התמודדות עם ADHD גבולי

מיי B

New member
התמודדות עם ADHD גבולי

כבר כשבני היה בטיפול בעיסוק, עלתה האפשרות של ADHD . אבל המטפלת שללה את זה בסוף. גם בגן עלתה האפשרות וגם שם זה לא היה מספיק 'חזק' לאיבחון. נראה שלבני יש קווים של ADHD, שמבחינים בינו לבין ילד 'רגיל'. אבל אין לו את התופעה בעוצמה שגורמת לשים עליה אצבע מיידית. מה שיש לו מספיק בשביל להוציא אותנו מהכלים, כבר קיבלנו דיווח מהמורה שהוא לא יושב וצריך להעיר לו כל הזמן, גם בחוגים הוא תזזיתי וקופצני. השאלה אם ללכת על איבחון עם כל מה שכרוך בזה - מבחנים, מפגש עם פסיכולוגים/פסיכיאטרים, וההנחה הסמויה שמשהו לא בסדר איתו. מצד אחד - אם יאובחן כ ADHD יהיו לו הקלות בביה"ס, יקבלו יותר בהבנה את ההתנהגות שלו. אולי יהיה לו גם קל יותר לקבל את עצמו. מצד שני - זו סטיגמה. גם מצד המורים ובעיקר מצד ההורים של הילדים האחרים בכיתה. ותאמינו לי שהם לא יבינו. מהיכרות אישית ועצובה. האפשרות השניה, כיוון שההתנהגות שלו היא גבולית, לנסות ולהתמודד בעצמנו. בלי לערב את המערכת. לקרוא את הספרות, לנסות לעבוד עם אסימונים או כל דרך אחרת שאולי תעבוד. מה דעתכם?
 

אפלטונה

New member
רגע לנשום

כדאי קודם כל לבדוק נוירולוגית. למה צריך ללכת כבר לפסיכולוגים ופסיכיאטרים... הולכים לנויורולוג ילדים - עושים מבחן טובה. ורואים. אם יוצא חיובי - מתחילים את כל תהליך האיבחון הפסיכודדיקטי כדי לדעת איך הכי כדאי לעזור לו. ככה אני חושבת. אפלטונה
 

irisy1

New member
ילדים לא מטופלים וחוויית הצלחה

שלום לך מיי B מנסיוני - הבת שלי גילתה סימנים כבר בגיל הגן אבל אנחנו לא חשבנו שיש בעיה. כיתה א' היתה חוויה קשה - הילדה לא רצתה ללכת לבית הספר, כשהלכה לא תמיד היתה בכיתה, לא התקדמה ברכישת קריאה וכתיבה - היה פשוט מ ז ע ז ע. בית הספר לא חשב שיש בעיה, בשלב הזה אנחנו כבר הבנו שיש. לא אלאה אותך בסיפור המקרה שלנו - אבל רציתי לתרום תובנות מנסיוננו. בשנות ביה"ס המוקדמות ומחוסר טיפול הילדה (שלי) חוותה חוויות כשלון מצטברות שלא תרמו לה דבר מלבד תחושות תסכול ופגיעה קשה בדימוי העצמי. בעקבות אבחון וטיפול מתאים נולדה ילדה חדשה. הטיפול התרופתי פעל כמטה קסם ובשילוב עם התערבות פסיכולוגית הילדה הגיעה למקומות חדשים מבחינת דימוי עצמי בעקבות שיפור משמעותי בהישגים בלימודים ויכולת ויסות ההתנהגות. חבל להזניח - אפילו אם המקרה גבולי - ילד לא מטופל יסבול הרבה יותר ואחר כך יהיה גם יותר קשה "לתקן". אם יש בעיה , אז יש בעייה ואפילו אם היא גבולית צריך לטפל. אני חוזרת לדימוי (השגור כל כך) של משקפיים - ילד שלא רואה טוב צריך משקפיים ואין טעם לגרום לו להתאמץ. ילד עם בעיות קשב צריך טיפול. לגבי "איך למכור" לילד את הצורך באבחונים: אני חושבת שצריך להסביר לילד שבגלל שקשה לו לשבת בכיתה אתם רוצים למצוא את הדרך לעזור לו. מטרת האבחונים היא לאתר את הקושי ולהתגבר עליו. בודאי שלא צריך לשדר שמשהו לא בסדר אתו. רק שקשה לו ואתם רוצים למצוא את הדרך המתאימה ביותר להקל עליו. יכול להיות שהילד שלך הוא לא ADHD, אולי יש בעיות רגשיות, אולי אחרות - אם לא תבדקו מה הגורם המפריע איך תדעו? לסיכום - הרבה יותר קשה להשתחרר מסטיגמות שנדבקות לילדים לא מטופלים. אם אתם חושבים שיש בעיה - לטפל. לעזור לילד להיות מי שהוא באמת. בהצלחה איריס
 

