התמודדות עם נחיתות

shipship

New member
התמודדות עם נחיתות

שבת שלום למאמנים. אני אנסה לתמצת: יש לי עבודה טובה, בחברה טובה, ובתחום שאני אוהבת. הבעיה היא שאני מרגישה (ואני יודעת שזו לא רק הרגשה, אלא עובדה) שאני פחות חכמה ומוכשרת מרוב האנשים שעובדים איתי. זה לא שאני לא חכמה או לא מוכשרת. זה שאני עובדת בתחום שבו כמעט כולם כאלה, ורובם הרבה יותר ממני. אני לא רוצה לחשוף יותר מידי, אבל אציין גם שמדובר בתחום ריאלי-הנדסי, שרוב העוסקים בו הם גברים (לא רוב מוחלט כמו במכונאות רכב או משהו כזה, אבל בכל זאת), ויש לזה קשר לעניין. אני רואה כל הזמן שאני איטית לעומתם. הם חושבים מהר ואני חושבת לאט יותר. אני לעיתים קרובות חוששת להגיד דברים או לשאול שאלות, כי זה יהיה טיפשי בעיניהם. אני מרגישה טיפשה לעומתם וזה קשה לי. יש להבהיר שאני עושה עבודה די טובה והממונים הישירים עלי מרוצים ממני, או כך לפחות אומרים לי. אבל הבטחון העצמי שלי נמוך בגלל כל מה שפירטתי. אשמח לשמוע אם למישהו/י יש איזה תובנות לתרום לי. בתודה.
 
שלום רב

ידוע שגברים ונשים פועלים אחרת היתה אתמול תוכנית נפלאה בטלויזיה על זה שהראתה את ההבדלים בין החשיבה הנשית לגברית ואת צורת הפעולה בכל אופן רישמי לפנייך את היתרונות שלך. אני תמיד ממליצה לרשום בפועל כי זה יותר אפקטיבי. אשמח אם תכתבי כאן, ללא גילוי פרטים עליך. 1. מה ההשכלה שלך? מה שלהם? 2. מה המיצוב שלך בחברה ומה שלהם? האם הם יותר "מקובלים" ואת פחות, האם אליהם פונים יותר מאשר אליך? האם השכר שונה או הדרגות שונות? 3. באיזה דברים את רואה שהם מקדימים אותך? 4. האם התוצאות שהם מגיעים אליהן הן אכן יותר מעמיקות וטובות משלך, או הן ממוקדות יותר ושלך עם ראיה נוספת 5. האם הפתרונות שאת מוצאת לדברים שונה משלהם? איך שונה? 6. את חוששת לשאול שאלות כי את בטוחה שזה יהיה טפשי בעיניהם או בגלל שאת מעריכה שזה יהיה טפשי בעיניהם? האם הם שואלים שאלות בינם לבין עצמם? אתחיל בזה, למרות שיש הרבה שאלות.
 

