התמודדות עם בדידות

ketrina

New member
התמודדות עם בדידות

שלום לכם, ערב טוב.
אשמח לצעדים ראשונים ועצות מה לעשות במצב הבא..אין לי כותרת ויתכן שאתפזר קצת בהסבר כי מדובר בנושא רגיש עבורי.

אני סטודנטית בתחילת סמסטר ב. לא הצלחתי לרכוש חברים עד עכשיו.
הגעתי למצב שאני לא הולכת לאוניברסיטה כי מאוד בודד לי.
יש לי חברים בחיים, מהעבודה, מהתיכון...תמיד הייתי בכיתה חולמת בהקיץ ועדיין היו לי חברים (עכשיו אני לא חולמת בהקיץ)אני יכולה להכיר אנשים שאני יוצאת לסיפריה,לקניון לתחנת האוטובוס...אבל בלימודים,וזה קרה לי גם כשלמדתי דברים אחרים יש לי מין חזרה לעבר למי שהייתי -בחורה שתקנית וביישנית, עם מודעות של בוגרת מה שנראה לי רק מסבך.
יש מישהי אחת שאני בקשר וואטאפ איתה ועוד שתיים שאני אומרת להם שלום.אנחנו לא תמיד לומדות ביחד- לרוב לא, ואני עוברת ימים שלמים בשתיקה באוניברסיטה, בחלונות בין השיעורים אני לבד.המצב מאוד קשה לי.
אציין שניסיתי להתחבר ככל יכולתי (ניסיתי הכל, להלוות מחק, לבקש עזרה בלימודים, להציע עזרה וסיכומים, להחמיא, לפתוח בשיחה..לא הכל בבת אחת אני לא מטרידנית :)

היה לי חשוב להדגיש שביום יום אני מאוד לא כזו ובלימודים אני ההפך. למרות שאם זה יום שאני רק לומדת ההרגשה הרעה באה איתי הביתה. אני מצטערת אם הארכתי וחפרתי.
אני גם מחפשת סטאזרית במקביל כאן בפורום אבל אשמח לדברים שאוכל להתחיל עכשיו ,או האמת גם דברים שיתנו לי כח ללכת לשיעורים.
מראש המון תודה על התגובות והערות, כל עצה תתקבל בברכה.
תודה
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
קושי במציאת חברים

קטרינה יקרה,
קשה לתת טיפים ועצות, כי קשה להבין מה באמת הקושי שאת חווה.
נשמע שאת מנסה להתיידד, ואת אומרת שמחוץ ללימודים אין לך בעיה ליצור קשרים.
מה הופך את הלימודים למקום שונה עבורך, שבו הקשרים לא נוצרים?
האם יש תחושה שאולי לא רוצים בך? שכולם טובים ממך? או להפך, שאת טובה מכולם? האם את בגיל של האחרים שם? מה התחושות או המחשבות שמלוות את המפגש עם עמיתייך ללימודים?
אולי בעזרת יותר מידע נוכל לעזור קצת יותר.
 

ketrina

New member
תודה על המענה

חשבתי הרבה על השאלות המנחות, אני חושבת שאני מרגישה זרה ביחס אליהם. אני לא מבינה נושאים שהם מדברים עליהם ולא מכירה, הגיל והמקום בחיים שונה מאוד לדעתי. וזו גם חברה מאוד חילונית ללא גבולות שלא נוח לי בה כאדם שגדל בעולם דתי.
&nbsp
אבל אנחנו מחלקה גדולה של כ200 איש, אני בטוחה שיש יוצאים מהכלל ושקיטלגתי כאן אנשים לפי שברי שיחות ורושם ראשוני.
מצד שני כשאני חושבת על זה כך ,ביחד עם שאר התשובות שענו לי בפורום אני מרגישה הרבה פחות רע עם עצמי, אני לא עד כדי כך דפוקה בסך הכל. נכון שזה מצב מאוד מוזר ולא תקין חברתית אבל לא הכל תלוי בי.
תודה רבה על המענה :)
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
זרות