05 מיכל

New member
זה לא נשמע כל כך גבולי

אם זה גורם שהוא לא ישב בכיתה, ושכל הזמן צריכים להעיר לו, וגם בחוגים הוא תזזיתי וקופצני, אז אני לא בטוחה שזה גבולי. מה שאני כן בטוחה, זה שהילד אוסף פידבקים שליליים, וזה לא בריא בשבילו. לגבי לשתף את ביה"ס - תחליטי אחר כך. קודם כל תבררי היטב מה המצב. בירור אצל מומחה ל ADHD אפשר לעשות גם בלי לשתף את המערכת. גם לא מוכרחים ללכת על התאמות בגיל כל כך צעיר. קודם כל צריכים לברר מה המצב האמיתי ואיך קוראים לבעיה, ורק אחר כך להחליט על דרך טיפול.
 

דליה.ד

New member
לא כל כך הבנתי מה זה "גבולי"

ומי קבע שהילד "גבולי" ומה הם התחומים ה"גבוליים"??? וממתי מטפלת מאבחנת הפרעת קשב? היא למדה רפואה???
 
בלי אבחון יש סטיגמה ואף אחד לא מבין

עם אבחון, יש מורים שמבינים ויש מורים שלא. נכון כח האדם במערכת לא תמיד משהו ולכולנו היה ניסיון עצוב מאוד עם חלק מהמורים. מצד שני יש גם מורים שמבינים והיום יש גם מורים שקיבלו תוספות זמן במבחנים בילדותם ויש מורים שלוקחים ריטלין ויש מורים שהילדים שלהם מאובחנים ויש מורים שפשוט מבינים בלי שתהיה להם מעורבות אישית. לעומת זאת, אם הבן שלך מתנהג כמו ADHD למרות שהוא מוגדר בתור ילד בריא, אז הוא מטפח סטיגמא של אדם שעושה בעיות בכוונה. עצוב אבל אנשים לא מבינים שיש עוד כמה אפשרויות חוץ מADHD וכוונות רעות.
 

srll23

New member
להיבדק

שלום לך אני ממליצה לך להיבדק במכון להתפתחות הילד ולא אצל נוירולוגים שאוהבים לצערי לקטלג ילדים גבולים לADHD ולתת תרופות בקלות (מנסיוני האישי). וישנה האפשרות שבנך סובל מבעיה תחושתית שהרבה פעמיים חושבים שזה adhd אך לשם כך יש צורך באיבחון בברכה שרון
 

ura2

New member
להיבדק

היתי רוצה לשאול מה זה בעיה תחושתית ומה היא ההתנהגות של הילד\ה כאשר קיימת בעיה הנ"ל. מכיוון שנאמר לי שלילד שלי יש בעיה תחושתית בנוסף ל-ADHD.
 

srll23

New member
בעיה תחושתית

הינה בעיה של רצון לגעת כל הזמן בדברים או אי רצון של נגיעה. גם כל דבר שזז או נוגע בך או צליל מסוים שנמצא בסביבה פוגע בילד בריכוז. זו תשובה מצומצמת. אך ניתן לעזור לילד עם בעיות תחושתיות על ידי מרפא בעיסוק. והיא תוכל לתת תשובה יותר מעמיקה
 
