמד.
יחד עם זאת, אנחנו בתקופה אחרת ובמציאות שונה, וגיבורי התקופה הן דווקא אותן ילדות קטנות שמשטר הכיבוש רודף אותן, מתעלל בהן, פוגע בהן, משפיל אותן ועדיין לא יכול להן, ובמובן הזה גם עהאד תמימי היא מקור השראה לעולם, ונקווה שהפעם היא תממש את יעודה ומלא הפוטנציאל הגלום בה ותזכה להתבגר ולתרום את חלקה לעמה ולעולם, כי גם היא נועדה לגדולות, וזה לא משנה למליארדי בני אדם שיש כמה קולגות שחושבים אחרת....