shipship

New member
תודה ותשובות

קודם כל תודה. 1. ההשכלה שלי זהה לשל רוב האחרים במעמדי בחברה (רובנו בעלי תואר ראשון). מבחינת ניסיון אני בין הפחות ותיקים (יחסית), אבל גם אלו שבעלי פחות ניסיון משלי, אני מרגישה שהם מוכשרים ממני. 2. קשה לי לענות בוודאות. אני חושבת שפונים אלי איפה שזה מתבקש (כלומר בעניינים ספציפיים שאני מתעסקת בהם) אבל בשאלות מקצועיות "כלליות" פונים יותר לאחרים, ובצדק. זה יכול להיות בגלל שלאותם "אחרים" יש יותר ניסיון (אוביקטיבית) ממני, אבל חלקית זה אולי גם בגלל שהם חכמים ממני. אני לא טובה בלשלוף תשובות מיידיות, אלא צריכה לחשוב על כל דבר לפני שאני עונה, ולעיתים כששואלים אותי שאלה אני נלחצת ולכן עונה תשובה לא טובה, שלא משקפת את הידע האמיתי שלי, מה שמן הסתם מוריד את ההערכה שלהם כלפי, וגורם שיפנו אלי פחות בהמשך. מבחינת שכר אני מאמינה שאני מקבלת כמו אחרים עם ותק זהה לשלי. חשוב לי לציין שאין כל תלונות כלפי החברה ויש לי מנהל שתומך בי ומעריך אותי למיטב ידיעתי, כך שאני לא מופלית לרעה או משהו כזה. 3. מה שאני רואה בעיקר זה שהם קולטים דברים מהר יותר ממני, ומסוגלים לנתח ולהגיב עליהם מיידית. מה שנקרא באנגלית to think on your feet ? אז לי אין את זה. אני צריכה לחשוב על כל דבר בנחת, לשרטט לעצמי שירטוטים, לכתוב נתונים, לעכל, כדי לנתח נכון ולתת את התשובה. 4. אני לא חושבת שהתוצאות שלי פחות טובות מאחרים (ובמקרים שכן אז זה יותר מפערי ותק/ניסיון ולא מפערי יכולת). 5. לא יודעת אם הפתרונות שלי שונים, אבל אני חושבת כאמור שהם לא פחות טובים בד"כ. 6. אני חוששת כי אני מעריכה שזה ישמע טיפשי. לעיתים זה קורה בפועל שאני כן אומרת או שואלת משהו ומהתגובה שאני מקבלת אני מבינה שזה היה טיפשי ומצטערת שדיברתי. מקרים כאלו גורמי לי לחשוש יותר ולחשוב 80 פעם לפני שאני שואלת בפעם הבאה. אם לנסות לסכם, אני חושבת שאני כן בסופו של יום עושה עבודה לא פחות טובה מאחרים. הבעיה שלי היא יותר בתקשורת המקצועית היומיומית, בגלל שאני חושבת לאט יותר, וגם בגלל שאני נלחצת וקשה לי להביא לביטוי את הידע שלי "בזמן אמת" מבלי לחשוב קודם מה אני הולכת להגיד, ולפעמים אין לי את הפריבילגיה הזאת וצריך לתת תשובות במקום. סליחה על האורך ותודה רבה על ההתייחסות ועל כל ניסיון לעזור.
 
מתנצלת שאני פה רק ב"קפיצות"