קפצתי לרגע ורציתי לומר לך משהו

קודם כל, ההתלבטות שלך בהחלט מראה על התחלת דרך ארוכה ומועילה. דבר שני הפרעת קשב איננה מחלה! זוהי הפרעה. ויש הבדל גדול, במחלה משהו לא בסדר ובהפרעה משהו מפריע. הפרעת הקשב הינה לפי ד"ר מנור תכונה הנמצאת אצל אנשים מסויימים ואהבתי את החיוביות במילה תכונה כי אכן זוהי תכונה. ישנם דברים חיוביים בתכונה הזו, למשל יש אפשרות להתרכז הרבה יותר טוב כאשר הנושא מעניין, ואפשר לקרא את כל המפה בבת אחת ולראות את כל הפרטים ולנתח. זה לדעתי משהו מאד טוב ויכול לעזור בתחומים רבים. נכון שבלימודים זה קשה, אבל צריך לראות עוד צדדים. דבר נוסף, את מדברת על חוסר הבנה ומצד שני על התחשבות האחרים בתכונה זו. אכן ישנם אנשים שהם פחות מבינים או פחות מתחשבים ואני לא בטוחה שהם יבינו או יתחשבו לאחר מתן התוית. מי שרואה את ילדך כתזזיתי יראה אותו גם כך בהמשך, אבל ההמלצות לעשייה יהיו אולי יעילות בשביל זה לא צריך אבחון. משהו שהפריע לי, את כותבת בשני קולות, במקום אחר את אומרת שאת מבינה שהילד לפני אבחון והוא עומד להיות מאובחן וכאן את מציגה תמונה שונה, מדוע? מה כל כך מפריע לך? למה את צריכה גם להכנס לאתר של אנשים שעוסקים בהפרעת הקשב ולקבל לגיטימציה שהוא לא כזה? לדעתי יש לך דרך לעשות, והיא לא קלה. אבל את לדעתי בדרך הנכונה עבורך ועבור ילדך, הורים עושים את הטוב ביותר עבור ילדם גם אם זה קשה. הקשיבי לאינטואיציות שבתוכך הן תכוונה אותך, ותוכלי ללכת בדרך נכונה עבורך ועבור ילדך. בברכת הצלחה, שנה טובה, מאושרת ופוריה.
 

esty104

New member
אינשטיין כתב שאינטואיציה חשובה יותר

מתעודות ונסיון. תגובתך מקסימה. גם אני שמתי לב שבמה שמעניין יש לבני ריכוז מצויין גם כאשר זה לא קל, כמו "חשיבה מתמטית" במכון וויצמן, לעומת שבכתה בלעבוד עצמאי בתרגילים פשוטים(23+6) לא היה מתעניין. האמת, הילדים השתנו קצת לעומת שמערכת החינוך נשארה יבשה. שנה טובה!
 

05 מיכל

New member
היזהרו מהכללות

נכון שאנשים עם הפרעות קשב מתקשים להתגבר על שיעמום הרבה יותר מילדים אחרים. אבל להגיד שכאשר מעניין להם הם מתרכזים היטב ורואים את כל המפה בבת אחת? חלקם כן, חלקם לא, וחלקם (כמוני למשל) מאוד-מאוד לא.
 

מיי B

New member
תודה

אני מבינה שאני צריכה להתחיל להזיז את התהליך. אפילו שמשהו בי כל כך רוצה שהכל יסתדר בלי...
 

Hobbites

New member
לאבחן בלי לערב את המערכת.

את יכולה ללכת לאיבחון באופן פרטי בלי לספר כלום למורה. אחרי שתראי את התוצאות וההמלצות לטיפול, תחליטי מה מזה את מקבלת ואת מי את רוצה לשתף. אבל קודם כל כדאי שלך יהיו כלים להבין את המצב. לגבי המסר הסמוי לילד שמשהו לא בסדר איתו -שאלי את עצמך: האם הילד שלי שלם עם עצמו, מרוצה מהתפקוד שלו בכל המסגרות, ולא חושש שמשהו לא בסדר? אם זה המצב, אז לא כדאי לעשות כלום. שהמורה תעיר לו, אז מה, בשביל מה יש מורה?. אבל אם זה לא המצב, מנסיוני עם הבן שלי, אבחון שיתן שם לבעיה שלו רק יגרום לו להקלה.
 