יכול להיות שמקור הקושי במה שאת מציינת - תחושת הזרות.
את מרגישה שהם בגיל ומקום שונים, ואולי חסרי גבולות.
אספר לך משהו אישי. השנה התחלתי גם אני ללמוד במסגרת אוניבסטאית, תחום חדש שלא למדתי אותו אף פעם (יש לי תואר ראשון בתחום אחר מלפני הרבה זמן). בואי נגיד שהסטודנטים בדרך כלל צעירים ממני בהרבה. הבן הגדול שלי היה יכול ללמוד איתם מבחינת הגיל... אז כן, מקום שונה וגיל שונה. ובתחילת השנה חשבתי שלא אתחבר ואבלה את השנה בסוג של בדידות. אבל במיוחד פקח את עיני, שזו רק התפיסה שלי בחור אחר בגילי שאני במקרה מכירה מקודם וגם לומד איתנו. מצאתי אותו יושב עם הסטודנטים האחרים כאילו הם חברים ותיקים והבנתי שאין שום דבר שמונע להתחבר גם ממרחק הזמן והמקום. אז למרות שאני לא חברותית במיוחד (נדמה לי שלצערי זו לא התכונה החזקה שלי). אני פוגשת את אותם סטודנטים שוב ושוב באותו שיעור (בכל שיעור אני פוגשת אחרים), ולאט לאט מתפתחת שיחה. בתחילה סביב הלימודים, ואחר כך סביב שאלה סתמית על העדרות, או על תסרוקת או איחור של המורה. ואז נפגשים במסדרון ומחליפים עוד מילה. ופתאום אותה סטודנטית לומדת איתי עוד שיעור ואנו כבר "מכירות" ומדברות על השיעור הנוסף.
כי למרות שהגיל והמקום בחיים שונים, אנחנו כולנו כרגע באותו מקום, באותו מקום לימודים, לומדים ומתענינים באותו תחום, ולאט לאט נוצרים יותר ויותר חיבורים. ועיקר המרחק היה המרחק והזרות שאני הבאתי איתי, וכאשר הסכמתי לוותר עליהם ולראות שיש לי מה לדבר עם סטודנטית חצי מהגיל שלי, גם היא מצאה על מה לדבר איתי.
 

ommerl

New member
עוגנים והנושאים הגדולים בחיים שלך

בעבר שלך היית ביישנית. הביישנות היא תוצאה שיש לה סיבה מסוימת.
הביישנות כנראה השתנתה בזכות זה שפיתחת בגרות ומודעות אבל הסיבה לביישנות עדיין קיימת כי בדרך כלל קשה להיות מודעת לסיבה וגם עצם המודעות זה לא תמיד מספיק.
&nbsp
הסיבה לביישנות עדיין קיימת בחיים שלך. יש עוגן שמשותף לתקופה שבה היית ביישנית ולסביבה של האוניברסיטה. משהו באוניברסיטה כאילו מזכיר לך להיות ביישנית.
&nbsp
סביר להניח שהביישנות עזרה לך לעבור תקופות קשות בחיים. עזרה לך לשרוד. עובדה שאת כאן. אבל נמאס לך רק לשרוד, את רוצה יותר מזה. את רוצה להרגיש לא בודדה (מה ההיפך מבודדה אגב?), את רוצה חברים, את רוצה לדבר בחופשיות עם אנשים. ואני אגיד לך יותר מזה: מגיע לך את כל זה. את ראויה לזה.
&nbsp
לדעתי כדי ליצור שינוי ארוך טווח בחיים צריכים להגיע לסיבות ולשנות אותן. את יכולה לעשות את זה באמצעות ספרי התפתחות אישית (ממליץ על "להעיר את הענק שבפנים" של טוני רובינס ועל "המסע" של ברנדון בייס. ספרים מאוד חזקים).
&nbsp
והכי טוב זה לעשות את זה בעזרת איש מקצוע או בשילוב של שני הדברים.
 

פאלאדה

New member
מנסיוני האישי בחיים, אנשי מקצוע הם *כלל* לא הכרח

לרוב הם ממחזרים ידע שכבר כתוב בספרים.

לעיתים יש להם חסרון *ענקי* - חוסר הקשבה.

הרבה פעמים אנשי מקצוע (כולל ובעיקר ממסלולים לא מוכרים כמו אדם שהמציא שיטה וקרא אותה על שמו, או אדם שהפך למנטור או מאמן או "מעצים" אחרי כמה חודשי הכשרה שטחית), באים עם אג'נדה, ועם האגו שלהם.

הרבה פעמים כשאת מציגה אתגר האיש שמולך לא יקשיב לך אלא ישמע את מה שהוא רוצה לשמוע, והרבה פעמים התשובה שהוא ישלוף מהשרוול היא משהו שהיה מונח כבר בארגז הקלישאות שלו, מבלי שהוא ממש הקשיב לך.

מנסיוני- אנשי "מקצוע" - במיוחד מהסוג שהמציא את עצמו כמו אנשים שהמציאו שיטה על סמך לא יודעת מה וכינו אותה על שם עצמם, או כאילו שעברו הכשרה כ"מאמנים" ובעיקר כאלו שמשתמשים במילה "העצמה" - לא תמיד יאותו לקחת את השיחה לכיוון שמתאים לך, כי הם באו עם אג'נדה מראש.