אבל זה המצב אז ננסה להפיק ממנו את המירב מעתיקה את הדברים שאת כתבת ואגיב לכל סעיף ההדגשה על מנת להפריד ממה שכתבת. . ההשכלה שלי זהה לשל רוב האחרים במעמדי בחברה (רובנו בעלי תואר ראשון). מבחינת ניסיון אני בין הפחות ותיקים (יחסית), אבל גם אלו שבעלי פחות ניסיון משלי, אני מרגישה שהם מוכשרים ממני. הדגש| כיוון שאת אומרת שההשכלה זהה ברובה, נשאר נושא הנסיון. נסיון זה דבר יחסי ועד שאדם תופס את מקומות לוקח זמן. תרגיל טוב במצבים כאלו הוא להפריד בין עובדות לבין השערות. האם את יכולה לעשות רשימה בת שתי עמודות. בעמודה ימנית תתארי את המצב בו את חשה שהם יותר טובים ממך. תאור של האירוע שבעקבותיו חשת את זה. בעמודה שמאלית תרשמי האם זו עובדה או השערה. אם תעשי את זה בקובץ וורד בטבלה, תוכלי להעלות את זה לפה. אל תשימי פרטים מזהים. זו אזהרה שתמיד רצוי לזכור אותה 2. קשה לי לענות בוודאות. אני חושבת שפונים אלי איפה שזה מתבקש (כלומר בעניינים ספציפיים שאני מתעסקת בהם) אבל בשאלות מקצועיות "כלליות" פונים יותר לאחרים, ובצדק. זה יכול להיות בגלל שלאותם "אחרים" יש יותר ניסיון (אוביקטיבית) ממני, אבל חלקית זה אולי גם בגלל שהם חכמים ממני. אני לא טובה בלשלוף תשובות מיידיות, אלא צריכה לחשוב על כל דבר לפני שאני עונה, ולעיתים כששואלים אותי שאלה אני נלחצת ולכן עונה תשובה לא טובה, שלא משקפת את הידע האמיתי שלי, מה שמן הסתם מוריד את ההערכה שלהם כלפי, וגורם שיפנו אלי פחות בהמשך. האם את חושבת שאת יודעת לענות (גם אם לוקח זמן) או לא יודעת לענות וצריכה להעזר בכתובים? שתי האופציות הן אופציות לגיטימיות. השאלה היא איך את פועלת. אם את יודעת את התשובה חשוב שלא תרגישי במבחן, קחי נשימה ארוכה ותעלי בדעתך שאת יודעת את התשובה. תחשבי מה את יכולה לומר או לעשות כדי להרוויח רגע זמן כדי להתעשת. אנא כיתבי זאת כאן. במקרה ואת לא יודעת את התשובה, אנא כיתבי מה את חושבת שאת יכולה לעשות כדי לחזור עם תשובה בזמן סביר ולגרום לכך שיפנו אליך שוב בשמחה. מבחינת שכר אני מאמינה שאני מקבלת כמו אחרים עם ותק זהה לשלי. חשוב לי לציין שאין כל תלונות כלפי החברה ויש לי מנהל שתומך בי ומעריך אותי למיטב ידיעתי, כך שאני לא מופלית לרעה או משהו כזה. 3. מה שאני רואה בעיקר זה שהם קולטים דברים מהר יותר ממני, ומסוגלים לנתח ולהגיב עליהם מיידית. מה שנקרא באנגלית to think on your feet ? אז לי אין את זה. אני צריכה לחשוב על כל דבר בנחת, לשרטט לעצמי שירטוטים, לכתוב נתונים, לעכל, כדי לנתח נכון ולתת את התשובה. האם זו תופעה שכיחה אצלך או שזה קורה רק במקום העבודה הזה או במצבים בהם את מרגישה במבחן? האם כשאת מגיעה עם תשובה את מגיעה עם תשובה מקיפה ומלאה? האם התשובות שלהם שנעשות "תוך כדי הליכה" אכן מלאות ומקיפות? האם את מרגישה שאת יכולה לומר "בתשובה שלופה מהמותן אני יכולה לומר ש... אבל בתוך כמה דקות אחזור עם תשובה רחבה יותר? 4. אני לא חושבת שהתוצאות שלי פחות טובות מאחרים (ובמקרים שכן אז זה יותר מפערי ותק/ניסיון ולא מפערי יכולת). האם את יכולה/מוכנה לכתוב את היתרונות והחוזקים שלך? 5. לא יודעת אם הפתרונות שלי שונים, אבל אני חושבת כאמור שהם לא פחות טובים בד"כ. רשמתי שאלה יותר רחבה למעלה לגבי הפתרונות 6. אני חוששת כי אני מעריכה שזה ישמע טיפשי. לעיתים זה קורה בפועל שאני כן אומרת או שואלת משהו ומהתגובה שאני מקבלת אני מבינה שזה היה טיפשי ומצטערת שדיברתי. מקרים כאלו גורמי לי לחשוש יותר ולחשוב 80 פעם לפני שאני שואלת בפעם הבאה. תגובה כזו היא אכן מרפה ידיים ומאכזבת. האם את מרגישה שיש מישהו שאת יכולה לפנות אליו בשאלות ולא תקבלי תשובה פוגעת? האם את חושבת שאת שואלת את השאלות שלך בצורה מספיק אסרטיבית או שדרך השאלה מזמינה תשובה לא טובה? האם את יכולה לנסח את השאלות כך שלא יאפשרו תשובה מזלזלת? אם לנסות לסכם, אני חושבת שאני כן בסופו של יום עושה עבודה לא פחות טובה מאחרים. הבעיה שלי היא יותר בתקשורת המקצועית היומיומית, בגלל שאני חושבת לאט יותר, וגם בגלל שאני נלחצת וקשה לי להביא לביטוי את הידע שלי "בזמן אמת" מבלי לחשוב קודם מה אני הולכת להגיד, ולפעמים אין לי את הפריבילגיה הזאת וצריך לתת תשובות במקום. במקרים כאלו כדאי לעשות משחקי סימולציה. אם אין לך עם מי לעשות נסי לעשות בעצמך מול מצלמת וידאו או מול טייפ. כדאי להקשיב לטון, להביט על שפת הגוף (וידאו) לשחזר את המשפט בצורה משמעותיות יותר. אלו דברים שקשה לעשות פה ברשת, כי את צריכה את המשוב. נסי לדמיין סצינות מקצועיות, אפילו שחזרי פניות אליך, ונסי להתארגן עם תשובה טובה ומיידית. ייקח קצת זמן אבל אם תתרגלי מספיק פעמים, והבטחון יחזור אליך בהדרגה, גם התשובות שלך תשתפרנה, ואז גם לא תחששי לומר שעוד כמה דקות תחזרי עם תשובה. חשוב שתעני על כל השאלות הללו ששאלתי קודם. התשובות הן לא בשבילי - הן בשבילך. נסי להבין מה גורם לך לחשוב כמו שאת חושבת, לחשוש ממה שאת חוששת, לחזק את עצמך ולתרגל. כמו שכתבתי במקום אחר - ניסים זה באגדות, כל היתר מגיע מעבודה קשה. אוכל להתייחס הלאה לאחר שאקרא את תשובותייך. סליחה על האורך ותודה רבה על ההתייחסות ועל כל ניסיון לעזור.
 