דליה.ד

New member
אני מאמינה

שבאמת, כאשר יש שם לבעיה או לקושי - הרי זה מהווה כבר חלק מהפיתרון וההתמודדות. אצלי בבית הפרעת הקשב היא משהו שחיים איתו ביום יום, מתייחסים אליו בכובד ראש - כשנחוץ והרבה פעמים צוחקים על זה........כי זה חלק בלתי נפרד מהאישיות של הילדים. אנחנו משתדלים לראות את חצי הכוס המלאה ויש בהפרעת קשב או בהיפראקטיביות קצת פלפל שמתבל את חיינו! אני לא ממעיטה בחשיבות הנושא כאשר זה פוגע באיכות החיים של הילד, אבל מצד שני כל הצלחה היא הצלחה ענקית! וכל הישג הוא משהו אדיר!
 

ura2

New member
התמודדות עם ADHD גבולי

השאלה היא מה הם הציונים שבנך מקבל. אני זוכרת את עצמי בגיל בית ספר בתור ילדה שאף פעם לא הצליחה להיות עד סוף השיעור בריכוז. רבע שעה הראשונים הייתי מקשיבה לחומר ולהסברים של המורים ולאחר מכן הייתי פשוט מאבדת את העיניין ולא בגלל שיש לי בעיית קשב וריכוז אלא בגלל שהייתי מבינה את החומר הנלמד לאחר הסבר הראשון. תמיד הייתי מפריעה למורים. מכיוון שהיה לי משעמם בשיעור תמיד הייתי מחפשת תעסוקה אחרת. לכן אם הילד שלך לומד ומקבל ציונים טובים אז לא למהר ולעשות איבחונים. אני מרגישה שהיום זה באופנה אם הילד מפריע בשיעור אז יש לו בעיה וצריך לתת לו תרופה על מנת שלא "יפריע" למורים. כמו שהמורים לא אשמים שיש להם 40 תלמידים בכיתה ללמד כך גם הילדים אינם אשמים שאותם המורים פשוט אינם מסוגלים להתמודד עם ילד "מפריע".
 

מיי B

New member
אני לא יודעת אם ציונים הם המדד

הוא מאד חכם (אמרה הפולניה) ואפילו הופנה לחוגים של מחוננים. את החומר הוא תופס מהר וכניראה שהציונים יהיו בסדר. הענין שהוא מפריע. וזה מפריע לכל הכיתה. ואז המורה מענישה אותו. וככה הוא צובר לו חוויות שליליות ודחיה. יכול להיות שפתרון מסויים יהיה להעסיק אותו במטלות נוספות כדי שלא ישתעמם, אבל לא נראה לי שהורה יכולה להתמודד עם זה. ובטח לא המורות המקצועיות
ד"א - אם יש לך פתרון אחר, שלא כרוך באבחון, אשמח לשמוע אותו.
 

05 מיכל

New member
אני מאוד מסכימה איתך מייבי!

ציונים הם בהחלט לא מדד. חוץ מזה, בנוסף לדברים הנכונים שציינת, אני חושבת שהדימוי העצמי של הילד נפגע לא רק מתגובות הסביבה, אלא עוד לפני כן: אני חושבת שהוא מבין לבד שלהפריע זה לא טוב, והוא לא מצליח לנהוג אחרת. זה גורם גם להרגיש חוסר אונים, וגם בילבול, כי לא ברור לו אם הוא ילד טוב או לא. אני חושבת שהוא היה רוצה להתנהג אחרת, או לכל הפחות להיות מסוגל לבחור אם להתנהג אחרת. החשיבות של האבחון היא גם באפשרות לטפל, אבל לא רק: היא גם באפשרות להסביר לו למה קשה לו להתנהג אחרת, ושאתם יודעים שהוא ילד טוב ורוצה להתנהג יפה, רק קשה לו. זה חשוב לדימוי העצמי, וגם לגיוס הכוחות להתמודדות.
 

05 מיכל

New member
במילים אחרות:

גם אם יש פתרונות אחרים בלי אבחון, אני לא בטוחה שזה רעיון טוב!
 
למעלה