לפעמים הם יחסמו תובנות חיוניות להתפתחות התהליך שלך, כי הם באו עם אג'נדה מוכנה מראש. לפעמים הם לא ממש יקשיבו לך, לא יועילו או אפילו יזיקו, אם בבזבוז זמן ואם מעבר לכך, כי הם שקועים באגו שלהם ובעולם הצר שלהם, וכל מה שתאמרי שאולי יקדם את התהליך שלך אבל יסתור את האג'נדה שלהם, יתקל לרוב בקלישאה, או בסוג של הדרה והסתה של מה שאמרת, כי לאדם מולך יש אג'נדה, הוא "מומחה" מטעם עצמו.

תעשיית הטיפולים האלטרנטיביים - כל המאמנים והמנטורים, כפי שיצא לי להכיר, היא תעשייה של אנשים שטחיים שמחליפים, לרוב (בלי להכליל, יש כמה צדיקים בסדום), אנשים שאת חוסר הידע שלהם מחליפים ביוהרה ואגו. אנשים שהצליחו איכשהו לשכנע את עצמם שלמרות שהם לא למדו באופן מסודר הם "מומחים" ל"העצמה" (מה זה???), "התפתחות אישית", "מערכות יחסים", "קריירה", "הצלחה", "מציאת זוגיות" ועוד...

בתוך תוכם הם יודעים שאין להם שום "מומחיות" והכל חרטא, והם שיווקו את עצמם כך משום ששוק העבודה כיום מאד קשה להתמודדות והם היו צריכים פרנסה כ"מאמנים/מנטורים/מלוויי תהליכים/מתכנני אושר/קבלני הצלחה בחיים.. וכו'", והם הציגו מצג שווא של מומחיות. הם יודעים שאינם כאלו, ובכדי שהבורות שלהם לא תיחשף במהלך שיחת האימון או מה שזה לא יהיה, הם לרוב נכנסים לעמדת מגננה על הקלישאות שלהם.

נתקלתי במקרים אבסורדים. למדתי מנסיון חיי שלעיתים עזרה עצמית, וקריאה של ספרים תוך ישום מושכל של מה שכתוב בספר על חייך, בלי מאמן שנתקע בינך לבין התובנות ותוקע את ה"חוכמולוגיה" שלו, עדיפה.
 

anamit22

New member
היי

אני ממש מזדהה עם כל מה שאמרת.גם אני ביישנית מטבעי,גם אני עם מודעות יתר וגם לי יש בעיות תקשורת עם אנשים חדשים.
אני לא יודעת איפה את עובדת וכמה זמן אבל נראה לי שבעבודה אתה מוכרח לתקשר עם אנשים כי עובדים יחד,בלימודים זה נטו לבנות חברות אמיתית כי בתכלס אתה בא ללמוד ולא להכיר אנשים-אלא אם כן אתה בבן גוריון ושם זה קצת אחרת..
&nbsp
אני לא מחדשת הרבה אומנם אבל כמובן שחברויות מהסוג הזה אין להן נוסחה שאפשר לפתור עם איש מקצוע ולומשנה כמה תנסה להיות נחמד-זה בסופו של דבר עניין של כימיה.
&nbsp
אני לא מכירה אותך,אבל ממה שאת מספרת נשמע שפשוט מה שקרה זה שנתקלת בסיטואציה שלא הכרת אותה ברמה כ"כ עמוקה אולי כמו עכשיו-בדידות. כל מתבגר עם אינטיליגנציה רגשית פוגש את זה בשלב כלשהו בחייו ומנסה לתמרן מה שהוא יכול ורואה לנכון איתה.
שאלת את עצמך אם האנשים שאתה לומדת איתם בכלל מעניינים אותך?יכול להיות שאת פשוט מסוג האנשים שמסתפקים בחבר או שניים אמיתיים מאשר אלה המתראים בקבוצות והאינטארקציה ביניהם שטחית יותר.עצם זה שאת כן בקשר עם מישהי,גם אם אחת-מראה שכן את עושה משהו בסדר ושאולי בעצם אין לך מה לנסות לשנות בעצמך.
&nbsp
מקווה שהצלחתי לתת עוד פרספקטיבה:)
 

ketrina

New member
תודה על מה שכתבת

האמת שלקחתי קורס כללי עם אנשים לא המהמחלקה ומההתחלה הרגשתי בנוח ודיברתי שם עם 3 אנשים (מצחיק שאני סופרת ..) אבל התכוונתי שבאמת היה לי שם ממש בנוח.לצערי נאלצתי לוותר על החוג הזה...בכל מקרה, נתת הסתכלות מעניינת ובעיקר מאוד מעודדת אז המון תודה לך
 
למעלה