shipship

New member
זה בסדר, גם אני בקפיצות ../images/Emo13.gif

המון תודה על היחס המקיף. 1. נראה לי תרגיל טוב ואני אנסה לעשות אותו לעצמי, אבל אני לא אעיז להעלות לפה כי זה יוכל לחשוף אותי מאוד. 2+3. אם להודות על האמת אני לא תמיד יודעת מבלי לבדוק, וגם כשאני כן יודעת אני תמיד מעדיפה לבדוק את עצמי, אחרת אני לא בטוחה בתשובתי (למרות שלפעמים זה באמת משהו שאני יודעת אבל אני פשוט לא סומכת על הזכרון שלי בכלל). אני משערת שאני יכולה וצריכה באמת להגיד יותר "תן לי כמה דקות ואחזור אליך". מצד שני אני גם לא יכולה להגיד את זה כל הזמן, כי זה יראה מוזר. אין הרבה מצבים שאני מרגישה ב"מבחן" מחוץ לעבודה. אני יכולה להגיד לך שגם בראיונות עבודה היתה לי אותה בעיה. הייתי שמחה להגיד שהתשובות האיטיות שלי בסופו של דבר מקיפות ומלאות יותר, אבל בכנות אני לא חושבת שזה ככה. אני רואה שלאנשים סביבי יש יכולת לנתח ולראות את כל האפשרויות באופן כמעט מיידי, ולתת מענה שהוא גם מהיר אך גם איכותי בד"כ. יתכן שאצל חלקם זה תוצאה של ניסיון רב והכרות קודמת עם שאלות דומות, ובכך אני "מעודדת" את עצמי. 4. אני לא רוצה לכתוב יותר מידי בשביל לא לחשוף את המשרה הספציפית. בגדול אני לא חושבת שיש לי יתרונות מיוחדים על פני אחרים. יש לי כן יכולת טובה ואת הכישורים הנדרשים לעבודה הזאת. אבל אני איטית יותר. 6. אם אפשר לנסח את השאלות שלי אחרת - אני צריכה לחשוב על זה. מהאנשים שאני יכולה לפנות אליהם אין מישהו שאיתו זה יהיה שונה במיוחד. זה גם לא שהם מזלזלים במכוון בד"כ. זה יוצא ככה. קשה קצת להסביר. כשאני מנתחת מקרים ספציפיים כפי שהצעת אז יש גם מצב שבחלק מהמקרים זו רגישות יתר שלי ולא זלזול אמיתי. אני גם חושבת שאני ארגיש יותר טוב אם כשכן מזלזלים במה שאמרתי אני אגיב על זה באסרטיביות במקום, ולפעמים אני חושבת בדיעבד "הייתי צריכה להגיב כך וכך". לעיתים רחוקות אני עושה את זה וזה משפר את המצב לדעתי. ושוב תודה, אני חושבת שעזרת לי כבר לפחות קצת
 

האלי

New member
חינוך למצויינות

החינוך למצויינות מלמד אותנו שיש סקאלה אובייקטיבית שעליה ניתן למדוד הישגים. הסטטיסטיקה מלמדת אותנו שרוב האוכלוסיה מתרכזת סביב ממוצע כל שהוא והמיעוט נמצא בשולי ההתפלגות אם בקצה העליון ואם בתחתון. אחד הפרטים שהחינוך למצויינות לא מדגיש הוא שאותם אלו שנמצאים בקצה העליון של ההתפלגות הם מיעוט שבמיעוט. לעומת זאת הוא מציב אותם כדוגמה ואתגר. אתגר שמצד אחד אינו בר השגה למי שאינו נמנה על המיעוט הזה ומצד שני גורם לתסכול נורא לכל מי שאינו נמנה על המיעוט הזה. אם נגמרה לך הסבלנות את בוודאי שואלת את עצמך בשביל מה כל ההקדמה הארוכה הזו. ובכן, בואי נבחן את הפרטים שאת מוסרת: "יש לי עבודה טובה, בחברה טובה, ובתחום שאני אוהבת. הבעיה היא שאני מרגישה (ואני יודעת שזו לא רק הרגשה, אלא עובדה) שאני פחות חכמה ומוכשרת מרוב האנשים שעובדים איתי." ואת מוסיפה ואומרת: "אני עושה עבודה די טובה והממונים הישירים עלי מרוצים ממני" ואז את מסיית ואומרת: "אבל הבטחון העצמי שלי נמוך בגלל כל מה שפירטתי." וכל מה שאני רוצה להגיד לך shipship זה שקרוב לוודאי שמרבית האנשים שאת עובדת איתם מרגישים פחות או יותר כמוך. אני בטוח שיש דברים שאת עושה יותר טוב מאחרים, עובדה שהממונים עליך מרוצים ממך, רק שלא לימדו אותך לשים לב אליהם. כדי "להשתפר" לימדו אותך לשים לב לדברים שבהם את פחות טובה. שינוי הדגשים של תשומת הלב שלך shipship יכול להביא לשינוי עצום בהרגשה שלך, וכתוצאה מזה שתהיי פחות לחוצה מהתחרות תתפקדי טוב יותר גם בתחומים שכרגע את מרגישה שאת פחות טובה בהם. מתוך כך שתקבלי את עצמך כפי שאת תשתפר ההרגשה שלך והביטחון העצמי שלך, ומתוך כך ראי זה פלא, גם התפקוד שלך ישתפר. בהצלחה.
 

shipship

New member
האלי,

יש הרבה במה שאתה אומר. אני גם מאמינה שכמו שאני חושבת הרבה "מה חושבים עלי" אז גם אחרים חושבים אותו דבר לגבי עצמם ודברים שהם אומרים ושואלים. זה נכון ואני צריכה לזכור את זה יותר. עדיין אני חושבת ובטוחה שיש גם פער אוביקטיבי ואמיתי ביני לבין אחרים במצבים מסוימים. לשים דגש על הצדדים החזקים שלי - זו עיצה טובה, אבל לא קלה לביצוע, כי הרגעים הלא-טובים הם אלו שבולטים ומשפיעים יותר על ההרגשה. תודה על החיזוק! ואני אנסה לממש.
 

האלי

New member
תהליך אימון

אם תרשי לי להציע לך, קיבלת המון תשובות טובות ונכונות מהרבה אנשים. בחרי לך את הכיוון שנראה לך מתאים לך ולכי בו לעבר המטרה שלך. בהצלחה.
 

shipship

New member
בהחלט

קיבלתי מכולכם (וגם במסרים) תגובות שגרמו לי לחשוב וחלקן גם הכניסו אותי קצת יותר לפרופורציה וחלקן חיזקו אותי במידה מסויימת. רציתי להגיד שאתם באמת מקסימים וזה פורום מאוד תומך ומחזק! תודה לכם. אני מאמינה שאמשיך לקרוא פה וגם לשאול.
 

bridges

New member
איך היית רוצה שזה יראה?

שיפשיפ היקרה, אני, תקופה ארוכה, גם היו לי תחושות כמו שלך. במקרה שלי הפרופיל שלי שונה משאר העובדים בחברה ואני מספק שירות לכולם. הרגשתי הייתה שתופסים אותי כנחות, הייתי מתעצבן על אנשים והייתי אומלל. בעקבות סדנא שעברתי הבנתי שהמצב הפוך לחלוטין. אני בעצם המומחה שאנשים מחפשים אותו לעזרה, שאני משפר את איכות וההנאה של העובדים האחרים בחברה. בעקבות כך גם התקדמתי מהר בעבודה והיום אני עובד על הפרויקט שאז רק חלמתי שיקרה. איך לעשות את זה? ממה שכתבת אני מבין שאת סובלת מההרגשה שלך שאת "פחות טובה" מאחרים הן בשל בטחון עצמי נמוך והן בשל מינך. תשאלי את עצמך את השאלות הבאות ותעני עליהן באומץ (אשמח גם אם תשתפי בפורום או אותי אישית): האם זו האמת שאני "פחות טובה"? מתי זה לא נכון? ו... מה יוצא לי מכך שאני מרגישה "פחות טובה"? האם יש לי גם רווחים מזה?
 

shipship

New member
תודה, וניסיונות להשיב

האם זו האמת שאני פחות טובה? אני לא פחות טובה "באופן מוחלט". אני כן פחות טובה בהקשרים מסוימים וסיטואציות מסוימות. מה יוצא לי מכך אני מרגישה פחות טובה? האם יש לי גם רווחים מזה? קשה לי לראות רווחים מזה. זה גורם לי בעיקר למרמור, תסכול, חוסר אונים (כי יש לי מגבלות שאני לא יכולה לשנות).
 

bridges

New member
רווחים

תשקלי שאנחנו יצורים אינטליגנטיים. אם אנחנו מוכנים לסבול מחירים גבוהים של מרמור, תסכול וחוסר אונים אז יש לנו גם רווחים. כמובן שהרווחים האלה הם לא משהו שאנחנו אוהבים לדבר עליו, אבל הם שם. אני חושב שאם תחשפי אותם זה יעשה הבדל בהרגשה שלך בעבודה.(עבורי זה עשה הבדל) רונן
 
אהבה עצמית

את בטח יודעת שזה המקור של הכל. כשאת חושבת / מדמיינת את המצב שאת ממש שלמה עם עצמך.....איך את מרגישה? איך ההליכה שלך נראית? איך הנשימה שלך מרגישה?
 
נראה לי שזו יכולה להיות נקודת מפתח

עבורך - בכלל להצליח לדמיין את המצב הזה. את יכולה בדמיון לשנות דברים בחיים שלך, עד שתצליחי לראות את עצמך במצב בו את שלמה עם עצמך. איך את עם דמיון? לפעמים אנשים מצפים מעצמם לראות בדמיון כמו שהם רואים בעיניים פקוחות. זה לא אמור להיות אותו הדבר. מה שאת מצליחה לראות זה טוב
 

מירה גל

New member
תשובה ל-shipship

שלום shipship התרשמתי מכתיבתך הרהוטה, האינטליגנטית והמתומצתת. את ברת מזל על שהינך אוהבת את עבודתך ומצויה בסביבה מאתגרת ומפתחת בתחום ריאלי-הנדסי שאינו פשוט כלל. את מציינת שהממונים הישירים אומרים שהם מרוצים ממך. כדאי להאמין להם!!! חישבי ממה הם מרוצים ומדוע? האם את יכולה לשמוח מעובדה זו ולחשב אותה לזכותך? יתכן שעמיתייך מהירי מחשבה ממך. האם חשיבתם יעילה משלך? מהי איכות עבודתך? (זכרי כי מעבידייך מרוצים) חשבי על תכונותיך החזקות,על יתרונותיך, התרכזי בעוצמות שיש בך,נסי להבין אותן ולהתחזק. האם השקעת האנרגיה בתחרות עם חבריך וההשוואה ביניך לבינם אינה מחבלת בעבודתך והתקדמותך? אנרגיה זו יכולה לתרום לך בתעול עבודתך ולהתרכזות במשימותיך. שתוף הפעולה והעניין שתגלי עם חבריך לעבודה, יביא חלק מהם להתנהגות דומה.את תתרמי מכשורייך וממקצועיותך לחבריך לעבודה,והם יתרמו לך= שיתוף פעולה. מקום העבודה יצא נשכר,האווירה תהייה נעימה, ואת -אני מקווה- תרגישי שווה בין שווים. אני מאחלת לך הצלחה וכל טוב מירה גל. מוסיקאית, מאמנת ומלווה זמרים,(coach) מאמנת להופעה בפני קהל והתמודדות עם פחד-במה. [email protected]
 

מירה גל

New member
תשובה ל-shipship

שלום shipship התרשמתי מכתיבתך הרהוטה, האינטליגנטית והמתומצתת. את ברת מזל על שהינך אוהבת את עבודתך ומצויה בסביבה מאתגרת ומפתחת בתחום ריאלי-הנדסי שאינו פשוט כלל. את מציינת שהממונים הישירים אומרים שהם מרוצים ממך. כדאי להאמין להם!!! חישבי ממה הם מרוצים ומדוע? האם את יכולה לשמוח מעובדה זו ולחשב אותה לזכותך? יתכן שעמיתייך מהירי מחשבה ממך. האם חשיבתם יעילה משלך? מהי איכות עבודתך? (זכרי כי מעבידייך מרוצים) חשבי על תכונותיך החזקות,על יתרונותיך, התרכזי בעוצמות שיש בך,נסי להבין אותן ולהתחזק. האם השקעת האנרגיה בתחרות עם חבריך וההשוואה ביניך לבינם אינה מחבלת בעבודתך והתקדמותך? אנרגיה זו יכולה לתרום לך בתעול עבודתך ולהתרכזות במשימותיך. שתוף הפעולה והעניין שתגלי עם חבריך לעבודה, יביא חלק מהם להתנהגות דומה.את תתרמי מכשורייך וממקצועיותך לחבריך לעבודה,והם יתרמו לך= שיתוף פעולה. מקום העבודה יצא נשכר,האווירה תהייה נעימה, ואת -אני מקווה- תרגישי שווה בין שווים. אני מאחלת לך הצלחה וכל טוב מירה גל. מוסיקאית, מאמנת ומלווה זמרים,(coach) מאמנת להופעה בפני קהל והתמודדות עם פחד-במה. [email protected]
 
למעלה